המצלמות הן לא הפתרון האמיתי

מדריכת ההורים קרן אור אורן מסבירה על חשיבות פיתוח מערכת יחסים מכבדת ואמיתית בין ההורים, אנשי החינוך והילדים למניעת מקרי אלימות

קרן אור אורן , י"ג באב תש"פ

קרן אור אורן
קרן אור אורן
צילום: באדיבות מכון אדלר

ושוב זה קורה, עוד גן ילדים בו המטפלות שאמורות להגן ולשמור על הילדים מאבדות את הצפון. 

הבטן מתכווצת, הלב מתקשה להכיל את הדברים הנוראיים המיוחסים להן. הדימיון מסרב לתת תוקף לתמונות להראות "זורקת להם במבה על הריצפה שיאספו ויאכלו" אני מתקשה להבין את האומץ והתעוזה לעשות כאלו מעשים מתוך מודעות. ועוד להגדיל ולעשות זאת, יום יום ואפילו שהן מצולמות. 

זה רק מעיד כמה המצלמות הן לא הפתרון האמיתי, אלא עוד פלסטר במיגור התופעה הזוועתית. את הבעיה יש לפתור מהשורש. 

העבודה בגן היא עבודה קשה ומורכבת, הן ברמה הרגשית, הפיזית והקוגנטיבית. לדאוג לביטחון ובטיחות הילדים והצוות. לדאוג שכל ילד מקבל את מנת הדלק הרגשי שצריך. לבנות תוכניות עבודה פדגוגית ולהוציאן לפועל בדרך מעניינת שמפתחת את הילדים.

בסופו של דבר הכל כאן יושב על מערכות היחסים. מערכות היחסים של הצוות עם עצמו (גם ההסתרה והגיבוי הן בעיה שהולכת ועולה). מערכות היחסים עם הילדים בוודאי אינם תקינות כאן מיסודן. והאומץ להסתיר, "לשקר" להורים, זו בעיה במערכות היחסים גם עם הלקוחות המשלמים. 

אנו במכון אדלר, מכירים ויודעים את הקושי, השחיקה והאתגר של מערכות היחסים בכלל ובמוסדות החינוך בפרט. אין עוררין כי לדבר יש השפעה רבה על העבודה בשטח.

על כן, כמומחים במערכות היחסים, ובפרט בין מבוגרים וילדים, אנו מעניקים הדרכות לאנשי חינוך והורים. בדגש על מערכות היחסים בגן הילדים, בתוכנית ייעודית "אדלר בגן" בה אנו מסייעים לקהילת הגן: צוות, ילדים והורים לבניית מערכות יחסים מיטיבות ובריאות.

אנחנו כאן בשביל הורים וצוותי חינוך 2020, עם שפע של כלים יישומיים ופעילויות מעשירות. אני פונה בבקשה לגננות ולמטפלות, אם אתן עייפות קחו חופשה. היא מגיעה לכן על פי חוק. העבודה הזו קשה ואין מקום לעייפות ולשיקול דעת מוטעה, בטח לא לאלימות וחוסר כבוד. אם אתן מרגישות שזה חזק מכן, לכל הפחות בקשו עזרה חיצונית, אנחנו במכון אדלר נשמח לסייע לכן.

ובמקרים של שחיקה ואיבוד שליטה אל תהססו ובבקשה התפטרו. אל תישארו לעבוד בגן הילדים אם זה מוציא מכן דברים לא טובים. כי הסוף יהיה, שתמצאו את עצמכן מאחורי סורג ובריח. יש לכן הזדמנות לקום ולעזוב ולהגיד עד פה. זו בחירה אישית. 

דווקא עכשיו, ואחרי עוד מקרים חדשים שעולים ומתגלים חשוב לשוב ולהזכיר, כי רוב אנשי החינוך עוסקים בעבודה זו מתוך תחושת שליחות וסיפוק גדולים, לפתח ולהשפיע על דור העתיד. 

לצערנו הרב, המקרים השליליים והקשים הם שמגיעים לכותרות, ועושים תחושה של "עוד פעם...", "עוד אחת..." עד שאנו ההורים חוששים לתת את האמון בציבור הגננות/המטפלות ואנשי החינוך. אמון שהוא כל כך חשוב ובסיסי, שאסור שיישבר וייהרס. הרי הורים וצוותי חינוך הם שותפים לדרך, שותפים לתהליך ובעלי אינטרס משותף.

ככל שמערכת היחסים שבין הצוות החינוכי וההורים תהיה מיטבית, אין ספק שמקרים כאלו יתמעטו, שכן במערכת פתוחה ושקופה, המושתתת על שיתוף פעולה, יש שיח מכבד. אם יש קושי, יש עם מי לדבר. יש רצון לשיח, יש רצון לסייע ולמצוא פתרונות, באמת.

במקומות בהם אנו שומעים על "התעללות" (ואגב היא לא פעם מגיעה גם מצד ההורים כלפי אנשי חינוך) אין ספק שמערכת היחסים לא הייתה מיטבית. לא הייתה תקשורת מכבדת ושקופה.

במקום בו המערכת יחסים טובה. אם אשת צוות מעט "עייפה" או סוחבת קושי מסוים ביחס לעבודתה, הדבר מטופל מיד, בדרך הנכונה, באופן שמובן לכל הצדדים איך עליהם להתגייס ולעזור. במקרים בהם הקושי של אשת הצוות הוא שחיקה ועייפות אפשר לעזור לה לצאת לחופשה. ובשום אופן לא לטאטא את הבעיה ולאפשר להתדרדר למקום של אלימות והתעללות. 

הורים יקרים גם אליכם אני פונה, אם הילדים שלכם שמחים ללכת לגן (כמעט) כל בוקר. אם הילדים אוהבים את הצוות שמקבל אותם ומצפים ונרגשים למפגש עימו. אם הילדים, שמחים, אנרגטיים, פעילים ומתקדמים קוגניטיבית. אם יש לכן "בעיה" עם המוסד החינוכי ואשת החינוך פתוחה וקשובה ( גם אם קשה לה לקבל ביקורת – למי מאיתנו לא?!). סימן שהם בידיים טובות. לא יזיק אם תפרגנו לגננות/ מטפלות ואנשי חינוך. בטוחה שכאשר תדעו לתת מילה טובה, גם כאשר תהיה לכם "בקשה" או "טענה" השיח יהיה יותר פתוח ומאפשר ופחות תיווכחו לראות מגננה וחרדה. 

אל תשכחו יש המון נשות צוות נפלאות, הן רבות יותר מאלה שאיבדו את זה ומגיעות לכותרות. מותר לטעות ולמעוד כמו בכל עבודה. אבל בשום אופן לא לנהוג באלימות וחוסר כבוד. זה לא בהגדרה ובמטרה של אנשי החינוך. ואף יותר מזה, זה נוגד חוק יסוד.

מוסד חינוכי מגיל אפס כשמו כן הוא, וככזה עליו מוטלת אחריות ודוגמא אישית, לבניית מערכות יחסים תקינות בראש ובראשונה עם כל קהילת המוסד החינוכי: צוות, תלמידים והורים. משולש היחסים הוא שישפיע על כל מה שקורה או לא קורה. כי בעצם הכל בחיים, אם תאמינו ואם לא, מושתת על מערכות היחסים. 

הכותבת היא מדריכת הורים אחראית הגיל הרך והספורט במכון אדלר