איה סופיה
איה סופיה- "כנסיית החוכמה הקדושה" באיסטנבול שבטורקיה, נחשבה לפאר יצירה אמנותית ואדריכלית ששרדה מתקופת האימפריה הביזנטית מלפני כ-1400 שנה, ומשום כך לאחד הבניינים המפורסמים בעולם.
הכנסייה הפכה לראשונה למסגד עם כיבוש העיר על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1453, אך בעקבות הקמת הרפובליקה הטורקית והרפורמות החילוניות שהנחיל מייסדה, אבי האומה הטורקית והנשיא מוסטפא כמאל אטאטורק, הפך המבנה משנת 1934 ועד לשנה זו, למוזיאון המשמר את מורשת הבניין בתקופות השונות ומשך אליו תיירים רבים מרחבי תבל.
ב-10 ביולי 2020 אישר בית משפט טורקי את הסרת מעמדו של המבנה כמוזיאון ומיד לאחר מכן, בהחלטת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שראוי להיקרא סולטאן, הפך המבנה שוב למסגד תחת השם: "המסגד הגדול של איה סופיה".
אמנם ציון הדבר נעשה כידיעת שוליים בעיתונות הישראלית, אך התקבל ב"ביקורת חריפה" מצד אונסק"ו- ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, מועצת הכנסיות העולמית, האיחוד האירופי וגורמים בינלאומיים רבים נוספים.
ביום שישי ה-24/7 נצפה ארדואן במסגד יחד עם שרים מממשלתו, בעודו מציין את תפילות יום השישי הראשונות מאז 1934. יוון הכריזה על יום זה כיום אבל לאומי ובכנסיותיה נשמע דנדון פעמונים לאות אבל על הפיכת הכנסייה הוותיקה למסגד.
החלטתו של ארדואן אינה מקרית או עומדת בחלל ריק, אלא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה רבתי שתכליתה הפיכת טורקיה לאימפריה אסלאמית משפיעה ומובילה. אימפריה המשחזרת את ימי גדולתה מלפני למעלה ממאה שנה, המעצבת את פני המזרח התיכון, מסוריה שעל גבולה ועד לוב הרחוקה, כשבתווך מדינת ישראל "תקועה". לא בכדי, תומכים הטורקים בערבים הפלסטינים מהחמאס שבעזה תחילה, ובפלגי האחים המוסלמים הפרושים ברחבי הארץ, כדי לשחרר בסופו של מהלך את "פלסטין הכבושה, אך בראש ובראשונה את ירושלים העתיקה שבלבה "אל אקצה" הקדושה.
מכתב המחאה של הרב גורן על הר הבית
ביום שני חשף ארכיון הרב גורן את מכתבו של הרב שלמה גורן זצ"ל לשר הביטחון המנוח משה דיין, כשהחליט זה למסור את הר הבית לידי הוואקף הירדני. במכתב שכותרתו הייתה "זכותנו על הר הבית" כתב הרב "החלטה זו עלולה להיות בכייה לדורות".
עם ישראל בוכה כבר 1950 שנה, מאז חורבן הבית והגלות הארוכה שנכפתה עליו. מתוכם בכה רובו בגלות, ברדיפות ועת עמד על סף הכחדה במשך כ- 1878 שנה, אז הכריז בן גוריון על הקמת הבית הלאומי לעם היהודי שבירתו ירושלים. מעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמשך 19 שנה, המשיכו יהודים לבכות, אך לא לפקוד את הכותל המערבי המכונה גם "כותל הדמעות", עם נפילתו וחורבנו של הרובע היהודי. לפני 53 שנה שוחררה ירושלים והר הבית במרכזה מהכיבוש הירדני, ושוב נראו יהודים מהלכים בעיר העתיקה. אך מה רבה האכזבה כששר הביטחון הורה להוריד את דגל ישראל מההר ולהשיב לווקף את השליטה. בכך הפר הוא כל מוסכמה מזרח תיכונית מקובלת וידועה, לפיה "המנצח לוקח הכל"!
לא עזר מכתבו של הרב בו הבהיר כי "על אף המגבלות ההלכתיות, על פי דין חייבים למסור את הנפש על מנת שהר הבית יישאר פתוח בידי ישראל". על כן, מאז נפלה החלטתו של שר הביטחון משה דיין ועד לעצם היום הזה, מציינים אנו את יום העצמאות, יום שחרור ירושלים ואפילו טקסי השבעה של חיילים וברי מצווה, כמו גם את חורבן הבית- למרגלותיו, בעודנו מבקשים אישורים, תחת מגבלות מחמירות, כדי לעלות מעת לעת לרחבה שמעליו!
לעם היהודי לא באמת ניתנה עד עתה, היכולת לממש את חופש הפולחן שהובטח במגילת העצמאות לבני כל הדתות ברחבי ארץ ישראל ובירושלים על אחת כמה וכמה, מפחד הגויים או השם יודע מה.
1950 שנה חלפו מאז חורבן הבית וההגליה. כעת ישנה הזדמנות פז לאפשר ברוח אותה מגילה, לבני כל הדתות כולל ליהודים, לשמור על חופש הפולחן והמקומות הקדושים, אך למה על הר הבית דווקא מפני יהודים? כעת יש הזדמנות להשיב משילות ולהחיל ריבונות באזורי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, בהם חזרו להתגורר אלפי יהודים לאחר אלפיים שנות ניתוק, רדיפות ונדודים.
לסיכום
במזרח התיכון אין מקום לפחדנים, למתלבטים ולמרחמים על האכזריים. במזרח התיכון לוקחים את מה ששלך משכבר הימים, לא מוותרים או שמים את מבטחנו באף מנהיג זר, בעבור שום הסדר מפוקפק בערבות או תווך של גוף בינלאומי מנותק.
במזרח התיכון נלחמים בעוז ובגאון על הכבוד, המשפחה ועל האדמה אותה ירשת- מי שלא מבין זאת מוזמן ללמוד מהשכנים הרבים שרבים סביבנו, וכמובן מהסולטן ארדואן.
על ראש ממשלת ישראל לפעול כעת למען השבת זכויות העם היהודי על ארצו וירושלים בירתו, לפעול למען המשילות והחלת הריבונות. אילולא כן יאבד חלון ההזדמנויות וכל שיוותר הוא המשך בכיה לדורות החתומה על שמו, כהמשך ישיר למשה דיין המנוח.
את דבריי אסיים בקטע נוסף ממכתבו של הרב גורן זצ"ל בו כותב הוא בזו הלשון: "ככל שאנו נוותר למרצחים האלה, הם יראו בזאת רתיעה ופחד ויחציפו יותר ויותר את פניהם. והלא מקרא מפורש הוא בתורה "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם, לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה (במדבר ל"ג, נ"ה)... השליטה היהודית על הר הבית מהווה גם מבחינה היסטורית סמל לחרות העם בארצו, ושום הישג צבאי או מדיני לא יבוא במקום שליטתנו על הר הבית".