אנו מציינים בימים אלו 15 שנה לגירוש מגוש קטיף. לאחר הגירוש נשמעו אצל חלק מהאנשים קולות של ייאוש ממדינת ישראל ותחושה מסוימת שאנו צועדים אחורה בתהליך גאולתן של ישראל.
קולות דומים היו גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו, פינוי חבל ימית, פינוי יישובים כאלו ואחרים ועוד אירועים בהם המדינה שלנו פעלה לעיתים באופן אנטי ציוני ואנטי דמוקרטי.
השבוע כחלק ממסע הציונות הדתית שאנו מקיימים במפלגת האיחוד הלאומי פגשנו את דודו מיכאלי חקלאי שגורש מהישוב גדיד והצליח במסירות נפש וכוחות אמונה אדירים להקים מפעל חקלאי חדש ליד כרמיה. הוא תיאר את מסכת הקשיים והניסיונות שעבר במהלך השנים עת גורמי השלטון תקעו מקלות בגלגלי העשייה שלו, אך לאחר שתיאר את רצף האירועים אמר לנו: "זה כמו להתעצבן שיש פקקים לירושלים. אתם מבינים מה זה שיש פקקים לירושלים? שאנו זוכים אחרי אלפי שנים לעלות כל עם ישראל לעיר הקודש? ככה גם אני עם כל הקשיים מודה כל יום על הזכות להיות חקלאי בארץ ישראל שנותנת לי את פירותיה בעין יפה".
לפני מספר שנים, לאחר מלחמת ששת הימים גילו ארכיאולוגים בצידו הדרומי של הכותל המערבי אבן אחת שעליה חקוק פסוק מספר ישעיהו. לאחר אלפי שנים שהכול היה קבור תחת ערמות של אבנים וחורבן חפרו ומצאו אבן מיוחדת שעליה חרוט פסוק מספר ישעיה שאומר: "וראיתם ושש ליבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה".
הכתובת כנראה נכתבה בעת ימי החורבן לאחר שההר היה שמם ושועלים הילכו בו, ואותו יהודי שהילך שם עם דמעות בעיניו לקח איזמל בידו וחקק פסוק של חזון וגאולה. היהודי הפשוט שהאמין שתהיה גאולה ושעם ישראל ישוב ובית המקדש יבנה. מסר שהוא האמין שייתן רוח של לדורות הבאים שיצעדו שם לא לאבד את התקווה והאמונה.
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בשיחותיו לתשעה באב אמר ש"יש מצווה מיוחדת לראות את האבן הזאת חרוטה בידיים הקדושות של אחינו שהשאירו לנו בכותל." כדי שעם כל הבעיות שיש לנו וכל אריכות הזמן והקמעא קמעא של תהליך הגאולה הארוך אסור להתייאש. הרב קוק הסביר את דברי חז"ל ש"אין ישראל נגאלים עד שיתייאשו מן הגאולה" שהכוונה שצעדי הגאולה הולכים בצורה כל כך מסובכת ואיטית עם כל כך הרבה עיכובים ומניעות שצריך לעבור, עד שהתהליך עצמו הוא מייאש.
עד שהתהליך של הגאולה מייאש מן הגאולה, וצריך אמונה גדולה להבין שכל אלה הם שלבים וחישולים ומשברים שאנחנו צריכים לעבור כדי שהגאולה תופיע.
הפסוק הזה מאיר לנו שלמרות המציאות השחורה שלא גורמת לנו לשוש -צריך להביט על המציאות אחרת. אותו יהודי שהיה בזמן הכי קשה והכי נורא, כשהיה נראה כאילו הכול עולה בלהבות ראה את התקווה.
כך היא גאולתן של ישראל, לעיתים יש שלבים שנראים לנו כנסיגה אחורה אך עיכובים אלו דורשים מאיתנו לגלות כוחות חיים חדשים , לגלות אמונה חזקה יותר, להתחבר יותר לעם ישראל.
שמה שחקק אותו יהודי לפני אלפי שנים על האבן , יחקק על ליבותינו תמיד- "וראיתם ושש ליבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה"
יהודה ולד - מנכל האיחוד הלאומי