בעקבות פיצוץ הענק בביירות ישראל מציע עזרה ללבנון, בוחנת מול האו"ם דרכי סיוע עקיפות ומכינה בתי חולים למקרה בו יחליטו בלבנון לקבל את בקשת העזרה, מה שמוטל בספק רב מאוד.
אך האם מדובר בחובה מוסרית או בפרקטיקה מדינית? על כך שוחחנו עם הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.
בתשובתו קובע הרב שרלו כי הסיוע ללבנון אינו חובה מוסרית וגם אינו פרקטיקה מדינית אלא משהו אחר לחלוטין. "לבנון היא מדינה אויב וצריך לזכור את זה ולכן אין חובה מוסרית לסייע, בעיקר לא כאשר יש חשש שמדובר בחסד אלוקי של משהו שהיה מכוון אלינו והתפוצץ, אבל יש רמות אחרות של שיקולים ולא כולם פרקטיים. חלקם אמוניים".
הרב שרלו מזכיר את הקדמת הנצי"ב לספר בראשית ותפילת אברהם אבינו על אנשי סדום שהיו רעים וחטאים. ברוח שליחותו של אברהם אבינו 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' "אנחנו צריכים להציע עזרה הומניטארית, גם מתוך אמונה שעצם ההצעה אולי יכול להוביל לשלום התקרבות ותזכורת שכולנו בני אדם ואנחנו לא רוצים להילחם אחד בשני".
ואולי קיים הבדל בין מקרה סדום למקרה לבנון, שהרי סדום על כל חטאיהם לא איימו על אברהם אבינו, בעוד חיזבאללה שבלבנון מאיים על ישראל. הרב שרלו משיב ומציין שהדברים אמנם נכונים ולא ניתן לעשות אנלוגיה מושלמת למה שקרה בסדום "אבל עצם עשיית הצעד הבסיסי לפתיחת פתח, הורדת המתח והבהרה שאנחנו אמנם אויבים אבל אין צורך בכך, ומכורח חזון השלום הבסיסי האלוקי שלנו יהיה נכון לישראל לעשות זאת".
בדבריו מדגיש הרב שרלו שהוא אינו סבור שמדובר בחובה מוסרית או מעשה פרקטי אלא "חלק בלתי נפרד מהמשקל הגדול שאנחנו משקיעים בתפילתנו על עושה שלום במרומיו, הרצון שיהיה פחות הרג ורצח והסולידריות האנושית עם חלק גדול מאנשי לבנון שהם לא אויב אלא אנשים קשי יום שנפגעו. כל אלה ביחד מביאים למסקנה שהממשלה צודקת שהיא עושה צעד אחד לקראת. זו לא הגשת הלחי השניה ולא חובה מוסרית אלא סולידריות אנושית"
ואולי יש מקום לטענה לפיה סיוע ישראלי יאפשר לגורמים הלבנוניים להמשיך ולהקצות את משאביהם לפגיעה בישראל במקום להשקיע אותו בצורך ההומניטרי של הטיפול בנפגעי האסון שם? אולי דווקא העזרה בעקיפין גורמת להסלמת המצב ומאפשרת את המשך ההתחמשות נגדנו?
"אני לא מכיר שום פעולה אנושית מוסרית ואמונית שאין לה צללים. אין ספק שגם הטיעון הזה צריך להילקח בחשבון ולכן צריך לפעול ברמה מאוד בסיסית, אבל לא לשכוח שיש שם למעלה מאה הרוגים ואלפי פצועים. אנשים לא מודעים, אבל יש גם הרס של הדגן שהיה מאוחסן בנמל והדבר ייצור שם רעב ולכן צריך לפעול קמעא קמעא, לא משחררים תקציבי ענק, אבל מוסרים את המסר היהודי שכולנו נבראנו בצלם אלוקים ושאנחנו מתפללים גם על אנשים רעים וחטאים מאוד, גם מתוך תקווה לפתוח פתח של אנושיות פיוס והפסקת המלחמה והרצח".