בעוד יומיים יתקיים דיון נוסף בבג"ץ על הפסק דין שקיבל את השם "בג"ץ הבוגדת".
עו"ד ברוך אבוקרט, המייצג את את הגבר בדיון, אמר בשיחה עם ערוץ 7 כי לא התקיימו התנאים המאפשרים לקיים דיון נוסף בבג"ץ ולמרות זאת החליטה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקיים דיון שכזה.
כפי שפורסם, על אף שבג"ץ כבר הכריע לאחר דיון בהרכב של שלושה שופטים לטובת הבעל לשעבר, החליטה הנשיאה חיות לקיים דיון נוסף בערעור על פסק דין של בג"ץ בהרכב מורחב של 9 שופטים.
"דיון נוסף זה הליך מאוד יוצא דופן, מקיימים אותו רק במקרים נדירים.", אמר עו"ד אבוקרט לערוץ 7. במקרה שלנו כבוד הנשיאה חיות אפילו לא מצאה לנכון לנמק את החלטתה לקיים דיון נוסף. מדוע מוצדק לקיים דיון שכזה".
"מתי מתקיים דיון נוסף? יש גם בנוגע לזה הלכות משפטיות של בית המשפט העליון", אמר. "רק במקרים מאוד מאוד מיוחדים, ששונתה ההלכה בבית המשפט העליון בבג"ץ הראשון, כששונתה ההלכה באופן מפורש ולא מקריאה פרשנית של פסק הדין, כלומר כשכתוב מעכשיו ההלכה תהיה ככה וככה, במצב הזה מתקיים דיון נוסף".
"אין מחלוקת ששום הלכה לא שונתה בפסק הדין", אמר עו"ד אבוקרט על 'בג"ץ הבוגדת'. "אין סמכות לעשות את הדיון הנוסף כשלא השתנתה ההלכה, זו גם הלכה של בית המשפט העליון".
עו"ד אבוקרט מעריך שהסיבה לקיום הדיון הנוסף אלו מלחמות במישור הציבורי שאין להם קשר לשדה העובדתי. "זה ברור שאני נכנסתי פה למלחמה בין השופטים השמרנים של ביהמ"ש העליון לבין השופטים האקטביסטים, אמר. "יש כאן מתח נוסף בין סמכויות בג"ץ לסמכויות בית הדין הרבני הגדול. נכנסתי למחלוקות שהן אינן ממין העניין, אינן רלוונטיות".
הפרשה נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת בלבד לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.
יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.
האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין.
לדברי עו"ד אבוקרט, "שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול פסקו בהתאם לדין האזרחי בלבד. הדיין שהזכיר את עניין הבגידה נתן לה משקל על רקע ניתוחו האזרחי לדיני המתנה וחזרה מהתחייבות לתת מתנה במקרה של התנהגות מחפירה של מקבל המתנה", אמר. "גם כל שופט בבית המשפט העליון כותב את הגיגיו ואת מחשבתו, דברים שלא חשובים לצורך ההכרעה. כולם כותבים, כל אחד והמוסר שלו, כל אחד והשיטה שלו, כל אחד והרעיונות שלו, זה לא החלק שמביא את הדיינים או את השופטים להכריע את פסק הדין".
"פסק הדין הוא הרציו והרציו של שני שופטי בית הדין הרבני הגדול היה: לא הוכח דבר מה נוסף. נקודה. בא הבג"ץ, שני השופטים הסכימו אנחנו לא מתערבים בפסיקה של בית הדין הרבני הגדול כי הוא פסק דין על פי הדין האזרחי והעובדות שבפניו", אמר.
לעומת זאת, "השופט עמית מרחיק לכת כשהוא רוצה להיכנס למוח של הדיינים. הוא אומר שעצם ההזכרה של הבגידה מלמדת. הוא קורא בעצם את המחשבות של הדיינים שלא באו לידי ביטוי בפסק הדין, הוא קורא לדיון האזרחי שעשו הדיינים בדין האזרחי 'מס שפתיים'. הוא עושה משהו מאוד פרוגרסיבי, הוא נכנס למחשבות של הדיינים. הוא כורת את הענף שהוא יושב עליו, הענף של רצון המערכת השיפוטית לאמון בה. הוא אומר אתם כתבתם ככה אבל אני יודע מה התכוונתם. ואז מזה הוא טוען אתם מבטלים את ההלכות, פועלים בניגוד להחלטות, אתם לא מכבדים את בית המשפט האזרחי".