בחודשיים האחרונים: 200 אלף ציוצים אנטישמיים

בוועדת העלייה והקליטה נחשף כי ישראל מנטרת ביטויים אנטישמיים ברשת אך לא נלחמת להוריד אותם.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ח' באב תש"פ

בחודשיים האחרונים: 200 אלף ציוצים אנטישמיים-ערוץ 7
טוויטר
צילום: ISTOCK

משרד התפוצות, ההסתדרות הציונית והמשרד לנושאים אסטרטגיים עוסקים בניטור אנטישמיות ברשתות החברתיות, אך לא נוקטים בפעולה להסרת הביטויים האנטישמיים והאנטי-ישראליים. כך נחשף היום (רביעי) בוועדת העלייה והקליטה.

לדברי יו"ר הוועדה ח''כ דוד ביטן (הליכוד), גופים אלו חייבים לשתף פעולה ולא להסתפק בניטור התופעה, אלא להפעיל כוח אדם שיתלונן, יעקוב, ויפעל להסיר כל ציוץ ורשומה אנטישמיים.

ביטן ציין כי "משבר הקורונה בעולם מנוצל ע"י שונאי ישראל – כמו כל משבר בעבר - להתגברות האנטישמיות. מדובר בנגע רע ומסוכן, היכול לסחוף אחריו יותר ויותר תומכים לרעיון. ככל שיהיו יותר הצלחות, כך תגבר ההצטרפות למחנה האנטישמי, שימרר את חיי הקהילות היהודיות בעולם. ישראל אינה יכולה לסמוך בנושא זה על שום מדינה אחרת, וצריכה לפעול בעצמה למיגור התופעה".

לטענת ילווה פטרסון, מנהלת המדיניות הציבורית של רשת טוויטר, "מדיניותנו לאפשר לכל הקולות בחברה להישמע, אך חובתנו להגן מפני שנאה, הסתה ואפליה בכל מסגרת".

פטרסון לא ידעה לנקוב כמה ציוצים אנטישמיים הוסרו ביוזמת החברה. היא הזמינה את הארגונים הישראליים והיהודים להמשיך בשיח עם החברה.

לדברי ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ישראל בפייסבוק, "רמת האנטישמיות עולה בכל העולם. בשום פנים ואופן איננו מתייחסים ביתר-סלחנות לאנטישמיות, אך איננו חפים מטעויות".

יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, סיפר כי בחודשיים האחרונים אותרו כ-200 אלף ציוצים אנטישמיים, הניטור שלהם נועד לסייע להנהלת הרשתות לחסום ביטויים כאלו, אך אין למשרד כוח אדם להגיש תלונה ולעקוב אחר הטיפול בכל ציוץ.

עו"ד אמי פלמור, חברת המועצה הבינלאומית המפקחת על תוכן בפייסבוק ואינסטגרם, הציגה את הפעילות כגוף-מייעץ וערכת-ערעור על הסרה או חסימת תכנים ברשת.

צחי גבריאלי, סמנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים – המוביל את המערכה בנושא מטעם הממשלה, סיפר על למעלה מ-60 ארגונים אנטישמיים ופעילי BDS מאורגנים המפיצים את הצגת יהודים וישראלים ברשתות כרשעים, מחרחרי מלחמה ומפיצי מחלות ביניהן גם הקורונה. זאת, תוך שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית (כמו למשל הטענה, שהיהודים הרגו את ישו או עלילות-דם) כדי לאפיין את ישראל או ישראלים, השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים, שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ושלילת זכותה של ישראל להתקיים. "צריך להודות – כמדינה אנחנו לא מטפלים מספיק טוב בעניין".

איתן בכר, מנהל תחום המאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית, טען ל"מוסר כפול כלפי ישראל, ואחר כלפי כל מדינה אחרת – ע"י הגולשים והנהלת הרשתות החברתיות", ויוסף חדאד, ערבי-ישראלי מנכ"ל "ביחד", הדגיש כי תגובת נציגת טוויטר מוכיחות כי "אין לנו לסמוך אלא על עצמנו, וחובתנו לשאת באחריות. הקמנו 'סיירת הסברה' המורכבת מ-250 פטריוטים ישראליים, שתוך כחודש פעילות הצליחו להוריד כמה-מאות ציוצים ורשומות אנטישמיים".

יעקב חגואל, ממלא-מקום יו"ר ההסתדרות הציונית, טען כי ניכר שיפור ביחס הנהלת הרשתות לנושא – אך לא די בו. "ביחס למדיניותם למסרים אנטי-מוסלמיים, מיניים או אנטי-להט"בים – שם הפיקוח הוא מידי, מהיר וחד משמעי – והמסרים מורדים. מול מסרים אנטישמיים – הם מתחמקים, מתעלמים וגוררים רגליים".

לדברי ח''כ מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) "העלייה באנטישמיות ברשתות החברתיות לצד דה- לגיטימציה של ישראל, היא תופעה המחייבת טיפול הן של הקהילה הבינלאומית והן של הרשתות החברתיות עצמן. דרשתי מטוויטר לאמץ את ההגדרה הבינלאומית לאנטישמיות של ארגון IHRA. רק צעד שכזה יאפשר לרשתות לטעון שהן אכן נאבקות באנטישמיות".

ח''כ אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם) אמר "ביקשתי מנציגת טוויטר להיות יותר ספציפית באשר לגבול הדק בין חופש הביטוי לבין ניסיון פגיעה מכוונת. איננו מתכוונים לבטל את חופש הביטוי, אך בכל זאת היינו רוצים להבין מה זה מבחינתם 'כוונה אנטישמית'. היא לא השיבה, התחמקה והסתתרה מאחורי מילים כלליות על תקנון ומדיניות הסרה".