ח"כ אריאל קלנר
ח"כ אריאל קלנרצילום: חזקי ברוך

זוכרים שהבטיחו לנו שהתאגיד יפתור את ההטיה השמאלנית ברשות השידור? אנשי ימין תמימים וטובים וביניהם גם נציגי ציבור כמו שר החינוך דאז, נפתלי בנט, עמדו בראש המתנגדים לסגירת והפרטת השידור הציבורי.

כך לא היה רוב ליוזמת נתניהו. היום כל אנשי המחנה הלאומי מבינים איזו טעות זו הייתה ועד כמה התאגיד גרוע מרשות השידור.

היום מספרים לנו את זה על פיסקת ההתגברות ומערכת המשפט.

פיסקת ההתגברות המוצעת מדברת על רוב של 2/3 משופטי בג"ץ שיוכלו לפסול חוק, כאשר רוב של 61 בכנסת יוכל להתגבר עליהם.

זוהי הצעה בעייתית ביותר כי:

1. היא מכירה בסמכות בג"ץ לפסול חוקים. עד היום זה נעשה באמצעות פרשנות מעוותת של בג"ץ. עכשיו זה יקבל הכרה רשמית של הכנסת.

2. רוב של 2/3 בבג"ץ הוא דבר פשוט ביותר. מדובר בקבוצה הומוגנית למדי מבחינה סוציולוגית ואידיאולוגית. אין שום בעיה להגיע לרוב של 2/3. לעומת זאת, רוב של 61 בכנסת הוא דבר הרבה יותר מורכב וקשה להשגה.

3. רוב הבעיות לא נוגעות בכלל לפסילת חוקים. בג"ץ פשוט מתעלם מחוקים שלא נראים לו ומשתמש בעילות מופשטות של "סבירות", "מידתיות" ו"תכלית ראויה".

הדרך הנכונה לפעול היא באמצעות 4 שינויים מהותיים:

1. בג"ץ יוכל לפסול חוק רק פה אחד ורק בהרכב מלא. כך נבטיח את זה שהכנסת לא תוכל לחוקק חוק "שיהרוג את כל הג'ינג'ים" ומצד שני בג"ץ לא יוכל לפסול חוק של נבחרי הציבור, במידה ויש שופט עליון שחושב שהוא תקין.

2. שינוי שיטת בחירת השופטים. שופטים צריכים להיות ממונים ע"י נבחרי ציבור כדי להימנע מההטיה הקיימת כרגע, כאשר הם ממונים בשיטת "חבר מביא חבר" (או ליתר דיוק: "שמאלן מביא שמאלן").

3. תיקון זכות העמידה - רק מי שנפגע במישרין יוכל לעתור לבג"ץ. שלא כל עמותה שמייצגת את עצמה תוכל לערער כאן על החלטות הממשלה והכנסת.

4. תיקון חוק יסוד השפיטה שימנע מבג"ץ להתערב בסוגיות ערכיות, ביטחוניות ומדיניות ויגדיר היטב היכן בג"ץ יוכל להתערב והיכן לא.

כמו כן, יש עוד שינויים רבים שנדרשים כדי לממש רפורמה ראויה לשמה. מה שבטוח הוא שאסור לפעול בחופזה ובטח שלא לבזבז כדורים יקרים במחסנית ליריות סרק.

ההצעה לפיסקת ההתגברות של ח"כ איילת שקד עלולה לגרום שייצא ששכרינו בהפסדינו.

וכל זה עוד לפני שהזכרנו את העובדה הפשוטה שאין בכנסת הזו רוב לשינויים במערכת המשפט וכל ההצעה הזו היא בגדר הטרלה בלבד.