תעשיית הבלופים:
כל הרוצחים - ממחנה הימין

עוד כזב שמחנה השמאל חוזר עליו שוב ושוב כשהאמת ממש הפוכה: מספר הרוצחים שהגיעו מערוגות השמאל עולה על מספר העשבים השוטים מימין.

מנחם רהט , ט"ז באב תש"פ | עודכן: 10:42

שלי יחימוביץ'
שלי יחימוביץ'
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1.

איך הופכים שקר לאמת? חוזרים עליו שוב ושוב, עד שהמאזין התמים משתכנע שזו האמת המזוקקת. השבוע נוכחתי באמיתותה של תזה זו, בעת האזנה תוך כדי נסיעה לתכנית יומן הערב של תאגיד כאן, בהגשת שני המגישים הכי פוליטיים בתאגיד, הח"כים לשעבר משמאל ומימין, שלי יחימוביץ ויגאל גואטה. שניהם היו מאוחדים בדאגתם מפני הסלמת התסיסה החברתית סביב נתניהו, וההפגנות הקשות בבלפור.

וכך אמרה יחימוביץ, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה, שבהנהגתה הידרדרה המפלגה לקוטב הרדיקלי השמאלני, ושהיא אישית – כך הודתה – הצביעה בעבר לרק"ח הקומוניסטית: "מעולם בתולדות המדינה לא הרים מפגין שמאלני או אדם שמאלני יד ושלח יד באחיו והרג אדם מתוך שנאה פוליטית. זה תמיד. זה ברוך גולדשטיין, יונה אברושמי, עמי פופר, יגאל עמיר". לא נגענו.

2.

מה המסר העולה מניסוח זה מהנדס תודעה זה? כל השומע יבין ללא היסוס: כל הרוצחים הפוליטיים באו ממחנה הימין. בנושא הרצח של יריבים פוליטיים, מחנה השמאל זך ונקי כבדולח. יעני. מעולם לא עסק ברצח פוליטי. הרעים מול הטובים. ככה מהנדסים תודעה, ויוצרים נראטיב חדש, שקרי בעליל.

הכרתי אישית את יחימוביץ, כשעבדנו במקביל בשלהי המאה שעברה ובתחילת הנוכחית, תחילה בשדה התקשורתי (כשהיתה הכתבת הפוליטית של קול ישראל) ואחר כך כשנבחרה לכנסת ברשימת מפלגת העבודה. בשני התחומים היא היתה דעתנית, הגונה, בעלת אינטגריטי ממדרגה ראשונה. איך גם היא נפלה במלכודת הכזבים הזו? מסתבר שגם אותה הלעיטו חבריה כל כך הרבה פעמים באותו בלוף, עד שגם את תודעתה הינדסו.

אבל למה לבוא בטענות אליה, כאשר מי שאמור לשבת על משבצת הימין במשדר ההוא, ח"כ לשעבר מש"ס יגאל גואטה, התיישר עם הבלוף. "זו המציאות, מה לעשות?", מילמל בהכנעה רפויה, בסוג של הודאה באשמה. מסתבר שגם בימין יש שמאמינים בתוצרי תעשיית הבלופים מבית השמאל. ככה זה כשחוזרים על השקר שוב ושוב.

3.

הצרה היא שהבלוף ההזוי הזה הופך להיות נחלת הכלל. השמאל ממציא סיפור, שהולך ומשתרש אפילו בחוגי הימין. עובדה, גם גואטה נפל בפח. את הסיפור הזה קנה גם עו"ד משה גורלי, כתב ופרשן משפטי, לשעבר במעריב וכיום בגלובס, ומי שהיה דובר מערכת המשפט ושל הנשיא אהרון ברק. וכך כתב, מן הסתם בתום לב ומתוך אמונה תמימה שזו האמת, האיש שהיטיב בזמנו לבטא כלפי התקשורת את דעותיו ועמדותיו של ברק:

"אלימות פוליטית בישראל: מדוע אין שום סימטריה בין ימין לשמאל?", והוא מונה רשימה של רוצחים יהודים, שלעומתם אין שום רוצחים בשמאל, אין שום סימטריה. גורלי: "לעומת זאת, אין אלימות קטלנית של שמאלנים... אין הרג ורצח" (גלובס 30.7.20).

3.

אז כדי להעמיד דברים על אמיתותם, ולעשות סדר עם העובדות, הנה האמת כמות שהיא: לא רק שאין שחר לאמירה שכל הרוצחים באו מימין, אלא שאין אפילו שום סימטריה בין כמות הרציחות שהגיעו מימין לבין אלה שנעשו בידי אנשי שמאל. ולא נתייחס לאירועים מלפני קום המדינה, כמו הסזון, הסגרת יריבים פוליטיים לבריטים, התנקשות עד מוות ביריבים פוליטיים, רצח ד"ר דה האן, אלטלנה ועוד, שבהם נקט השמאל באלימות מצמררת, בלתי נתפסת.

אין לכחד. היו רציחות מימין: רצח רבין, הרצח שביצע גולדשטיין בחברון, רצח הפועלים הערבים בידי עמי פופר, רצח אמיל גרינצווייג וכדומה. אבל נתונים אלה מחווירים מספרית לעומת מסעות הרצח שיזמו אזרחים ישראלים מצביעי השמאל:

רצח שני השוטרים בהר הבית (2017) בידי ערבים ישראלים מאום אל פאחם (לא הצביע ליכוד, וגם לא 'עוצמה יהודית', ככל הידוע); רצח גיא כפרי (2017) בידי מוחמד שינאווי מחיפה (מצביעי שמאל, ללא ספק); רצח שני הישראלים בפאב 'הסימטא' בדיזנגוף (2012) בידי נשאת מלחם, ערבי ישראלי מכפר ערערה (גם הוא לא ממצביעי ימינה או 'עוצמה יהודית'); רצח הרב איתמר בן גל (2018) בידי עבד אל חכים עאסי, ערבי ישראלי מיפו (מן הסתם אוהד 'המשותפת') ועוד. רשימת הקלון הזו של רוצחים ישראלים ממחנה השמאל עודנה ארוכה מאוד. מאות שמות רשומים בה. פי כמה מכל הרוצחים היהודים גם יחד.

אז אל תספרו לנו סיפורי סבתא. הרבה יותר יהודים נרצחו בידי ישראלים מצביעי שמאל, מאשר ההיפך (עם כל הכאב על כל נרצח, באשר רצח הוא רצח הוא רצח). תנו לעובדות לדבר. אבל השמאל לעולם לא ייתן לעובדות לקלקל לו עלילת דם תעמולתית.

4.

יקומו כמובן חכמולוגים בשמאל ויטענו כמקובל בשמאל: זלא"ד! זה לא אותו דבר! הם בכלל ערבים. אנחנו, בשמאל, מדברים על רוצחים יהודים.

צר לי לומר, חבריי בשמאל, שאין טענה גזענית ובעלת מוסר הוטנטוטי מזו: מצד אחד אתם פתאום לא סופרים רוצחים ערבים, בטענה שהם ערבים, ומצד שני טוענת יחימוביץ באותו מישדר עם גואטה, באותה שעה ממש, כי "הערבים מהווים 20 אחוז מאזרחי המדינה". אז תחליטו: הם כן ישראלים או לא ישראלים? ואם הם ערבים, מותר להם לרצוח, לשיטתכם? אתם כן סופרים אותם או לא? ואולי עדיף לשיטתכם לספור רק כשזה נוח לכם?

5.

ולא רק רוצחים נופקו משמאל. גם לא מעט בוגדים, מש"תפים עם האוייב, שחתרו תחת יסודותיה של המדינה: קורט סיטה, ישראל בר, שבתאי קלמנוביץ, אודי אדיב, מרקוס קלינברג, אהרל'ה כהן, מרדכי ואנונו ועוד. איש מהם לא הצביע ליכוד או ימינה. הבגידה השמאלנית אפילו חילחלה לסיעות השמאל בכנסת, וכפי שפירסם ד"ר רונן ברגמן, אפילו ח"כי השמאל משה סנה, אלעזר גרנות ויעקב ריפתין שיתפו פעולה עם סוכני הקג"ב בשנים שבהן אמא רוסיה היתה אוייבת מרה לישראל.

והיו עוד משת"פי האוייב: גסטאן עתאמלה מזכיר בל"ד בנצרת, הח"כים עזמי בשארה מייסד בל"ד, חנין זועבי מבל"ד ואחרים. כולם היו בניכם, אנשי השמאל.

6. הגיע הזמן שלפחות בימין יפסיקו להשתופף ויחדלו מלאמץ את הטענה המהונדסת של יחימוביץ: "מעולם אדם שמאלני וכו' וכו'". גם אם תחזרו על זה, שמאלנינו היקרים, שוב ושוב, זה לא ייהפך לאמת. די לשקרים. די! די!

(באדיבות 'מצב הרוח')