גרמניה וצרפת ממשיכות בהתנגדותן למלחמה עם עירק, והן אף מתכננות להגיש למועצת הביטחון של האו"ם תכנית משותפת בניסיון למנוע את המלחמה.
בראיון לתחנת הטלוויזיה הגרמנית "פניקס"אמר שר ההגנה הגרמני פטר שטרוק כי התכנית כוללת שיגור כוחות האו"ם כדי לסייע בעבודת הפקחים, ושהקנצלר גרהרד שרדר והנשיא ז'אק שיראק הם היוזמים את הצעדים הללו.
לשאלה אם תהיה מוכנה גרמניה להשתתף בכוח האו"ם המוצע השיב שטרוק: "בהחלט נוכל להשתתף בו".
בכינוס לענייני ביטחון במינכן אמרה שרת ההגנה של צרפת כי מדינתה מעולם לא שללה אפשרות למלחמה בעירק, אך אפשרות זו צריכה להיות המוצא האחרון, וכי עליה להיות טעונה אישור של הקהילה הבינלאומית. דבריה נאמרו על רקע הכרזתה של צרפת על כוננות נגד פיגועי טרור.
את עמדתה של צרפת ואת ניסיונותיה למנוע מלחמה תוקף כריסטופר היצ'נס במאמר ב"וולסטריט ג'ורנל". היצ'נס כותב כי ז'אק שיראק, העומד בהנהגת צרפת, הוא מנהיג מושחת, שמניעיו לרוץ לקדנציה נוספת היו הניסיון לחמוק מהעמדה לדין בפרשיות שחיתות. עוד מציין היצ'נס כי שירק אף סייע לסדאם חוסיין לבנות את הכור הגרעיני, אף על פי שידע למה נועד.
יש מקום לשאול, כותב היצ'נס, מהו שורש התנגדותה של צרפת למלחמה. האם היא חוששת כי המשטר החדש שתקים ארה"ב אחרי סילוקו של סדאם חוסיין לא יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות של קודמיו ולא ישלם את הכסף הרב שחייב סדאם חוסיין לחברות צרפתיות ולממשלת צרפת?
נראה כי על מניעיו האמיתיים של שירק אפשר ללמוד דווקא מתוך קבלת הפנים הנוצצת שערך לכבוד שליט זימבבואה באליזה. ליחסו של שירק כלפי מוגבה, שקופת מדינתו ריקה כבטנם של בני עמו, אין הסבר הגיוני מלבד ההנאה של שירק לנוכח העלבון של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, העושה מאמצים לחסום את חופש התנועה של מוגבה בעולם.
למעשה תחת איצטלה של לוחם חופש, בדומה לג'אן דארק, שירק המושחת והראוותן מוליך את צרפת לפעול למען עירק.
בראיון לתחנת הטלוויזיה הגרמנית "פניקס"אמר שר ההגנה הגרמני פטר שטרוק כי התכנית כוללת שיגור כוחות האו"ם כדי לסייע בעבודת הפקחים, ושהקנצלר גרהרד שרדר והנשיא ז'אק שיראק הם היוזמים את הצעדים הללו.
לשאלה אם תהיה מוכנה גרמניה להשתתף בכוח האו"ם המוצע השיב שטרוק: "בהחלט נוכל להשתתף בו".
בכינוס לענייני ביטחון במינכן אמרה שרת ההגנה של צרפת כי מדינתה מעולם לא שללה אפשרות למלחמה בעירק, אך אפשרות זו צריכה להיות המוצא האחרון, וכי עליה להיות טעונה אישור של הקהילה הבינלאומית. דבריה נאמרו על רקע הכרזתה של צרפת על כוננות נגד פיגועי טרור.
את עמדתה של צרפת ואת ניסיונותיה למנוע מלחמה תוקף כריסטופר היצ'נס במאמר ב"וולסטריט ג'ורנל". היצ'נס כותב כי ז'אק שיראק, העומד בהנהגת צרפת, הוא מנהיג מושחת, שמניעיו לרוץ לקדנציה נוספת היו הניסיון לחמוק מהעמדה לדין בפרשיות שחיתות. עוד מציין היצ'נס כי שירק אף סייע לסדאם חוסיין לבנות את הכור הגרעיני, אף על פי שידע למה נועד.
יש מקום לשאול, כותב היצ'נס, מהו שורש התנגדותה של צרפת למלחמה. האם היא חוששת כי המשטר החדש שתקים ארה"ב אחרי סילוקו של סדאם חוסיין לא יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות של קודמיו ולא ישלם את הכסף הרב שחייב סדאם חוסיין לחברות צרפתיות ולממשלת צרפת?
נראה כי על מניעיו האמיתיים של שירק אפשר ללמוד דווקא מתוך קבלת הפנים הנוצצת שערך לכבוד שליט זימבבואה באליזה. ליחסו של שירק כלפי מוגבה, שקופת מדינתו ריקה כבטנם של בני עמו, אין הסבר הגיוני מלבד ההנאה של שירק לנוכח העלבון של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, העושה מאמצים לחסום את חופש התנועה של מוגבה בעולם.
למעשה תחת איצטלה של לוחם חופש, בדומה לג'אן דארק, שירק המושחת והראוותן מוליך את צרפת לפעול למען עירק.