4 שנות מאסר בפועל גזר היום השופט המחוזי בירושלים משה רביד על תושב מזרח ירושלים שהשתתף בהשלכת בקבוקי תבערה לעבר שוטרי מג"ב בעיר העתיקה בירושלים.
התובעת עו"ד גאולה כהן טענה, כי בחודש מאי 2002 קשרו הנאשם זכרייה חזינה ועוד שני חברי חוליה קשר ליידות בקבוקי תבערה מגג המסגד האדום, לעבר כוחות הביטחון העוברים בסמוך לרחובות הנזירות והצריח האדום שבעיר העתיקה בירושלים. בשעות הערב, הגיעו חברי החוליה אל גג המסגד, מצוידים בבקבוקי התבערה שהכינו מבעוד מועד. הנאשם לא עלה על גג המסגד, אלא נותר לתצפת. לאחר שהבחין בשוטרי מג"ב, סימן הנאשם באמצעות מכשיר טלפון סלולרי לשאר חברי החוליה שעלו לגג על בואם של השוטרים, ואלה החלו ליידות לעברם את בקבוקי התבערה.
כתב עתי"ם מציין, כי נטען שגם בחודש יוני 2002, קשרו קשר הנאשם ואחרים, ליידות בקבוקי תבערה מגג המסגד לעבר כוחות הביטחון העוברים בסמוך לרחובות הנזירות והצריח האדום שבעיר העתיקה בירושלים. בשעות החשיכה, הגיעו חברי החולייה אל גג המסגד, מצוידים בבקבוקי התבערה שהוכנו על-ידם. הנאשם נשאר מאחור לתצפת ולא עלה על גג המסגד. לאחר שהבחין בשוטרי מג"ב, סימן הנאשם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד לשאר חברי החוליה שעלו לגג על בואם של השוטרים, ואלה החלו לידות לעברם בקבוקי תבערה.
הנאשם, שהנו בן 24, רווק, נעצר יום לפני חתונתו. הוא התגורר בבית הוריו והתפרנס מעבודתו כצבע. הנאשם סיים שמונה שנות לימוד ומאז הוא מסייע בפרנסת משפחתו, שמצבה הכלכלי קשה. מעבידו שיבח את מסירותו, נאמנותו והצטיינותו בעבודה.
הנאשם קיבל עליו אחריות. הוא טען בפני קצינת הבחן כי בעת ביצוע העבירות בהן הורשע, לא הכיר בחומרת מעשיו וכי בצע את העבירות על רקע אישיותו החלשה והיותו נתון ללחץ חברתי ולא מתוך מניעים אידיאולוגיים.
נוכח חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה.
השופט רביד ציין, כי ב"כ התביעה בקשה להחמיר עם הנאשם, בשל נסיבות ביצוע שתי העבירות: קשירת קשר לביצוע של שתי העבירות, תכנון מוקדם והכנת הבקבוקים והפעילות בצוותא למימוש זממם, כאשר הנאשם משמש תצפיתן בשתי העבירות ואילו שותפיו האחרים מידים בקבוקי תבערה לאחר שקיבלו הודעות ממנו כי השוטרים התקרבו לטווח זריקת הבקבוקים. הנאשם היה חוליה חשובה בביצוע שתי העבירות. גם אם לא נגרם נזק, הרי כוונתם של הנאשם ומרעיו היתה לגרום נזקים לשוטרים שעברו בסמטה ורק לביש מזלם ולמזלם של השוטרים לא נפגע אף אחד מהם בשני המקרים. רק בשל יד המקרה לא התרחשה התוצאה שלה ייחלו הנאשם וחבריו.
בר כוחו של הנאשם עו"ד המבורגר ציין את עברו הנקי של הנאשם, שהוא בן 24 שנים, החרטה שהביע, שלא נטל בעבר שום חלק בעבריינות כלשהי ובכלל זה עבריינות לאומנית, שהוא עובד במקום עבודה קבוע, ושיום לאחר מעצרו עמד להתחתן. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, שלא נגרמו נזקים בשני המקרים של ידויי הבקבוקים.
לדברי השופט רביד, העבירות שעבר הנאשם הן עבירות חמורות, הן מבחינת התכנון המוקדם והן מבחינת התוצאות שעלולות היו להיגרם מהמעשים שעשו הנאשם ושותפיו.
"יש לזכור שאלימות וכל שכן אלימות לאומנית, פוגעת קשה במרקם החברתי העדין וכי תגובה שאינה תגובה חמורה למעשים כמו אלה שעשה הנאשם, עלולה רק לגרום לאלימות חמורה יותר."
הנאשם הודה רק בתום שמיעת הראיות, כאשר קודם לכן הוא טען שהודעותיו במשטרה, בהן הפליל את עצמו, נסחטו ממנו כתוצאה ממעשי אלימות שננקטו כלפיו.
השופט ציין, כי לקולא, יש להביא בחשבון, שהנאשם הודה והביע חרטה, כי הנאשם הוא המפרנס היחידי של משפחתו ושהוא עדיין בתחילת דרכו בחיים.
השופט רביד גזר על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שנה והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו, את העבירות שבהן הוא הורשע או עבירות אחרות שיש בהן יסוד של אלימות.
התובעת עו"ד גאולה כהן טענה, כי בחודש מאי 2002 קשרו הנאשם זכרייה חזינה ועוד שני חברי חוליה קשר ליידות בקבוקי תבערה מגג המסגד האדום, לעבר כוחות הביטחון העוברים בסמוך לרחובות הנזירות והצריח האדום שבעיר העתיקה בירושלים. בשעות הערב, הגיעו חברי החוליה אל גג המסגד, מצוידים בבקבוקי התבערה שהכינו מבעוד מועד. הנאשם לא עלה על גג המסגד, אלא נותר לתצפת. לאחר שהבחין בשוטרי מג"ב, סימן הנאשם באמצעות מכשיר טלפון סלולרי לשאר חברי החוליה שעלו לגג על בואם של השוטרים, ואלה החלו ליידות לעברם את בקבוקי התבערה.
כתב עתי"ם מציין, כי נטען שגם בחודש יוני 2002, קשרו קשר הנאשם ואחרים, ליידות בקבוקי תבערה מגג המסגד לעבר כוחות הביטחון העוברים בסמוך לרחובות הנזירות והצריח האדום שבעיר העתיקה בירושלים. בשעות החשיכה, הגיעו חברי החולייה אל גג המסגד, מצוידים בבקבוקי התבערה שהוכנו על-ידם. הנאשם נשאר מאחור לתצפת ולא עלה על גג המסגד. לאחר שהבחין בשוטרי מג"ב, סימן הנאשם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד לשאר חברי החוליה שעלו לגג על בואם של השוטרים, ואלה החלו לידות לעברם בקבוקי תבערה.
הנאשם, שהנו בן 24, רווק, נעצר יום לפני חתונתו. הוא התגורר בבית הוריו והתפרנס מעבודתו כצבע. הנאשם סיים שמונה שנות לימוד ומאז הוא מסייע בפרנסת משפחתו, שמצבה הכלכלי קשה. מעבידו שיבח את מסירותו, נאמנותו והצטיינותו בעבודה.
הנאשם קיבל עליו אחריות. הוא טען בפני קצינת הבחן כי בעת ביצוע העבירות בהן הורשע, לא הכיר בחומרת מעשיו וכי בצע את העבירות על רקע אישיותו החלשה והיותו נתון ללחץ חברתי ולא מתוך מניעים אידיאולוגיים.
נוכח חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה.
השופט רביד ציין, כי ב"כ התביעה בקשה להחמיר עם הנאשם, בשל נסיבות ביצוע שתי העבירות: קשירת קשר לביצוע של שתי העבירות, תכנון מוקדם והכנת הבקבוקים והפעילות בצוותא למימוש זממם, כאשר הנאשם משמש תצפיתן בשתי העבירות ואילו שותפיו האחרים מידים בקבוקי תבערה לאחר שקיבלו הודעות ממנו כי השוטרים התקרבו לטווח זריקת הבקבוקים. הנאשם היה חוליה חשובה בביצוע שתי העבירות. גם אם לא נגרם נזק, הרי כוונתם של הנאשם ומרעיו היתה לגרום נזקים לשוטרים שעברו בסמטה ורק לביש מזלם ולמזלם של השוטרים לא נפגע אף אחד מהם בשני המקרים. רק בשל יד המקרה לא התרחשה התוצאה שלה ייחלו הנאשם וחבריו.
בר כוחו של הנאשם עו"ד המבורגר ציין את עברו הנקי של הנאשם, שהוא בן 24 שנים, החרטה שהביע, שלא נטל בעבר שום חלק בעבריינות כלשהי ובכלל זה עבריינות לאומנית, שהוא עובד במקום עבודה קבוע, ושיום לאחר מעצרו עמד להתחתן. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, שלא נגרמו נזקים בשני המקרים של ידויי הבקבוקים.
לדברי השופט רביד, העבירות שעבר הנאשם הן עבירות חמורות, הן מבחינת התכנון המוקדם והן מבחינת התוצאות שעלולות היו להיגרם מהמעשים שעשו הנאשם ושותפיו.
"יש לזכור שאלימות וכל שכן אלימות לאומנית, פוגעת קשה במרקם החברתי העדין וכי תגובה שאינה תגובה חמורה למעשים כמו אלה שעשה הנאשם, עלולה רק לגרום לאלימות חמורה יותר."
הנאשם הודה רק בתום שמיעת הראיות, כאשר קודם לכן הוא טען שהודעותיו במשטרה, בהן הפליל את עצמו, נסחטו ממנו כתוצאה ממעשי אלימות שננקטו כלפיו.
השופט ציין, כי לקולא, יש להביא בחשבון, שהנאשם הודה והביע חרטה, כי הנאשם הוא המפרנס היחידי של משפחתו ושהוא עדיין בתחילת דרכו בחיים.
השופט רביד גזר על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שנה והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו, את העבירות שבהן הוא הורשע או עבירות אחרות שיש בהן יסוד של אלימות.