עובדי עיריית אילת ימשיכו לקבל למשכורתם "תוספת טיסה". העירייה ביקשה להפחית לעובדים את התוספת מהמשכורת, ובמקומה לחלק להם כרטיסי טיסה, אך בית הדין קיבל את עמדת ההסתדרות וקבע כי אין להוריד תוספת שכר באופן חד צדדי.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שבו נערך הדיון בעניין זה, נעתר בכך לבקשת ההסתדרות החדשה, והוציא צו מניעה שבו אסר על עיריית אילת להפסיק את תשלום תוספת הטיסה לעובדים.
בחודש ספטמבר 2002 הפסיקה עיריית אילת לשלם לעובדיה את תשלום "תוספת הטיסה". מדובר בתשלום חודשי ששוויו עשרה כרטיסי טיסה לשנה, במחיר מלא, המסתכם בכ 273 ₪ לחודש. התשלום ניתן לכל עובד וכן לפנסיונרים של העירייה. העירייה ניסתה לכפות על העובדים, ללא הסכמה מצדם, לקבל כרטיסי טיסה במקום את התשלום.
בהחלטתה קבעה השופטת יהודית גלטנר הופמן כי מדובר בתשלום קבוע שאסור להפחיתו באופן חד צדדי וללא הסכמה של העובדים, וכי הכרטיסים שרכשה העירייה נרכשו על דעת עצמה בלבד, ללא ידיעתם או הסכמתם של העובדים, ומכאן שאין חובה על העובדים לקבלם.
"מדובר בהחלטה חשובה המחזקת את מעמדה של החובה לפעול במערכת יחסי עבודה בהסכמה, ולא לפגוע בזכויות העובדים באופן חד צדדי", אמר עו"ד אהוד שילוני, שייצג את ההסתדרות בתיק.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שבו נערך הדיון בעניין זה, נעתר בכך לבקשת ההסתדרות החדשה, והוציא צו מניעה שבו אסר על עיריית אילת להפסיק את תשלום תוספת הטיסה לעובדים.
בחודש ספטמבר 2002 הפסיקה עיריית אילת לשלם לעובדיה את תשלום "תוספת הטיסה". מדובר בתשלום חודשי ששוויו עשרה כרטיסי טיסה לשנה, במחיר מלא, המסתכם בכ 273 ₪ לחודש. התשלום ניתן לכל עובד וכן לפנסיונרים של העירייה. העירייה ניסתה לכפות על העובדים, ללא הסכמה מצדם, לקבל כרטיסי טיסה במקום את התשלום.
בהחלטתה קבעה השופטת יהודית גלטנר הופמן כי מדובר בתשלום קבוע שאסור להפחיתו באופן חד צדדי וללא הסכמה של העובדים, וכי הכרטיסים שרכשה העירייה נרכשו על דעת עצמה בלבד, ללא ידיעתם או הסכמתם של העובדים, ומכאן שאין חובה על העובדים לקבלם.
"מדובר בהחלטה חשובה המחזקת את מעמדה של החובה לפעול במערכת יחסי עבודה בהסכמה, ולא לפגוע בזכויות העובדים באופן חד צדדי", אמר עו"ד אהוד שילוני, שייצג את ההסתדרות בתיק.