יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשרצילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוקה קיימה דיון מעקב בנושא הייצוג ההולם למגזר החרדי ולאנשים עם מוגבלות על פי דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה מטעם האגף לגיוון תעסוקתי המציג את נתוני העסקת האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה לשנת 2019.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר פתח את הדיון והתייחס לנתוני הייצוג ההולם. "עובד הוא עובד ואם יש לו זקן ופאות הוא צריך להתקבל גם בלי העדפה מתקנת אבל הנתונים מראים שגם עם העדפה מתקנת המצב רחוק מתיקון. די להסתה ולהדרה הזו של כל דבר שיש לו סממן שונה מאורח החיים שלך. כולנו במלחמה כתף אל כתף בפגע הקורונה ובפגע הכלכלי. בואו נתאחד ונדאג לכל עולה, לכל ילד, לכל בחור ולכל עובד".

מור ברזני מנהלת תחום בכיר גיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה הסבירה כי החלטת הממשלה הגדירה 7% יעד לחרדים אך ב-2016 אך רק לפני שנתיים הוסדרה הסוגיה של מיהו חרדי.

"מי שמצהיר שהוא חרדי היום ומי שהוא או בן זוגו או ילדיו לומד במוסד חינוך חרדי, שני תנאים מצטברים, בצירוף מסמכים. מאז ההגדרה אנחנו רואים מגמה עקבית של עליה ואפשר לומר שהציבור החרדי מסתער על שירות המדינה. יש פער גדול מדי בין שיעור המועמדויות לבין שיעור הנכנסים כשרבים מהם נופלים בתנאי סף ובתנאי המעבר. המבחנים שלנו מעריכים אותם חסר, הם מבחנים מערביים ואנחנו פועלים לכך שיהיו שוויוניים.

"אנחנו פועלים גם מול גופי הכוון וקריירה שיכינו טוב יותר את המועמדים החרדים למבחנים ולמילוי הטפסים. זה נכון גם ביחס לעולים אבל אצל החרדים זה הפער הגדול ביותר. הם מהווים 4.5% כשהיעד הוא 7%. למועמדים חרדים יש הרבה פעמים ניסיון שאינו ממוסמך ויש אתגר לספק אישורים ואנחנו מתמודדים עם זה כדי לצמצם את הערכת החסר, כמו במודל תרומה לקהילה שבא לנקד את הניסיון שיוכר להם אם פעלו בקהילה".

ביחס למשרות אליהם נכנסים החרדים אמרה כי "שער כניסה האפקטיבי הוא כסטודנטים כי זה עוקף את המכרזים הפומביים. ביחס לעתודות שירות המדינה רואים נתון ייחודי- רוב החרדים בשירות המדינה נמצאים במשרדי הממשלה, כלומר במשרדים המעצבים את המדיניות וזה נתון יפה ביחס לכלל האוכלוסייה".

היו"ר ח"כ אשר תהה: "איפה הסנקציה על אותם משרדים שלא עומדים ביעדים? בעמדה שלכם חל שינוי, רואים את הרצון להתקדם ולסגור את הפערים באוכלוסיות, אך הנציבות צריכה שיניים. אנחנו מרימים את ידינו בוועדה על הטלת סנקציות בענייני קורונה ואחרים כשאין ברירה, וגם הנציבות צריכה לדעת להטיל סנקציות על יחידות שלא מבצעות את תפקידן"

ברזני השיבה: "רשימת היחידות האדומות הן אותן אלו שלא פועלות על פי הנחיות החוק, נקראות לנציבות ונדרשות להגיש תכנית מפורטת ורצינית ומי שלא מגיש- נעשית הקפאה של התקינה. בשנתיים האחרונות לא הוקפאה תקינה ואנחנו כעת ערב קריאה ליחידות לנציבות".

ח"כ הרב מיכאל מלכיאלי טען כי "במשרות בכירות כמעט ולא ראיתי משרות ייעודיות לחרדים. יש חסם של הנושא האקדמי, אם כי זה פחת מאוד בשל כך שיותר ויותר נושאים תארים אקדמיים. נושא ועדת הבוחנים הוא קריטי. הנציבות לא מכירה בניהול עמותה בהתנדבות. כמו כן, אישה חרדית עם 6 ילדים לא יכולה לעבוד 9 שעות. חייבת להיות גמישות והתאמה אם רוצים לשלב נשים חרדיות".

ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי יש לעדכן את החלטת הממשלה ל-5 שנים ולקבוע יעד של 1000 משרות. אין צורך של קביעת יעדי מקרו של מי שכבר משרת בשירות המדינה. גם בתחום שירותי הבריאות, יש המון חרדיות וחרדים שלומדים סיעוד ואת זה יש לנתח ולתקן".

היו"ר ח"כ אשר קרא לממשלה "להאריך את התכנית ל-5 שנים ולתת כלים תקציביים שיאפשרו לעמוד ביעד ולהציב את הגשר שיאפשר לאוכלוסייה להשתלב ולהפוך לעובדים מצטיינים". הוא הדגיש כי "היעד חייב להיות אבסולוטי, של 1000 עובדים בשנה וזה יחייב הרבה יותר מאשר יעד יחסי. כמוכן, כדי שזה יחייב צריך להגביר את האכיפה והענישה של אותם משרדים שלא ישתפו פעולה ונעקוב אחר העניין בשנה הקרובה".