הרב ישראל אריאל בהר הבית
הרב ישראל אריאל בהר הביתצילום: חיים קרויזר, מטה ארגוני המקדש

לכבוד מורינו ורבותינו הרבנים גדולי התורה החתומים על 'הודעה ואזהרה' לעולים להר הבית.

לכולם השלום והברכה!

קראנו כולנו השבת את ההפטרה הפותחת ב"נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם". הנביא ישעיהו קורא ואומר: "הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים!" שכן, יש מי שעושה עצמו כחרש וממאן לשמוע את בשורת הגאולה. לפיכך צריך להשמיע לעם את הבשורה "בכוח" ובקול רם: "אל תיראי! אמרי לערי יהודה: הנה אלהיכם!" נאמר, אפוא, את דברינו ללא מורא, גם אם יש מי שיעדיף לאטום את אוזניו.

קראנו בעיון את הפרסום שיצא מטעם מאה ושלושים רבנים ערב תשעה באב ב'הודעה', בדבר איסור העלייה להר הבית. לא נוכל שלא להביע כאב על העובדה, שיש רבנים בישראל היוצאים בקריאה לעם ישראל שלא לעלות למקום המקדש, זאת כשיש מצוה מפורשת בתורה האומרת: "לשכנו תדרשו ובאת שמה!" כשהדברים מתפרסמים סמוך ליום שריפת בית אלקינו, הם כואבים שבעתייים, שהרי אמרו חז"ל (ירושלמי יומא א, א): "כל דור שאינו נבנה בימיו - מעלין עליו כאילו הוא החריבו!"
לפיכך להלן כמה הערות למודעה שהתפרסמה בחתימת ידם של כבוד הרבנים שליט"א.

א – עשר מצוות בהר הבית: הרבנים שליט"א יוצאים במחאה כנגד יהודים המקיימים את מצוות ה' המחוייבות בהר  הבית בכל דור. להלן רשימה של עשר מצוות המתקיימות על ידי אדם מישראל בדורנו בעלייתו להר, ורבני ישראל כולם בכלל החיוב: 
א: מצות 'ירושה וישיבה'. ב: "לשכנו תדרשו ובאת שמה". ג: "לא תחונם". ד: "לא ישבו בארצך". ה: שמירת המקדש. ו: מצות קידוש השם לעומת חילול השם המתרחש בהר הבית. ז: "ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא". ח: מצות עשה של 'מורא מקדש'. ט: תפילה במקדש - 'עובדהו במקדשו'. י: מצות השתחווייה במקדש.

ב – מאתיים מצוות במקדש: העולים להר הבית עולים במטרה ברורה, להחזיר את עבודת המקדש למקומה כבימי בית ראשון ושני, ובכך לקיים מאתיים מצוות המתקיימות במקדש. זאת, כדברי הרמב"ם (ספר המצוות מצוה כ; בית הבחירה א, א): "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, שנאמר: 'ועשו לי מקדש'". לאור האמור עולה שאלת משה לבני ראובן (במדבר לב, ז) והיא מופנית גם לרבנים בדור: "למה תניאון את לב בני ישראל מעבור" - אל המקום אשר יבחר ה'? זאת, כשעם ישראל משתוקק להשיב את העבודה לחצרות המקדש, ולראות כהנים בעבודתם - ככתוב בתורת משה?

ג - "נעלם דבר מעיני הקהל": הזכות להביע דעה בהלכה שמורה רק למי שמביא ראייה לדבריו מן התורה. לפלא הוא, שבמודעה שפורסמה מטעמכם בחתימת מאה ושלושים רבנים, לא צויין ולו מקור אחד, לא מן התורה שבכתב ולא מן התורה שבעל פה, וכן לא ייעשה. מה עוד, שמן הראוי היה שרבנים בדורנו יצאו בקריאה לציבור לקיים את המצוות שבמקדש, והנה באה 'הודעה' כי יש לבטל במחי יד מאתיים מצוות המתקיימות במקדש, וזאת, מבלי להביא ראייה! 

לפיכך לאחר הכבוד הראוי לחותמים על הכרוז, נאמר את הידוע לכל תלמיד חכם בישראל, שעל מציאות כגון זו אמרה תורה: "ונעלם דבר מעיני הקהל". פעמים שנעלמת הלכה מחכמי הסנהדרין, אזי חייבים להביא קרבן לכפרה (עיין ספר המצוות לרמב"ם עשה סח; כן ראה רמב"ם שגגות יג, א). אין פלא, אפוא, שבהעדר סנהדרין נתעלמה הלכה מפני גדולים בדורנו. 

אין לנו ספק, שלו היו החותמים יושבים במועצה אחת עם הרבנים העולים להר הבית, בוודאי לא היו באים לטעות כה גדולה. לפיכך, עם כל הענווה הראויה והביטול כלפי כבודכם, נאמר נחרצות: כולנו חייבים בכבודו של מקום, וכדברי חז"ל "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים!" מובן, אפוא, לכבודכם מדוע דוחים אנו, את הודעתכם זו מכל וכל. בעניין זה אמרו חז"ל: "אתה ואביך חייבים בכבודי", ולא נבטל את דבר ה' מפני כבודכם.

ד - בקיאות בענייני קדשים: חז"ל אמרו: "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם" (קידושין ו, א) וכך גם בענייני המקדש וקדשיו. זכינו להכיר מקרוב, ולברר הלכה עם רבים מן החותמים על הכרוז, במיוחד אלו שחתמו עליו בתום מלחמת ששת הימים באלול תשכ"ז. כולם חכמים וגדולי עולם במקצועות שונים בתורה. עם זאת כמה וכמה מהם הודו בפנינו בפה מלא, שאינם בקיאים במקצוע זה של ענייני קדשים, גם אינם בקיאים בספר ה'עבודה' וה'קרבנות' של הרמב"ם. כיום אינם בין החיים ומפני כבודם לא נפרש בשמם. 

כמו כן, מוכרים לנו אישית רבים מן החותמים בכרוז הנוכחי, "וביודעי ומכירי קאמינא", שלא כולם בקיאים בהלכות הקודש והמקדש. לא ברור לנו, אפוא, מניין שואבים תלמידי חכמים יראי ה', את הכוח לבטל את מצוות ה' שבתורה מבלי שלמדו וביררו מצוות אלה על בוריין. גם לא ברור לנו מדוע סבור תלמיד חכם שיש להישמע לו כשאינו בקי בהלכה בה הוא דן.

ה - "שום דבר לא השתנה": במודעה נאמר בין השאר, ש"שום דבר לא נשתנה". והרי אין לך שינוי גדול משחרור מקום המקדש לאחר אלפיים שנות גלות! אמת, האיסור להכנס בטומאה קיים, אך המצוה לבנות מקדש ולהכנס לחצרותיו בטהרה מעולם לא בטלה. כך הם דברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ט, א: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה שינוי!". אמת זו היא נר לרגלינו, ומכאן החובה לקיים את מצוות ה' כמאמרן.

לפיכך תמהים אנו על רבנים בישראל על פרסום מודעה זו. במקום לצאת בקריאה לציבור לבנות מקדש, יוצאים רבנים בקריאה לעם ישראל להתרחק מן המקדש, ומונעים את העם מקיום מאתיים המצוות המתקיימות בו. אין לך שינוי בתורה גדול מזה! נאמנים עלינו דברי הנביא חגי (א, ח): "עלו ההר! והבאתם עץ ובנו הבית! וארצה בו ואכבדה אמר ה'!" כך נבנה הבית השני וכך ייבנה הבית השלישי במהרה.

ו - מדינת ישראל בלי מקדש – אינה מדינה: נסיים את דברינו בדברי מרן הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה ח"א עמ' 181): "האחדות של המדינה והמקדש, טבועה היא בעצם נשמתנו. רק הסיגים אשר נדבקו בנו מדרכי הגויים, הם הם הגורמים לתועים לחשוב, שתוכל להיות אצלנו תכנית של מדינה שאינה תכנית של מקדש!... עוד יתאחדו כל פרודותינו במדינה ובמקדש, שייבנו יחדיו במהרה בימינו אמן". 

רבנים גדולי תורה ואחים חביבים! כולנו קרואים לשוב אל המקדש. נמשיך להניף בגאון את דגל ירושלים והמקדש שהניף מרן הרב קוק זצ"ל. נאזור כוח לקיים את מצוות ה' בתורתו "ועשו לי מקדש", ויתקיימו בנו דברי נחמיה בשעתו (שם ב, כ): "אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו".


בברכה ותפילה
יהי רצון שנבנה את בית המקדש במהרה בימינו
ישראל אריאל
בשם רבנים בישראל שוחרי המקדש ובניינו