שמות המשפחה שהסתירו את האנוסים

מחקר מגלה 12 שמות משפחה ששימשו בספרד יהודים ונוצרים כאחד. בין השמות אישים מפורסמים כדוגמת פידל קסטרו, שופטים, שחקני כדורגל ועוד

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ו באב תש"פ

ילדים, היזהרו מעורך הדין אלוורז. מדריד
ילדים, היזהרו מעורך הדין אלוורז. מדריד
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

מחקר חדש גילה כי מאחורי שמות משפחה מסויימים בספרד מסתתרות משפחות צאצאי האנוסים. המחקר בוצע על ידי האיגוד הספרדי העולמי בנשיאותו של השר לשעבר, פרופ' שמעון שטרית, המספר על המסקנות.

"המחקר גילה שיש 12 שמות משפחה שמשויכים גם ליהודים וגם לנוצרים", מספר פרופ' שטרית ומציין כי בין נושאי שמות המשפחה הללו גם דמויות בולטות בענפי הכדורגל, המשפט ואף בדרג המדיני כדוגמת פידל קסטרו, כל אלה יש לשמות המשפחה שלהם שורשים יהודיים בסיפור גירוש ספרד ב-1492.

"היהודים נאלצו לרדת למחתרת, חלקם נטמעו וחלקם התנצרו ויש שמות כמו קסטרו שזה מבצר, קוסטה שזה חוף, נברו שזה לפי אזור, סלון שזה המשך של שלום בעברית, סלבה שזה יער ושמות כמו לאון מדינה סליבה פררה וכו', כל אלה היו שמות יהודיים בשורשיהם, חלקם היו בשימוש גם של נוצרים וגם יהודים".

ממשיך פרופ' שטרית ומספר כי "המחקרים נעשו בזיקה לחיזוק הקשר התרבותי והאזרחי עם התרבות של ספרד ובמסגרת בדיקת שמות המשפחה הגענו למסקנות הללו על ידי החוקר הבכיר שלנו ד"ר מרדכי נלקן".

עוד מוסיף שטרית ומציין על דרך החקירה שהובילה למסקנות: "המחקר מתבסס גם על מה שמקובל בתוך המחקר היהודי דרך ספרים, תעודות, כתובות וצילומים של בתי קברות ומצבות, ומול זה יש את הרישומים בכנסיות שגם אותם בודקים כדי לוודא את העניין. אם שם מסוים הוא שם של אזור כמו נברו, זה יכול להיות גם יהודי וגם נוצרי".

פרופ' שטרית מציין כי היקף שמות המשפחה היהודיים שיצאו מספרד והתפזרו במקומות שונים ברחבי העולם מגיע ל-4000. עוד הוא מציין כי בין השמות שיהודים בחרו לעצמם אחרי הגירוש היו גם שמות נוצריים מובהקים במיוחד כמו 'סנטה מריה' וזאת על מנת לטשטש את מוצאם היהודי בתקופה בה האינקוויזיציה חיפשה ורדפה אותם וניסתה לדלות מידע מהעוזרות והמשרתות כדי לדעת אם המשפחות שומרות בחשאי את מנהגי והלכות היהדות. "זו הייתה השיטה שלהם להגן על עצמם".

האם יש למחקר זה השלכות מעשיות? פרופ' שטרית סבור שההשלכות יכולות להיות בעצם הפניה לאותם אנשים שמחזיקים בשמות משותפים ליהודים ונוצרים ואולי הדבר "ייגע להם בנימי הנשמה ויהיו יותר חיוביים כלפינו ואולי זה גם ייצור תחושה של סובלנות כלפינו וקבלה שלנו ואין מקום לחוש כלפינו שנאה או עוינות. השמות הללו מעידים על סוג של חיבור ועירוב, גם אם מדובר בלפני מאות שנים, מעבר לכך ש"היו תקופות יפות לפני הגירוש. תקופת ספרד הייתה מפוארת, ממפקדים בצבא דרך סופרים ומשוררים ועד אנשי עסקים וכו'. זה יוצר סוג של מורשת משותפת".

לפי שעה, מספר שטרית, בשל מגבלות הקורונה, עדיין לא הגיעו תגובות מספרד למחקר, אך להערכתו התגובה הספרדית תהיה ברוח זו של הידוק הקשר הטוב והיציב הקיים כבר כעת בין ישראל לספרד.