מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם בצהריים (שני) את הדוח השנתי 70 ג' ובו שורת ליקויים הקשורים למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון וצה"ל, לרשות המיסים, למוסד לביטוח לאומי ולגופים ציבוריים נוספים.
אנגלמן אמר כי "הביקורות עוסקות בנושאים הקשורים לכל אחת ואחד מאיתנו - לביטחון שלנו, לשימוש בכספי הציבור ולמנגנוני קבלת החלטות שצריכים להשתפר כדי לשרת באופן מיטבי את הציבור בישראל.
"חשוב שכלל המבוקרים יעמיקו בדוח, ילמדו את ממצאי הביקורת ואת ההמלצות ויביאו לתיקונם. אנו נוסיף לעקוב אחר הפקת הלקחים בגופים המבוקרים ביסודיות, במקצועיות ובהגינות, כך שביקורת המדינה תהווה כלי אפקטיבי לטיוב השירות הציבורי בישראל", הוסיף מבקר המדינה.
ליקויים מרכזיים בדוח המבקר:
קציני מטה במינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון
לאחר ביקורת שהתקיימה מספטמבר 2018 ועד יוני 2019 שכללה בין היתר גם הליך שיתוף ציבור של נציגי הציבור הפלסטיני בנושא תעסוקה, מקרקעין ותכנון וכן נציגים של הציבור הישראלי המתגורר באיו"ש, עלה כי קיימים ליקויים בפעילות המינהל האזרחי ובפעילות משרדי הממשלה האחראים להנחייתם המקצועית של קציני המטה באיו"ש.
המינהל האזרחי (מנהא"ז) כפוף למפקדת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), שייעודו, בין היתר, ליישם את מדיניות הממשלה באזור יהודה ושומרון (איו"ש) ולקדמה בתחומים אזרחיים, בתיאום עם משרדי הממשלה, צה"ל ומערכת הביטחון. לצורך השגת ייעודו של המנהא"ז, פועלים קציני מטה (קמ"טים) המשמשים הנציגות המקצועית של משרדי הממשלה.
בחודשים ספטמבר 2018 עד יוני 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות קציני המטה במינהל האזרחי, כאשר בביקורת נבחנו נושאים ארגוניים ובוצעה בקרה על פעילותם והעסקתם כעובדי מדינה. הביקורת התמקדה בפעילות משרדי קציני מטה תעסוקה, משפטים ורישום מקרקעין ובלשכת התכנון. במהלך הביקורת קיים משרד מבקר המדינה הליך של שיתוף נציגים של הציבור הפלסטיני בנושא תעסוקה, מקרקעין ותכנון וכן נציגים של הציבור הישראלי המתגורר בשטחי איו"ש.
ממצאי הביקורת: בביקורת נמצא כי משרדי הממשלה מתקשים לממש את סמכותם ואחריותם המקצועית כלפי קציני המטה ומרביתם אינם מקיימים בקרה מקצועית על קציני המטה שהם נציגי משרדם באיו"ש.
בנוסף, נוכח אי-יישוב מחלוקות בין המינהל האזרחי ומשרד המשפטים, לא קודמו הסדרי רישום מקרקעין, דבר שגרם לפגיעה בתושבים הישראלים באיו"ש בכל הנוגע ליכולת שלהם לרשום בעלות וזכויות על מקרקעין בספרי רישום המקרקעין באיו"ש. עוד נמצא כי התופעה המתמשכת של סחר בהיתרי ההעסקה של פלסטינים ושל גביית תשלומים שלא כדין מעובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ומתווכים נגרמה בין היתר עקב אי-מימוש של החלטת ממשלה.
בנוסף, קמ"ט תעסוקה אינו אוכף את השימוש ברישיונות עבודה של עובדים פלסטינים בישובים ישראלים בתחומי איו"ש על אף הסיכון הביטחוני הכרוך בהעסקת עובדים פלסטינים ללא רישיונות עבודה כדין.
עוד נמצא כי רישום המקרקעין באיו"ש מתבצע באמצעות ספרים פיזיים ומשכך הוא חשוף לטעויות, לאי-דיוקים, להטיות מכוונות במקרים חריגים ולרמת שירות שאינה מיטבית. כמו כן, אף שעובד היחידה לרישום מקרקעין הנותן שירות לאוכלוסייה הפלסטינית באיו"ש נעצר על ידי הרשות הפלסטינית, שום גורם במינהל האזרחי או גורם ביטחוני אחר לא בחן את התוצאות וההשפעות הצפויות של מעצרו ואת האפשרות לזליגת מידע לרשות הפלסטינית גם במקרים נוספים.
המבקר אנגלמן ממליץ בדוח כי על הגורמים האחראים למימוש החלטת הממשלה ובפרט משרד הבינוי והשיכון, מתפ"ש והמנהל אזרחי לפעול לכך שמודל התעסוקה החדש בנושא העסקת פלסטינים בענף הבנייה בישראל ייצא לפועל בהקדם, וכן כי על משרד המשפטים והמנהל האזרחי להאיץ את מחשוב רישום המקרקעין באיו"ש, כדי לשפר את השירות לתושבים.
(תגובת המנהל האזרחי לדוח המבקר - בסיום הידיעה)
היבטי בטיחות ואחריות בנוגע לתחזוקת כבישים באזור יהודה ושומרון
73 מחנות צה"ל מאוישים שהאחריות לתחזוקת כבישי הגישה אליהם אינה מוסכמת, 120 צמתים ודרכי גישה לבסיסי צה"ל בישראל ובאיו"ש שיש בהם בעיות בטיחות בדרגות חומרה שונות, 272 תאונות דרכים התרחשו בכבישי איו"ש בשנים 2016-2018 עקב ליקויים בדרך או התנגשות בעצם, 100 בטונדות שמשמשות אמצעי מיגון הצמודות לקצה האספלט או למעקה בטיחות קבועים במרחק שאינו תקין, 14 עמדות שמירה של צה"ל שלא הוסדר החיבור בין כביש הגישה אליהן ובין הכביש שבאחריות חברת נתיבי ישראל.
באזור יהודה ושומרון (איו"ש), שבו מחזיקה ישראל בסמכויות הביטחוניות והאזרחיות, מבצע צה"ל לצורכי הגנה וביטחון פעילות מבצעית הכוללת, בין היתר, פעולות אלה: הקמתם של מתקנים צבאיים שונים, פריצתם או חסימתם של צירי תנועה והצבתם של אמצעי ביטחון ומיגון בתשתיות דרכים המשמשות את צה"ל ואת הציבור.
משרד מבקר המדינה בדק את סוגיית האחריות לתחזוקת כבישים באיו"ש ואת נושא הצבתם של אמצעי מיגון למיניהם בתשתיות דרכים המשמשות את צה"ל וגם את הציבור. הביקורת בוצעה בצה"ל בפיקוד המרכז (פקמ"ז) ובמינהל האזרחי (מנהא"ז) באיו"ש, במשרד הביטחון, במשרד התחבורה, משטרת ישראל, בחברת נתיבי ישראל ובמשרד המשפטים.
ממצאי הביקורת: למרות שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה החל בנובמבר 2018 לטפל ביישוב המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה בנוגע לתחזוקת כבישים באיו"ש, טרם באה על פתרונה סוגיית הגורם האחראי לתחזוקת הכבישים שמובילים למחנות צה"ל באיו"ש על כל הסיכונים הכרוכים באי-תחזוקתם, ובכלל זה הגשר שמעל נחל אוג. סיכונים אלה, בדגש על סיכוני בטיחות למשתמשים בהם - עדיין עומדים בעינם.
בנוסף נמצא כי חוסר ההלימה בין נתוני מערכות המידע הגיאוגרפיות המשמשות את מערכת הביטחון לעניין המקרקעין הצבאי עלול למנוע במקרים מסוימים קבלת החלטות בנוגע לטיפול במתקנים צבאיים בכלל ובנוגע לתחזוקת כבישים המובילים אליהם בפרט.
עוד נמצא כי צה"ל פרץ דרכים או הסיר חסימות כבישים בשל צורכי ביטחון, וכן הציב אמצעים למיגון בכבישים שבאחריות נתיבי ישראל בלי שתיאם זאת עם גורמי תחבורה מוסמכים וללא אישורם, ולעיתים בלי שהשתמש באמצעים המזהירים את משתמשי הדרך מפניהם. הדבר נעשה שלא בהתאם לנוהל הדרישה המבצעית של צה"ל והוראות משרד הביטחון ומסכן את משתמשי הדרך בהיבט הבטיחותי עד כדי סכנת חיים.
מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי תיקון הליקויים שעלו יאפשר להבטיח את השמירה על הסדר והביטחון הציבוריים ועל בטיחות משתמשי הדרך תוך תיאום טוב יותר בין כלל הגורמים הצבאיים והאזרחיים המופקדים על הביטחון והמחויבים גם לשמירת הבטיחות של משתמשי הדרך. כמו כן, המליץ למשרד הביטחון והתחבורה לבצע סקר בטיחות עדכני בנוגע לכלל הכבישים באיו"ש.
בתגובה על ממצאי הביקורת מסר צה"ל כי הוא למד את הממצאים והמסקנות שמציג המבקר, כי הנושא הוא "בעל השלכות בטיחותיות חמורות", וכי "פיקוד מרכז פועל בימים אלה להסדרה ואיסוף מכשולים ואלמנטים הפרוסים בשטח, והכל תוך התייחסות להיבט הבטיחות והביטחון ותוך איזון ביניהם".
ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב
2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) בישראל חיים ללא מיגון תקני, תוכנית רב - שנתית לשנים 2019-2030 עליה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני טרם גובשה וטרם הוקצה לה מקור תקציבי ומקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול אינם בהכרח ערוכים לשהייה ארוכה של התושבים. אלו חלק מהליקויים שמצא המבקר בביקורת המעקב על הגנת העורף.
מדינת ישראל וצה"ל פועלים בתחום ההתגוננות האזרחית להגנה מפני איום טילים ורקטות במטרה להגן על האוכלוסייה האזרחית ולמנוע פגיעה בנפש; לצמצם נזקים לרכוש; למזער את הפגיעה בתחושת הביטחון של האוכלוסייה ולאפשר לה לקיים שגרת חיים, ולצמצם את הפגיעה בפעילות המשק.
בדצמבר 2016 פרסם משרד מבקר המדינה דוח על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, ובו נמצאו ליקויים אשר עלולים להגדיל את הסיכון לחיי האוכלוסייה בעת לחימה, במיוחד ביישובי גבול הצפון.
בחודשים פברואר עד יוני 2019 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב, אחר תיקון עיקרי הליקויים שעלו בביקורת מ- 2016. זאת, בהתאם לגישתו של המבקר אנגלמן לפיה קיימת חשיבות בהגברת היקף ביקורות המעקב אשר בוחנות את אופן תיקון הליקויים מביקורות קודמות לצורך הגברת האפקטיביות והנעת הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים.
הביקורת נעשתה בצה"ל: בפיקוד העורף, באגף המבצעים שבמטה הכללי, בפיקוד הדרום, בפיקוד הצפון ובחיל האוויר והחלל, וכן במשרד הביטחון לרבות ברשות החירום הלאומית, במטה לביטחון לאומי; במשרד הפנים; במשרד הבריאות; במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; במשרד לביטחון הפנים; וברשויות מקומיות ברחבי הארץ.
ממצאי הביקורת: בביקורת המעקב נמצא כי לכ- 2.6 מיליון תושבים בישראל, המהווים 28% מהאוכלוסייה, אין מיגון תיקני בסמוך למקום מגוריהם. בנוסף, למרות שביולי 2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני כי תגובש תוכנית רב שנתית לשנים 2019-2030 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, תוכנית זו טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי, מה שמטיל בספק את מימושה.
עוד נמצא כי טרם הוסדרו הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים בכל הנוגע לטיפול בעורף, על אף שביוני 2014 החליטה הממשלה להסדיר סמכויות אלו. בנוגע למצב המקלטים הציבוריים, נמצא כי ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שם התושבים עלולים להידרש לשהות במקלטים שהות ממושכת, לא בהכרח מתקיימים התנאים המתאימים למטרה זו. כך גם במקלטים הפרטיים המשותפים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק ("חוק העורף") הופץ ע"י שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם תהליכי חקיקה. עם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".
תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש
בסיומה של עבודת המטה, שנמשכה קרוב לעשר שנים לבחינת הצטיידות של תותחים חדשים בעלות מיליארדי שקלים, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את ההצטיידות בתותחים מתוצרת אלביט.
מבקר המדינה מצא, בין היתר, כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומושקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות, וכי ב- 2014 בוטלה הדגמה בארץ של התותח הגרמני שהיה המתחרה העיקרי לתותח הנבחר מאלביט
בחודשים מרץ עד דצמבר 2018 , בדק, בין היתר, משרד מבקר המדינה את בחינת הנושאים המהותיים על ידי צה"ל בתהליך האישור העקרוני של פרויקט רכישת התותח, התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון לקראת מימוש הפרויקט והצגת הפרויקט לקבינט המדיני-ביטחוני לשם קבלת אישורו. הביקורת נערכה בצה"ל, במשרד הביטחון, במל"ל ובתעשייה האווירית.
ממצאי הביקורת: תמונת המצב שעלתה מן הביקורת מלמדת כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים חדשים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומשוקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. לא נבדקו, לדוגמא, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.
עוד מצאה הביקורת כי במרץ 2014 החליטו במפא"ת ובזרוע היבשה (ז"י) על ביטול ההדגמה של תותח AGM בישראל. החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה. עם זאת נמצא כי במשך כעשור עשתה זרוע היבשה עבודת מטה לקראת קבלת החלטה בנוגע לפרויקט, ובשנת 2017 הוקמה ועדה מטכ"לית בדבר ההחלטה להצטייד בתותחים חדשים.
מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י ואג"ת לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.
עוד עלה מהביקורת כי למרות שהפנייתה של ועדת המפתחים לתקנות חובת המכרזים לצורך מתן פטור ממכרז לאלביט היה מספק, הנימוקים שלה ושל מפא"ת למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. כמו כן, ועדת המפתחים לא הציגה לאשורם את כל השיקולים בעד קיום מכרז בין-לאומי.
חוסר בהירות נוספת עלתה בהצגה של צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני. צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. עם זאת, קיים חוסר בהירות באשר לטענה זו. המל"ל לא הציג לקבינט ניתוח חלופות שאינן תותחים, ומפא"ת הציג למל"ל ולקבינט הערכת מחיר של תותח AGM שהייתה כפולה מזו שהייתה בידיו.
בעיקרי ההמלצות של מבקר המדינה אנגלמן צוין כי בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מעהב"ט הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך מסווג עב כרס, שבו המליצה לממש את הפרויקט במפעל התותחים של חברת "אלביט מערכות" ("סולתם" לשעבר), שהינו היחיד במדינת ישראל בעל היכולות לספק את המערכות ע"פ הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".
ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים
מדינת ישראל נתונה לאיום אווירי חמור ונרחב, כגון טילים ורקטות, כאשר אומדן כמות האיומים האוויריים שיהיו בידי האויב בשנת 2020 עומד על מספר מאות אלפים. מספטמבר 2000 עד ספטמבר 2019 נורו לישראל מרצועת עזה 21,000 רקטות ופצצות מרגמה.
עם זאת, מספר מועט של מתקנים מוגנו מתוך אלו שאישרה ועדת השרים שנדרש למגנם ונמצא, בין היתר, כי משרד הביטחון לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים, אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך והוא לא הכין תרחיש ייחוס לגופים אלה.
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים ספטמבר 2017 עד אפריל 2019, לסירוגין, את אופן ההיערכות בין היתר של משרד הביטחון וצה"ל למיפוי מתקנים ותשתיות חיוניים בגופים מסוימים ולהגנה עליהם מפני האיום האווירי. הביקורת נעשתה במשרד הביטחון, בצה"ל, ברשות חירום לאומית (רח"ל), במטה לביטחון לאומי (המל"ל) ובגופים נוספים.
ממצאי הביקורת: התשתיות הלאומיות החיוניות להגנה: שלא כאמור בהחלטת ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום ממאי 2011, רח"ל טרם הגישה לוועדות השרים הצעת החלטה בעניין המתקנים החיוניים. כמו כן, המל"ל לא הציע לראש הממשלה לדון בישיבות ועדות השרים (כיום הקבינט המדיני-ביטחוני) בעניין קיומה וטיבה של פעילות הגורמים הנוגעים להגנה על תשתיות חיוניות בגופים מסוימים.
בפברואר 2011 הפיץ משרד הביטחון הצעת חוק בנושא "חוק העורף" לטיפול בעורף במצבי חירום, וביוני 2016 הפיץ את תזכיר החוק האחרון בנושא. בביקורת נמצא כי רק ביולי 2018 עלה בידיו להגיש למשרד המשפטים הצעה מעודכנת של החוק לאחר שקיבל את התייחסויותיהם של משרדי ממשלה שונים. החקיקה טרם הושלמה. בנוסף, בביקורת עלה כי משרד הביטחון לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים; אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך והוא לא הכין תרחיש ייחוס לגופים אלה.
עוד עלה מהדוח כי קיימת היערכות חסרה של גופים מסוימים להגנה על מתקניהם החיוניים מפני איומים אוויריים: גוף מסוים נערך חלקית בנושא, ומיגונם הפיזי של מתקניו אינו מלא, וגוף אחר נערך בהתאם לאיומים שבתסקירים שהכין ב-2008, 2013 ו-2014, אף כי ספק אם היה בהם כדי לשקף כיאות את היקף האיומים. פערים שונים שהתגלו בתסקירים ובבדיקות לא טופלו.
בסיכום הביקורת צוין כי למעשה עלו ליקויים בפעילותם של משרד הביטחון, צה"ל, רח"ל, המל"ל וגופים נוגעים כל אחד בתחומו בנושא ההגנה על תשתיות ומתקנים חיוניים בגופים מסוימים. המבקר אנגלמן ציין בהמלצותיו, בין היתר, כי על משרד הביטחון להכין תוכנית עבודה להגנת המתקנים החיוניים האמורים ולבחון את המקורות למימונה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים מתועדפים, המשותפת לכלל הגורמים במדינה. במקביל בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תוכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות".
היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2019 - 2028 בנושא הסיוע הביטחוני
לפי מזכר ההבנות של ישראל עם ארצות הברית צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון בעיקר החל משנת 2025. לדברי משרד הביטחון, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבוצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל. בביקורת נמצא, בין היתר, כי משרד הביטחון לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על העצמאות הייצורית בארץ, על התעשיות כחול לבן והתעצמות צה"ל וכן את מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה
בספטמבר 2016 חתמו נציגי ממשלות ישראל וארצות הברית על מזכר הבנות בעניין סיוע ביטחוני בדולרים לישראל ותוכניות הגנה משותפות מפני טילים לשנים 2019 - 2028.
מזכר ההבנות תורם לוודאות של מערכות הביטחון בנוגע למשאבים העומדים לרשותה, מייעל את התכנון הרב שנתי שלה ויש לו השפעה אסטרטגית לקשרים שבין ישראל לארה"ב.
חלק מכספי הסיוע מומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. על פי מזכר ההבנות, כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, בעיקר משנת 2025, עד לביטולם בשנת 2028. בחודשים יולי 2018 עד ספטמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את ההיערכות של משרד הביטחון ושל צה"ל למימוש מזכר ההבנות. הביקורת נעשתה במשרד הביטחון ובצה"ל.
ממצאי הביקורת: היעדר בחינה של ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות בהיבטים ביטחוניים - משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור. עוד נמצא כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, טרם קבע את מוקדי המו"פ והייצור בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל. צה"ל לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל ולא מסר את עמדתו בעניין למשרד הביטחון.
בנוסף עלה בביקורת כי אין בידי משרד הביטחון מידע מלא לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על קיטון אפשרי במקורות השקליים שיעמדו לרשות מערכת הביטחון עד לשנת 2028 לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות בארץ. זאת נוכח אי-בחינת חלופות לפינוי מקורות שקליים ואי-קביעת העלויות לשימור קווי ייצור "כחול לבן" והעלויות בגין כפל קווי ייצור ו"שובל לוגיסטי". הדבר פוגע ביכולתו לדון עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בפתרונות ברמה הלאומית בנושא זה. עוד נמצא כי מסתמן שמשנת 2028 הסכום שיידרש ליישום המדיניות שאישר מנכ"ל משרד הביטחון בפברואר 2019 לשימור הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות בש"ח עלול להיות גבוה מהסכום השנתי המוערך שיוקצה לרכש זה. אשר לקווי הייצור החיוניים, משרד הביטחון טרם קבע מהם הסכומים השקליים שיידרשו לשימורם.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש ובייצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות ועוד".
מידע מסווג - אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו
כל מדינה מחזיקה במידע אשר עליה למנוע את חשיפתו לציבור אזרחיה ולגורמים אחרים, ובעיקר גורמים עוינים, העלולים להשתמש בו לרעה, דבר העלול לפגוע בין היתר בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. עם זאת, יש לשמור על זכות הציבור לדעת ועל כן עוברים מסמכים ארכיונים מסווגים שעיון הציבור בהם הוגבל לתקופה מסוימת, תהליך חשיפה בחלוף תקופת ההגבלה. בביקורת נמצא כי 300,000 תיקים מסווגים בארכיון המדינה ו-981,000 תיקים מסווגים בארכיון צה"ל לא נחשפו לעיון הציבור אף שתקופת הגבלתם הסתיימה, וזאת בלי לבקש את אישור ועדת השרים המוסמכת לכך. עוד נמצא כי במהלך הפקת ספרים שכותבים נבחרי ציבור ועובדי ציבור מכהנים ולשעבר, נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקת הספרים, אף שהם אינם מורשים מהבחינה הביטחונית
רוב המידע המסווג במדינת ישראל נמצא בגופי מערכת הביטחון, וכשאין עוד צורך להשתמש בו - הוא מופקד בארכיון מדינת ישראל או בשלוחותיו. מידע ארכיוני מסווג זה נחשף בחלוף הזמן לציבור, במסגרת זכות הציבור לדעת ובהתאם לחוק הארכיונים, התשט"ו-1955.
בחודשים יולי 2018 עד מרץ 2019 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בסוגיית הימצאותם של חומרים מסווגים בכלל הארכיונים, ובסוגיית גילוי מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים בתהליך כתיבת ספרים על ידי נבחרי ציבור ועובדי ציבור מכהנים ולשעבר. הביקורת נערכה, בין היתר, בארכיון המדינה ובשלוחותיו וכן בארכיונים נוספים; במשרד המשפטים; במוסד; בשב"כ; בצה"ל ובמשרד הביטחון.
ממצאי הביקורת: על פי דוח הביקורת כ-300,000 תיקים מסווגים בארכיון המדינה וכ-981,000 תיקים מסווגים בארכיון צה"ל לא נחשפו לעיון הציבור אף שתקופת הגבלתם הסתיימה, וזאת בלי לבקש את אישור ועדת השרים המוסמכת לכך.
בנוסף, אף כי מופקדים חומרים מסווגים בארכיונים "המהווים חלק מארכיון המדינה", אבטחתם אינה מוסדרת ולא ברור אם החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, חל על ארכיונים אלו.
בנוגע לארכיונים ציבוריים ופרטיים נמצא כי חומרים מסווגים נמצאים בארכיונים אלה, אף שאבטחת הארכיונים אינה מוסדרת בחוק. בכך קיימת סכנה לחשיפת מידע מסווג.
עוד עלה בביקורת כי מתבצעת בדיקה כפולה של חומרים בארכיון המדינה לשם מניעת דליפת מידע מסווג. הבדיקה מתבצעת הן על ידי מחלקת החשיפה בארכיון המדינה והן על ידי הצנזורה. הביקורת הטילה ספק ביעילות הבדיקה הכפולה והעלתה חשש כי היא עלולה לגרום לבזבוז משאבי ציבור.
בתחום פיקוח הגנז על ארכיונים ציבוריים נמצא כי זה שנים שמנהלי הארכיונים הציבוריים לא הגישו דוחות שנתיים לגנזי המדינה כפי שנקבע בתקנות הארכיונים הציבוריים. בנוסף - במהלך הפקת ספרים שכותבים נבחרי ציבור ועובדי ציבור מכהנים ולשעבר, נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקת הספרים, אף שהם אינם מורשים מהבחינה הביטחונית.
המבקר אנגלמן ציין בדוח כי במדינה דמוקרטית צריך להישמר האיזון שבין עקרון השקיפות וחופש הביטוי מחד, ושמירה על ביטחון המדינה ומניעת חשיפת מידע מסווג מאידך. בביקורת עלה כי קיימים פערים בהסדרת כללי הביטחון בנושאים אלה, והם מהווים סיכון לדליפת מידע.
מבקר המדינה אנגלמן ממליץ, בין היתר, כי על שב"כ להוביל עבודת מטה, בשיתוף המשרד לביטחון הפנים, המלמ"ב והיועץ המשפטי לממשלה בסוגיית הימצאות חומרים מסווגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ולהחליט על דרך פעולה לטיפול בסוגיה. עד שתוסדר דרך פעולה זו, על המל"ל בשיתוף גורמים רלוונטיים אחרים, להוסיף ולפעול לקידום הסדרת האחריות לטיפול בכלל החומרים המסווגים שבארכיונים הציבוריים והפרטיים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הגדול במדינת ישראל, עם יותר מ-16.5 מיליון פריטי מידע, יותר מ-12 מיליון תיקים (162 ק"מ של חומר), כ-3 מיליון תצלומים ויותר מ-150 אלף קלטות שמע ווידאו. הארכיון חושף מידי שנה אלפי תיקים חסויים ומוביל בשנים האחרונות תהליך דיגיטציה רחב היקף להנגשת המידע לציבור. הארכיון לוקח לתשומת ליבו את הערות מבקר המדינה ופועל ללא לאות להרחבת החשיפה, בכפוף לחוק ובאמצעים העומדים לרשותו".
עוד נמסר "הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) פועל מתוקף סמכותו לשמירת הסוד במערכת הביטחון. כאשר מובא לידיעת המלמ"ב כי חומר מסווג ורגיש מוחזק שלא כדין (בהתאם לסעיף 113 לחוק העונשין האוסר על החזקת ידיעה סודית ללא הרשאה), פועל מלמ"ב להשבת החומרים בהסכמה. ללא פעילות זו בארכיונים עלול היה להיגרם נזק ממשי לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. יחד עם זאת, הערות המבקר נמצאות בבחינת הגורמים הרלוונטיים".
פרויקט הקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעונו
עלותו המוערכת המקורית של הפרויקט בשנת 2009 עמדה על 650 מיליון ש"ח, כאשר העלות המוערכת העדכנית בשנת 2018 עמדה על 1.2 מיליארד ש"ח. בביקורת עלה, בין היתר, כי לא נבדקו השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט, כאשר מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018, גיבש השב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. באוקטובר 2018 הוקפא קידומו של הפרויקט. במועד סיום הביקורת נשקלת הקמתו במיקום חלופי.
"פרויקט אלמוג" הוא מיזם להקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ולצידו מעון רשמי לראש הממשלה. מטרתו המרכזית של הפרויקט היא לספק לראש הממשלה ולמוקדי ההנהגה מיגון ביטחוני ותשתית תפקודית שיבטיחו את שרידותם ואת רציפות פעילותם בעיתות שגרה וחירום. הפרויקט תוכנן להיבנות בשטח הנכלל בשטחה של קריית הממשלה בירושלים.
הליכי המכרז לתכנון הפרויקט החלו בשנת 1995 ותכנונו החל בשנת 2000, אולם קידומו הוקפא. בפברואר 2009 החליטה הממשלה להתחיל בקידום הפרויקט, ובאפריל 2009 החליטה הממשלה משיקולי תקציב להקפיאו. עם זאת, הובהר כי ניתן להמשיך בחלק מן הפעולות לתכנונו. במאי 2014 החליטה ממשלת ישראל להתחיל לקדם מחדש את הפרויקט, באוקטובר 2018 הופסק קידומו, ובמועד סיום הביקורת נשקלת הקמתו במקום חלופי.
בחודשים אפריל 2019 עד אוגוסט 2019 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנוגע לפרויקט. בביקורת נבדקו הנושאים האלה: העיכוב בהקמת הפרויקט; עבודת המטה לבדיקת הבינוי בסביבת הפרויקט וניהול הפרויקט. הביקורת נעשתה במשרד רה"מ, במטה לביטחון לאומי (המל"ל), בחטיבת נכסים, רכש ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי במשרד האוצר (חטיבת הנכסים; אגף החשכ"ל) ובשירות הביטחון הכללי (השב"כ). בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה, באגף התקציבים במשרד האוצר, באגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ובלשכת מהנדס העיר ירושלים. הביקורת התמקדה בחודשים דצמבר 2015 עד אוגוסט 2019.
ממצאי הביקורת: במועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הקבינט מדצמבר 2015 ולפיה בניית המעון תושלם עד יוני 2018 ויוצג מתווה להקמת המשרד "בתקופה הקרובה", תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו והיתכנות הקמתו מוטלת בספק. זאת, על אף עמדתם הברורה של גורמי המקצוע בדבר הצורך בקידומו המהיר של הפרויקט. עקב כך נשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים.
בנוסף נמצא כי לא נבדקו השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט, מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018, גיבש השב"כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה.
רק בסוף שנת 2018 נודע לשב"כ על מלוא השינויים, והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. בעקבות כך, הוקפא הפרויקט ונשקלת הקמתו במקום חלופי. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים. מבקר המדינה אנגלמן המליץ כי השב"כ יקים מנגנון שיבטיח בדיקה סדורה של כל ההיבטים התכנוניים הנוגעים לאבטחה במתקנים שבאחריותו.
בנוסף עלה בביקורת כי אף שעבודת המטה של צוות הפרויקט לעדכון דרישות התכנון (הפרוגרמה) של הפרויקט החלה בינואר 2016, רק בינואר 2017 יזם השב"כ בחינה עדכנית של דרישות התכנון בתחום המיגון, ורק ביולי 2017 הנחה סגן ראש המל"ל דאז את השב"כ להגיש את דרישותיו. באוגוסט 2017, כשנה וחצי לאחר שהחלה עבודת המטה, הגיש השב"כ את מרבית דרישותיו, בהיקף כספי של 270 מיליון ש"ח.
בגין העיכוב, במשך כשנה וחצי בוצעה עבודת מטה המבוססת על דרישות מיגון לא עדכניות ובמשך כשמונה החודשים הבאים בוצעה עבודת מטה כדי להתאים את הדרישות המעודכנות למסגרת התקציב שנקבעה. בנוסף, לא נמסר לאדריכלים מידע מלא ועדכני - מנהלי הפרויקט, סגן ראש המל"ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשכ"ל, לא וידאו כי נמסר לאדריכלים כל המידע העדכני הדרוש להם לתכנון הפרויקט.
פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב במוסד לביטוח לאומי
תבל הוא פרויקט עתיר משאבים ומורכב מבחינה טכנולוגית, שנועד לשדרג את מערכות המידע בביטוח הלאומי. הפרויקט החל ב- 2010 ותוכנן להימשך עד 2020, אך במשך השנים חלו בו עיכובים רבים. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור וכן להשפיע בהיבטים נוספים, כגון מניעת טעויות במיצוי זכויות המבוטחים וחיסכון בתשלומים שגויים.
בביקורת נמצא, בין היתר, כי מ-31 מערכות בתחום הליבה שתוכננו במקור, יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק 5 מערכות. חרף הביצוע החלקי של הפרויקט, התקציב שנוצל עד יולי 2019 היה גדול בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי, ועמד על 755 מיליון ש"ח.
פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי הוא מפרויקטי המחשוב הגדולים, המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי בשנים האחרונות. הפרויקט נועד לשפר את השירות לציבור באמצעות יישום של תשתית נתונים מרכזית שתספק מבט כולל על כל מבוטח, תוך התמקדות במיצוי זכויותיו. הפרויקט החל בשנת 2010 ונועד להימשך עד 2020.
במשך השנים התעוררו קשיים בניהול הפרויקט וחלו בו עיכובים רבים. בחודשים פברואר עד נובמבר 2019 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב מורחב בנושא פרויקט תבל במוסד לביטוח לאומי. נבדקו בעיקר ניהול התכולות של הפרויקט, תקציבו ותוכנית העבודה שלו, לרבות תיקון הליקויים שמבקר המדינה התריע עליהם בדוח המבקר מ-2015. כמו כן נבדקו היבטי אבטחת המידע בפרויקט והקשר המקצועי עם רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה.
ממצאי הביקורת: הביטוח הלאומי יישם כמה מערכות חשובות ומתקדמות במסגרת הפרויקט, אולם מדובר בחלק קטן מהמערכות שתוכננו במקור ב-2009: מ-31 מערכות בתחום הליבה יושמו בחלוף עשר שנים מתחילת הפרויקט רק 5 מערכות ואף זאת באופן חלקי בהשוואה לתכנון.
חרף הביצוע החלקי של התכולות, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה גבוה בכ-58% מהתקציב המתוכנן המקורי (נוצלו כ-755 מיליון ש"ח, ואילו התקציב המקורי שאושר לפרויקט ב-2009 עמד על 477 מיליון ש"ח). יצוין כי חלק ממערכות המידע בביטוח הלאומי מיושנות ונמצאות בשימוש 30 שנה ויותר.
כך למשל, גילן של מערכות המידע התומכות בענפי גמלאות עיקריים - "זקנה ושארים" ו"נכות כללית" הם 47 ו- 34 שנים בהתאמה. בעקבות המשבר שאליו נקלע הפרויקט ב-2017, בחן הביטוח הלאומי מחדש את מצבו והתווה תוכנית המשך עד סוף 2019, שכללה תכולות מצומצמות ביחס לתכנון המקורי. נמצא כי ב-2019 חל עיכוב של ממש בפעילות המתוכננת בשל תקלות רבות, וזאת לאחר שכבר נוצל רוב התקציב שאושר לה. עוד נמצא כי תקציב הפרויקט לא כלל את כל העלויות הישירות המשויכות לפרויקט, כגון כוח אדם ישיר והתקשרות עם יועצים.
עלויות אלה הסתכמו בכ-50 מיליון ש"ח בשנים 2010 - 2019 (כ-7% מהעלות הכוללת של הפרויקט). בביקורת עולה כי במחצית הראשונה של 2019 התקדם הביטוח הלאומי ביישום הפרויקט בלא שהושגה הסכמה בין הגורמים המעורבים בו בנוגע לקיומה של תוכנית עבודה שנתית מפורטת. בכך היה כדי לפגוע בביצוע הפיקוח התקציבי על הפרויקט כנדרש.
בנוסף, במסגרת הליך סקר סיכונים שביצע הביטוח הלאומי לכל מערכות המידע בארגון מופו חלק מסיכוני התקשוב ואבטחת המידע, ולא נאמדו הסבירות והנזקים לכל סיכון, אף שחלק מהמערכות מכילות מידע רגיש. כמו כן, הביטוח הלאומי ביצע בדיקות חוסן לאחת ממערכות תבל יותר משנה לאחר שהמערכת כבר עלתה לאוויר. עם זאת, המבקר מציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה במעורבותה של ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי בפרויקט.
הבקרה על מעברי גבול
מספר הכניסות והיציאות במעברי הגבול בשנת 2018 עמד על 29.1 מיליון, בין השנים 2012 עד 2018 עלה ב- 781% שיעור הגידול במספר המקרים שבהם סירבה מדינת ישראל לבקשות של תיירים להיכנס וב- 800% עלה שיעור הגידול במספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה לישראלים שעברו דרך נתב"ג בחשד לעבירה על חוק הכניסה לישראל בשנים 2017-2019
רשות שדות התעופה מפעילה ככלל את מעברי הגבול האוויריים והיבשתיים מכוח סמכויותיה לפי חוק רשות שדות התעופה. על ביקורת הגבולות במעברים האלה ובשאר מעברי הגבול הבין-לאומיים מופקדת רשות האוכלוסין וההגירה.
רשות האוכלוסין נדרשת להעניק שירות יעיל לעוברים במעברי הגבול ולמנוע כניסת אנשים לשטחה של מדינת ישראל אם יש חשש ביטחוני או פלילי בכניסתם לארץ, או אם יש חשש שהם מבקשים להגר לישראל שלא כחוק, וכן כדי למנוע יציאה מהארץ של אנשים אשר גורמי אכיפה ומשפט אסרו את יציאתם.
בחודשים אפריל עד אוגוסט 2019 בדק משרד מבקר המדינה את משך ההמתנה לביקורת הגבולות בנמל התעופה בן גוריון, העמידה של רשות האוכלוסין באתגרי מערך ביקורת הגבולות, הבקרה על ביקורת הגבולות, ותשתיות המידע לזיהוי נוסעים זרים בביקורת הגבולות. הבדיקה נעשתה ברשות האוכלוסין, רשות שדות התעופה, במטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל. ממצאי הביקורת: בשונה מעשרות מדינות בעולם, מדינת ישראל ככלל אינה אוספת מידע על נוסעים זרים לצורך ביצוע ביקורת גבולות קודם ליציאתם מארץ המוצא בדרכם לישראל.
היעדר מידע מקדים בידי מערך ביקורת הגבולות על נוסעים זרים המבקשים להיכנס לתחומי מדינת ישראל מונע את שיפור הבקרה על כניסתם, ועלול אף לפגוע ביכולת של המערך למנוע כניסה לא רצויה של אנשים מטעמים ביטחוניים או פליליים וכניסה של מהגרים לא חוקיים. בנוסף נמצא בביקורת כי מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד, גם כשדובר בנתינים של ארבע מדינות בולטות מבחינת שיעור הנתינים שלהן ששוהים בישראל שלא כחוק.
עולה חשש שלצד השגת אחת משתי התכליות של המערך - מתן שירות מהיר לעוברים בגבול, נחלשת לעיתים השגת התכלית השנייה - מניעת כניסת אנשים לישראל מטעמים ביטחוניים או פליליים או כשיש חשש שברצונם להגר לישראל שלא כחוק.
עוד עלה כי מינהל ביקורת הגבולות לא ערך בקרה כוללת על מערך ביקורת הגבולות במשך יותר משלוש שנים, תקופה שבה גדל פי שמונה מספר המקרים שבהם עלה חשד לכניסה לישראל שלא כחוק דרך מעבר הגבול בנתב"ג, ולא קיבל מידע על אופן כניסתם לישראל של הזרים. כמו כן, המערכת הממוחשבת של המינהל חסרה דוחות חיוניים לצורך בקרה של המעברים.
בנוסף, הסדרת הסמכות ליטול טביעות אצבעות מעובדים זרים המגיעים לעבוד בישראל ולשומרן במאגר - זה 15 שנים מגובש תיקון חקיקה שנועד להסדיר נושא זה והגיבוש טרם הסתיים. וכך, נכון לאוגוסט 2019, כניסת עובד זר לישראל מותנית במסירת טביעת אצבע אשר נשמרת במאגר המכיל מידע ביומטרי של כחצי מיליון זרים, שלא מכוח הסמכה מפורשת בחקיקה. קביעת זמן ההמתנה המרבי לראיון של הנוסע הזר - רשות האוכלוסין לא קבעה מהו זמן ההמתנה המרבי של הנוסע הזר לריאיון במקרים שבהם עלה חשד שהוא מבקש להיכנס לישראל למטרה שונה מזו שעליה הצהיר, ולא נמדד זמן ההמתנה בפועל.
כיוון שכך, אי אפשר לדעת כמה זמן נדרשים הנוסעים להמתין לבדיקה זו, ואם נדרש שיפור השירות לציבור בתחום זה. עוד נמצא כי המתחם המיועד לתשאולים של זרים בנתב"ג הינו מתחם קטן, ומספר מקומות הישיבה שבו אינו יכול להכיל את כל הממתינים. בתקווה לחדש ימינו כקדם, המבקר מציין לחיוב את ההתקצרות של זמן ההמתנה של נוסע יוצא מהארץ בין השנים 2015-2019 ואת פריסת העמדות לשירות מהיר במעברי הגבולות בגידול של 200% במספר העמדות הביומטריות.
פיקוח רשות המיסים על המעברים היבשתיים
בין ישראל והמדינות השכנות קיימים 7 מעברי גבול יבשתיים כאשר היקף הסחר בין מדינת ישראל וירדן עמד ב- 2018 על 5.6 מיליארד ש"ח ובין ישראל לרשות הפלסטינית על לפחות 32.7 מיליארד ש"ח. בביקורת נמצא, בין היתר, כי אומדן הפסד המיסים שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מהברחות והעברות טובין מתחומי הרשות הפלסטינית לתחומי מדינת ישראל, מגיע למאות מיליוני שקלים, כאשר חלק מהכשלים שנמצאו עלולים אף להגיע לכדי פגיעה בביטחון המדינה
בגבולות מדינת ישראל קיימים שבעה מעברים יבשתיים בין-לאומיים, המשמשים בינה לבין שכנותיה. נוסף על אלו קיימים מעברים יבשתיים פנימיים בין מדינת ישראל ובין הרשות הפלסטינית. תפקיד רשות המיסים בישראל במעברים הוא, בין היתר, לאכוף את הדין בכל הקשור לחוקיות היבוא והיצוא ולגביית מיסים. לצורך כך על רשות המיסים לבדוק אנשים, טובין וכלי הרכב העוברים במעברים, הן לתוך ישראל והן אל מחוצה לה.
בחודשים אוגוסט 2018 עד פברואר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות רשות המיסים במעברים היבשתיים. הביקורת נעשתה בהנהלת רשות המיסים, ביחידת המטה הייעודית ברשות המיסים, ביחידות המכס במעברי הגבול וביחידות המכס במעברים הפנימיים באזור יהודה ושומרון ובאזור חבל עזה.
ממצאי הביקורת: בבתי המכס נהר הירדן, אלנבי וכן במעברים הפנימיים בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית נמצאו ליקויים מסוימים. בנוסף, בהיעדר נוכחות של משטרת ישראל במעבר אלנבי חשופים עובדי רשות המיסים בו לאלימות המופנית נגדם.
הסנקציות שנקבעו לצורך אכיפה והרתעה מביצוע עבירות, כקנס מינהלי ועיצום כספי, אין בהן כדי להרתיע את אלה המבצעים עבירות אלו באופן תדיר מפני עבירה על החוק. נמצאו מקרים שבהם שווי הטובין שהוברחו היה מאות אלפי ש"ח, ובמקרה בולט הגיע שווי המע"מ ומס הקנייה על הטובין המוברחים עד כדי 1.8 מיליון ש"ח, כאשר הקנסות המינהליים עומדים על 2000 ש"ח, או 4,000 ש"ח במקרים של עבירה חוזרת.
עוד נמצא כי מדינת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את כל מיסי היבוא שהיא גובה עבור יבוא טובין המיועדים להימכר בשטחה של הרשות הפלסטינית. נמצא כי בשנת 2018 רק 59.1 אחוזים ממטעני היבוא שיועדו לרשות הפלסטינית עברו לתחומיה במעברים הרשמיים, לכן קיים חשש שהטובין שלא עברו במעברים הרשמיים נשארו בישראל ונמכרו בה. בכך הפסידה ישראל מאות מיליוני ש"ח שהעבירה לרשות הפלסטינית, בגין תשלומי המיסים שלכאורה הועברו לתחומה. זאת נוסף על אובדן הכנסות המע"מ ומס ההכנסה ממכירת הטובין בישראל ללא דיווח. בדוח מצוין לחיוב כי במעבר אלנבי החל מינואר 2018 הוכנס מתקן חדש ומשוכלל לשיקוף מכולות.
המבקר אנגלמן המליץ בדוח, בין היתר, כי על רשות המיסים להוביל תהליך שמטרתו למנוע הברחות במעברים ולאכוף את חוקי המיסים כנדרש. על רשות המיסים לבחון את משימותיה ויעדיה, ולדאוג ליצירת התנאים שיאפשרו לעובדים למלא את משימותיהם במלואן.
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה: ''היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מברכת על הביקורת ותפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. הדו"ח התקבל ביחידה לפני מספר חודשים והפערים שהועלו בו, טופלו באופן מידי או נמצאים בתהליך הטמעה.
''קציני המטה במנהל האזרחי פועלים מטעם יחידת המתפ"ש ליישום מדיניות הממשלה באזור יהודה ושומרון ולקדמה בתחומים אזרחיים בתיאום עם משרדי הממשלה, צה"ל ומערכת הביטחון. הקמ"טים אשר משמשים כנציגות מקצועית של משרדי הממשלה, פועלים במטרה לספק שירותים ציבוריים ולהפעיל אותם בהתחשב בצורך לקיים מנהל תקין וסדר ציבורי.
''ביחס לטענות העולות בדו"ח ולפיהן קיימת בעייתיות שמקורה בכפיפות הדואלית של הקמ"טים, נדגיש כי המנהל האזרחי מקבל את המלצת המבקר ופועל כבר בימים אלו בשיתוף משרדי הממשלה לטובת הסדרת והגדרת תוכן ההנחיה המקצועית לקמ"טים, לרבות היקף הפיקוח והבקרה המקצועית הנדרשים לגביהם. יחד עם זאת, יודגש כי אין משימה הנפגעת מיחסים כאלו או אחרים בין המנהל האזרחי למשרדי האם, כמו גם השירות לתושבי האזור.
''כמו כן, נבהיר כי תכניות העבודה של הקמ"טים מאושרות על ידי משרדי האם ועל ידי ראש המנהל האזרחי, ולצד תהליכי מעקב על ביצוע המשימות ומימוש היעדים, מתקיימים תהליכי בקרה עתיים לרבות מופעי סיכום חציון ושנה. בנוסף, נציין כי המנהל האזרחי קיבל לאחרונה את אישור נציבות שירותי המדינה להעסקת מיקור חוץ לטובת ביצוע ביקורת פנימית, ופרסום המכרז נמצא בשלבים מתקדמים.
''בנוגע לפערים שהועלו בדו"ח אשר מתייחסים לתחום ניהול משאבי האנוש, נציין כי בשנתיים האחרונות הולכת ונבנית יחידת הון אנושי ייחודית למנהל האזרחי אשר עם הקמתה יינתן מענה הולם לחלק נכבד מן ממצאי הדו"ח. נושא זה מובל על ידי נציבות שירות המדינה ונמצא כעת במשא ומתן בין המדינה לבין הסתדרות עובדי המדינה.
''בנוגע לטענות המתייחסות להעסקת עובדים פלסטינים ביחידה לרישום מקרקעין, נבהיר כי לעובדים מקומיים אין מעורבות בעסקאות בהן מעורבים ישראלים, וטיפולן של עסקאות מסוג זה, כמו גם הגישה אל תוכנן, מתבצעות על ידי העובדים הישראליים בלבד. לאור האמור, על אף מעצרו של העובד המקומי על ידי הרשות הפלסטינית - לא קיים חשש מזליגת מידע הנוגע למכירת קרקעות לישראלים. עם זאת, מעצרו נבדק לעומק על ידי גורמים במנהל האזרחי למול גורמי הביטחון הרלוונטיים ברשות הפלסטינית, זאת על מנת להבטיח כי לא זלג כל מידע ממודר.
''כמו כן, באשר לטענות של גורם הפעיל בתיווך קרקעות באיו"ש, נבהיר כי עד לכתיבת שורות אלו לא התקבלו ראיות התומכות בטענות כי הועבר מידע ממודר על ידי עובד מקומי במשרד קמ"ט מקרקעין לגורמים כאלה או אחרים ברשות הפלסטינית.
''בנוגע למימוש מודל התעסוקה נדגיש כי המנהל האזרחי פועל למימוש המודל, כפי שאושר על ידי הממשלה, מתוך הבנה ברורה כי מדובר במהלך גדול בעל השפעה חיובית רחבה על תחום תעסוקת הפלסטינים בישראל. מהלך זה צפוי למנוע את פעולות הסחר בהיתרים, וכן לבטל את התלות של העובד הפלסטיני במעסיק, זאת על ידי הנפקת ההיתר על בסיס מכסות סקטור ולא על בסיס מכסות אישיות של מעסיקים – כפי שמתנהל כיום. מימוש מודל שכזה - המהווה שינוי מהפכני בתהליך הנפקת היתרי התעסוקה בישראל - הינו תהליך מורכב שדורש זמן לא מבוטל להיערכות וביצוע, התלוי בין היתר בתיאום אל מול משרדי ממשלה נוספים מלבד המנהל האזרחי. נדגיש כי המנהל האזרחי פועל ללא לאות למימוש המודל במהרה, כפי שכבר החל בפועל בבחינת המודל באזור התעשייה עטרות, לצד עבודה מתקדמת בבניית מערכת ממוחשבת ייעודית למימוש המודל.
''בדו"ח הביקורת צוין כי קמ"ט תעסוקה אינו מממש את חובתו לאכוף את השימוש ברישיונות עבודה של עובדים פלסטינים ביישובים ישראלים בתחומי איו"ש. יש לציין, כי ביחידת קמ"ט תעסוקה אין תקינה ליחידת פיקוח ואכיפה, אך עם היוודע על מעסיק אשר מפר את החוק – המעסיק מזומן לבירור אצל קמ"ט תעסוקה ובמידת הצורך נסגרים לו רישיונות העבודה.
''בנוגע להיעדר מחשוב למרשם המקרקעין באיו"ש, נדגיש כי המנהל האזרחי מקבל את המלצת המבקר ופועל על מנת להאיץ את מחשוב רישום המקרקעין באיו"ש באמצעות המערכות המתאימות לכך. כמו כן, נציין כי המנהל האזרחי נמצא בעיצומו של פרויקט סריקת תיקי המקרקעין, זאת על מנת לגבות את המידע ולמנוע אובדן שלו כתוצאה מנזקים בשל פגעי טבע או יד אנוש. עד כה הושקעו בפרויקט מאות אלפי שקלים ובמסגרתו גובו ונסרקו כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות כל תיקי העסקאות במקרקעין וכן כל תיקי 'היתר עסקה' במלואם. השלמת הסריקה קשורה באופן ישיר להקצאת משאבים וכוח אדם מתאים, שכן בלעדיו לא ניתן עוד לפנות משאבים קיימים ביחידה.
''היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי ימשיכו לבצע את משימתם במקצועיות ובשקיפות, תוך יישום בפועל של ההמלצות העולות בדו"ח מבקר המדינה, וכן יוסיפו לפעול לשיפור מרקם החיים של תושבי יהודה ושומרון באמצעות כלל המשאבים העומדים לרשותם".