ההחלטות התמוהות סביב בג"ץ הבוגדת

למה החליטה נשיאת העליון להקים הרכב נוסף לדיון בפסק שכבר הוכרע בביה"ד הרבני ובבג"ץ? איך נקבעו השופטים? ומי לא נקבע כידיד ביהמ"ש?

שמעון כהן - ערוץ 7 , ט"ו באב תש"פ

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, החליטה לקיים דיון מורחב של בג"ץ בפסק דין המורדת וזאת לאחר שהכרעת ההרכב הקודם של בג"ץ תאמה את פסיקת בית הדין הרבני שקבע כי דירתו של בעל לא תחולק עם גרושתו מאחר והעילה לגירושין היא בגידתה.

עורך הדין שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה מתייחס לשאלות העולות מהחלטתה של השופטת חיות ומשרטט את גבולות סמכויותיו של בית המשפט העליון אל מול פסיקות בית הדין הרבני, סמכות שלכאורה אמורה להיות שווה בכוחה מול בית המשפט.

עוד הוא מתייחס להחלטת הנשיאה חיות שלא לקבל כידידי בית המשפט ארגונים התומכים בפסיקת בית הדין הרבני, ולעומת זאת לקבל למעמד זה ארגונים פמיניסטיים המתנגדים לפסיקה זו.

"הסמכות הזו נתונה בידה של הנשיאה לפי החוק. זה לא חידוש שלה", פותח עו"ד רוטמן. "יש הוראה מפורשת שאומרת שאם בית המשפט דן בהרכב קטן של שלושה ופסק הדין מעורר הלכה חדשה או מוקשית או מעורר סתירה מול פסיקות של הרכבים אחרים, לנשיאה יש סמכות לקבוע דיון נוסף שבו מרחיבים את ההרכב והוא שיקבע שההלכה שהתחדשה אכן תהיה הלכה מכאן ולהבא או שיקבעו הלכה אחרת. זה המנגנון".

רוטמן מדגיש כי החלטה כזו של הנשיאה יכולה להתקבל בגלל שמדובר בפסיקה בעלת השלכות רחבות ומעניינות, או שמדובר בנושא שלא נידון בסוג כזה של דיון. "לא תמיד ההחלטה מתהפכת. לפעמים היא מתחזקת והשאלה הזו תלויה בזהותו של ההרכב שידון בדיון החדש. אם מדובר בשופטים שחולקים על ההרכב הקודם או לא, בכך יש רמז אם הנשיאה רוצה לשנות את הפסיקה".

לטעמו של עו"ד רוטמן אכן הרכב הדיון הנוסף מהווה סימן לכך שההלכה תתהפך "כי השופטים שנבחרו הם שופטים מהז'אנר האקטיביסטי יותר והליבראלי-פרוגרסיבי יותר". בהקשר זה הוא מעיר כי אמנם נשיאת העליון אינה קובעת את ההרכב פרסונאלית אך מאחר והיא קובעת שששת השופטים שיתווספו לדיון הם וותיקי השופטים בעליון הרי שהמשמעות היא שמדובר בשופטים מהזן האקטיביסטי והפחות שמרני.

ומה באשר לעצם ההחלטה של העליון להתערב ולבטל פסיקה של בית הדין הרבני? האם החלטה זו סבירה לנוכח מעמדו של בית הדין שאמור להיות שווה ערך לזה של בית המשפט?

"לצערי הרבה פעמים צריך להבדיל בין מה שאומר החוק לבין המציאות בשטח", פותח עו"ד רוטמן. "החוק מאוד מאוד ברור. החוק אומר שאם קיבלתי פסק במחוזי יש לי זכות לערער לעליון ובו ייבדקו טעויות משפטיות ודיוניות ולעיתים נדירות גם יתקיים דיון בעובדות. לעומת זאת כאשר יושבים בדיון במערכת שיפוט מקבילה, כמו בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין לעבודה וכו', בית המשפט העליון לא מהווה ערכאת ערעור אלא רק אמור לבחון שאלות של סמכות, כלומר שתפקידו הוא רק לוודא שאכן בית הדין דן בסוגיה שנתונה תחת סמכותו ולא שבית הדין לענייני עבודה דן בענייני משפחה וכיוצא באלה. העליון לא מחליט במקומם אלא רק אומר שדנת בנושא שבתחום סמכותך או לא".

רוטמן מציין כי אכן, מאחר וזה תפקידו של בית המשפט העליון בהרעת בג"ץ הראשונית טענו חלק מהשופטים שהם אינם חייבים להסכים עם פסיקת בית הדין הרבני, אך בשאלת סמכותו של בית דין זה הם קובעים שהוא פעל מתוקף סמכותו המלאה הקבועה בחוק. "השופט שטיין אמר שיתכן והוא לא מסכים להחלטה אבל זה לא משנה מי שנתן את הסמכות לבית הדין היא הכנסת ולכן לא אתערב בפסק". עם זאת מאחר והייתה גם דעת מיעוט הרי שהיא זו שהיוותה את הפתח להחלטתה של הנשיאה חיות להחליט החלטה הפוכה.

מוסיף עו"ד רוטמן ומציין כי לבית המשפט העליון קשה לאורך השנים לקבל את המציאות בה רבנים שאינם עורכי דין או שופטים מכריעים ודנים בשפה הלכתית תורנית שאינה נהירה לשופטי העליון, ובשל תפיסה זו נוצרות מחלוקות סביב ההירארכיה השיפוטית. "זו סיטואציה שבית המשפט לא יודע להתמודד אתה. לבית המשפט העליון יש בעיה עם חקיקה של הכנסת ובהרבה מקרים הוא לא מקבל את חקיקת הכנסת. קשה לשופטים לבלוע את העובדה שיש מערכת שיפוט מקבילה בעל זכויות זהות בדיני משפחה ומערכת זו פועלת על פי מערכת כללים זרים לשופטים".

עוד התייחס עו"ד רוטמן להחלטת הנשיאה לדחות את בקשתם של ארגונים המצדדים בעמדת בית הדין הרבני לקבל מעמד של ידידי בית המשפט לקראת ההכרעה בהרכב המורחב, ומנגד לקבל למעמד זה ארגונים פמיניסטיים המתנגדים לבית הדין הרבני.

"בעיניי זה לא סביר. אם כבית משפט הגעת למסקנה שמדובר בסוגיה חדשה או סוגיה מוקשה שדורשת דיון בהרכב מורחב, הרי ידוע ש'תשועה ברוב יועץ' וגם שמי שעוסק לבד בנושא מגיע לטעויות. לכן אתה צריך להקשיב לצדדים שונים ואתה לא יכול להחליט מראש שאתה שומע רק צד אחד ולהנדס את הדעות שיישמעו בפניך רק לצד אחד. הרבה פעמים נכתב שלא נטען בפנינו שכך וכך ולכן זו הפסיקה, אבל זה קורה כאשר אתה מאפשר לכל הצדדים לטעון, אבל כאשר אתה סותם את הפה של האנשים ופוגע ביכולתם להביע את עמדתם, לא תוכל לטעון שלא הובאה טענה מסוימת בפניך".

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה כי "בניגוד לפרסום כל הבקשות שהוגשו להצטרף לדיון כידידי בית המשפט ולטעון במהלך הדיון נדחו אך כתבי הטענות מתויקים בתיקי השופטים ויובאו בחשבון".