משבר הקורונה הביא לזינוק בנתוני האבטלה בכל מדינות העולם, עקב הסגרים, ההגבלות על פעילויות שונות, השבתת התחבורה הבין מדינתית ועוד.
כחלק מהמעקב אחרי הנתונים בארץ ובעולם פורסמה בעיתון הכלכלי "גלובס" ב-7 ביולי הכותרת הבאה: "האבטלה בישראל גבוהה פי 3 מבאירופה".
בפתיח לכתבה נאמר שבחודש מאי, כששיעור האבטלה בישראל זינק ל-21.2%, באירופה הוא נשאר 6.7%.
אולם, מספר גולשים ערניים, וביניהם אושיית הטוויטר נחמיה גרשוני איילהו, הסבו את תשומת לב עורכי העיתון כי מדובר בכותרת שגויה, אשר משווה סוגים שונים של נתונים.
באירופה הוצג השיעור שנקבע לפי קריטריונים הבינלאומיים שמקובלים ב-OECD, ואילו בנוגע לישראל הוצג שיעור העובדים שנרשמו כדורשי עבודה בשירות התעסוקה. הפער הגדול בין שני סוגי הנתונים הללו הוא בעובדים הנמצאים בחל"ת, אשר אינם נחשבים למובטלים על פי הקריטריון ב-OECD, אך מופיעים בנתוני שירות התעסוקה שעליהם הסתמך הדיווח בנוגע לישראל.
למרות זאת, ב"גלובס" טענו כי אופן ההשוואה שגוי אולם המסר מדויק. "מי שיקרא את הכתבה עצמה בעיון יוכל להבין שה'ערבוב' מכוון. עמיתנו אסף אוני מסביר כי אף ש'שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה', לישראלים היה מעמד שונה. בישראל רבים מהמושבתים יצאו לחל"ת והתקיימו מדמי אבטלה, בעוד שבמדינות שאימצו את 'המודל הגרמני' הם המשיכו לקבל מהמעסיק 60%-80% ממשכורתם במימון המדינה. סטטיסטיקת האבטלה הרשמית לא משקפת את ההבדל. שני סוגי המושבתים לא נספרים כמובטלים, כי הם לא פוטרו. אבל אוני מסביר בכתבה שלאנשים שיצאו לחל"ת ראוי להתייחס כמובטלים, ולמושבתי המודל הגרמני לא, בין השאר כי במועד פרסום הכתבה ישראלים שהוצאו לחל"ת איבדו את זכאותם לדמי אבטלה לאחר תקופה מסוימת".