הפלסטינים נלחמים על שטחי C, ישראל עוצמת עין

ועדת חוץ וביטחון קיימה בשבוע שעבר דיון ראשון בסוגיית ההשתלטות על שטחי C. חברי הכנסת הגיעו לדיון עם הצעות מעשיות.

ערוץ 7 , ט"ז באב תש"פ

צבי האוזר
צבי האוזר
צילום: דוברת הכנסת, עדינה ולמן

במלאת שנה להחלטת הקבינט בנושא המאבק הפלסטיני להשתלטות על שטחי C התכנסה בשבוע שעבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון בנושא, על רקע אוזלת היד הנמשכת מצידה של ישראל.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, פתח את הדיון בקביעה שאוזלת היד הישראלית פוגעת בערכים היסטוריים של העם היהודי.

"אנחנו מדברים על שטח שהוא קודם כל טריטוריה מכוננת של הציביליזציה של העם היהודי, כמובן יש ויכוח באשר לעתידו אבל כל אדם הגון יסכים לנקודת המוצא ההיסטורית ולמה הדיון הזה הוא דיון חשוב. גב ההר הוא השטח שמבחינה היסטורית ניתן להגדיר אותו כך", ציין האוזר בפתח דבריו,.

"לא בכדי במסגרת הסכמי אוסלו ישראל התעקשה לשמור על שליטה אזרחית וצבאית בשטחי C, עמדת ישראל לאורך כל השנים ולאורך כל ממשלות ישראל היתה שלישראל תביעות צודקות, היסטוריות ומשפטיות, בשטח הזה. והנה נדמה שמדינת ישראל שכחה מושכלות יסוד, אפילו של, אם ניתן להגדיר זאת כך, האבות המייסדים של הסכמי אוסלו. כך עולה מעדויות מצטברות על שולחננו. ישראל עומדת על זכותה לשליטה צבאית אבל יש חשש שהיא עוצמת עין מחובתה הנגזרת מהשליטה האזרחית בשטח", הוסיף האוזר.

לדבריו, "התופעה איננה חדשה, היא חוצה ממשלות, הרכבי שרים והרכבי ממשלה. לפלסטינים שאיפות לאומיות משלהם על השטח. הם מיישמים ומבצעים, ואנחנו, ככל הנראה ללא הכרעה או הסכם מדיני, ואפילו ללא הכרעה מודעת, עוצמים עין מפעולות שבשורה התחתונה מעצבות גבול, מעצבות אינטרס ליבה לאומי, פעולות שבעתיד יתכן שיהיו רבים שישאלו מה עשינו כשהדברים התרחשו. לכן הדיון הזה הוא דיון חשוב, יש לנו עניין לשמוע את הרשות המבצעת בנושא הזה, נציגי משרד הביטחון, המל"ל, צה"ל, נציגי משרד המשפטים ומשרד החוץ האמונים על אותו אינטרס".

ח"כ מתן כהנא, אחד המציעים, הסביר בדיון כי מטרתו בהצעה היא מטרה ביצועית, לשנות את האופן שבו מדינת ישראל מטפלת בנושא.

"ההשתלטות של הפלסטינים על שטחי C היא עניין ברור ואין שום צורך להוכיח אותו. אין שום צורך להוכיח שהמנהל, עם כל זה שיש שם אנשים נהדרים וחדורי מוטיבציה, הם קטנים מדי והמשימה הזו גדולה עליהם בכמה מידות. הם לא יכולים לעמוד בזה. אצל הפלסטינים זו תכנית מסודרת. ראש הממשלה הפלסטיני דיבר על זה, הוא התגאה בתכנית שלהם, ואלה שפועלים בתכנית מדווחים ישירות לראש הממשלה הפלסטיני. אצלנו מנגד אין כלום", ציין כהנא.

כהנא הוסיף ותהה, "אני שואל את עצמי אם לממשלה שלנו יש בכלל דירקטיבה באשר לשטחי C, ואני אפילו מרשה לעצמי לשאול האם יכול להיות שמה שקורה עכשיו בשטחי C הוא דירקטיבה ישירה של ראש הממשלה כחלק מתכנית טראמפ כחלק מהקמת מדינה פלסטינית, ככה זה לפחות נראה כשמסתכלים מהצד. אנחנו מדברים בשטחי C שטחים יום יום. הפלסטינים גונבים את השטח ואנחנו לא עושים שום דבר".

בהמשך הציע כהנא צעד מעשי שניתן לביצוע, "אדוני היו"ר אני מבקש ממך שבסופו של דבר הוועדה הזו תחליט על הקמת רשות ישראלית לטיפול בשטחי C, עם תקציבים, עם סמכויות ועם חובות דיווח לקבינט ולוועדת חוץ וביטחון. מה שלא יקרה אצלך בוועדה לא יקרה בשום מקום".

ח"כ שלמה קרעי, אף הוא ממציעי ההצעה לקיום הדיון, קשר בין סוגיית החלת הריבונות לנושא האכיפה בשטח, "אנחנו מכירים את התכנית הפלסטינית, שהיא תכנית רשמית וממומנת לסיפוח הזוחל של שטח סי, וזה בנוסף לביזה של אתרי מורשת".

לדבריו, "היות שיש התחייבות להקפאת הסטטוס קוו בשטח, מאז פרסום תכנית טראמפ ועד להחלת הריבונות, הרי שתאריך פרסום התכנית הוא גם קו, שכל מה שנבנה אחריו אפשר לעצור ולהרוס בגלל הפרת הסטטוס קוו. המנהל האזרחי טיפל בזה בתקציבים וכוחות מדוללים עד כה, וצריך גוף ממשלתי ייעודי לנושא, לקראת החלת הריבונות".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' העלה את ההצעה להעביר את סמכויות האכיפה בשטחי C ביהודה ושומרון לרשויות המקומיות הישראליות, "לפני שנה התקבלה החלטת קבינט ששמה לראשונה את ההבנה שיש כאן תכנית מתוכננת היטב והטילה על מערכת הביטחון לחזור לקבינט עם מיפוי ברור של התכניות של הצד השני, ועם תכנית ישראלית לבלימת התהליך הזה. לצערי הרב זה לא קרה עד היום. מערכת הביטחון לא פועלת לא לייצר את ההבנה מה עושה האויב ולא של תכנית הנגד שלנו. זה לא במקרה. העובדה שאנחנו שוב ושוב דנים ושום דבר לא קורה, משקף את תפיסתו של ראש הממשלה שבאמת השטח הזה מיועד להקמת מדינת טרור ערבית, וממילא מה אנחנו מתעסקים בזה. אני חושב שזו מציאות שאסור לקבל בשום פנים ואופן".

"אני רוצה להציע להעביר סמכויות פיקוח בשטחים הפתוחים לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון כפי שקיים בישראל הקטנה. יש ועדות תכנון מקומיות, אני לא מדבר כרגע על התכנון אלא על האכיפה, מועצה אזורית שיש לה בשטחה שטחים פתוחים, המועצות יעשו את זה עם הרבה יותר מוטיבציה, עם הרבה יותר יכולת, גם בניהול ההליכים המשפטיים וגם בהוצאה לפועל. כל רשות מקומית יודעת לבצע אכיפה בתחומה. זה לא פוטר את המנהל האזרחי, את משרד הביטחון, את הרשות שאנחנו רוצים להקים שהאספקט שלה יהיה מדיני, אבל אני חושב שלדבר הזה תהיה השפעה מכרעת", הסביר סמוטריץ' את הצעתו.

בשלב זה התפתח דיון בין ח"כ סמוטריץ' לח"כ שלמה קרעי בשאלה האם מדובר במדיניות מכוונת של ראש הממשלה. "עשר שנים נתניהו בהחלטה מודעת לא מתעסק עם מה שקורה בשטחי C, מאפשר את ההשתלטות הזו. נקודת המוצא שלי היא שאם הוא היה רוצה להתעסק עם זה הוא היה מצליח", השיב סמוטריץ' לטענותיו של קרעי.

ראש המנהל האזרחי, תת אלוף רסאן עליאן, הסביר מה קורה במציאות בשטח, "אני מבקש לנצל את הדיון החשוב הזה שמתעסק בסוגיה חשובה מאוד כדי להסביר מספר דברים. אלוף פיקוד המרכז הוא הריבון בשטח ולו אחריות מלאה על המערכה על שטחי C. למנהל האזרחי שכפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים אחריות ביצועית - מימוש הסמכויות בשטחי C ומימוש האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בשטחים אלו, בכפוף להנחיות הדרג המדיני. פעילויות האכיפה מתבצעות בהתאם לסדרי העדיפויות ובכפוף לשיקולים המבצעיים".

לדבריו, "המערכה על שטחי C מנוהלת מצד אחד על ידי הרש״פ ומצד שני על ידי תושבים פשוטים. הפלסטינים מבצעים פעילויות שונות על מנת לקבוע עובדות בשטח, להשתלט על מרחבים פתוחים ולהרחיב מקבצי בנייה קיימים".

"המטרה שלנו כמנהל אזרחי היא למנוע בנייה בלתי חוקית שמתנגשת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. יש פה עיסוק נרחב גם בהיבט המודיעיני של פיקוד המרכז וגם בהיבטים אחרים בתוך המנהל האזרחי. אנחנו עוקבים אחרי כלל ההתפתחויות באופן יומיומי. ההתפשטות הפלסטינית מתמקדת בהרבה אזורים- חיבורי מקבצי בנייה לערים, אספקת חשמל, קווי מים חדשים ועל כן מדובר במערכה מגוונת. לא מדובר רק בבנייה בלתי חוקית. הדירקטיבה המדינית ברורה לנו מאוד - אנחנו עובדים על פי סדרי העדיפויות שנקבעו על ידי הדרג המדיני ואושרו על ידי שר הביטחון. עדיפות ראשונה היא מרחב עוטף ירושלים, דרום הר חברון ומעלה אדומים. שטחי אש בעדיפות שנייה כאשר ההישג הנדרש למטרות צבא ואימונים. ובהמשך בקעת הירדן על כלל המרכיבים שלה, עורקי חיים מרכזיים כדוגמת כביש 60, אדמות מדינה ויתר המבנים", ציין ראש המנהל .

לאחר התייחסות ראש המנהל האזרחי לנושא הדירקטיבה, ביקש יו"ר הוועדה האוזר לדעת היכן נמצא יישומה, שנה לאחר שניתנה, והאם כבר הושלם שלב המיפוי. תא"ל עליאן השיב: "יש מיפוי שבוצע על כמות התושבים והמבנים בשטחי C. הוא לא בוצע כסקר או כמפקד אלא התבסס על בסיס מודיעין והערכות. רמת דיוק מלאה של 100 אחוז תתאפשר רק לאחר מפקד מעמיק יותר. מבחינת הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית יש לנו אחיזה במידע של כמעט מאה אחוז".

הישיבה הסתיימה בהכרזתו של היו"ר, ח"כ צבי האוזר, כי בכוונתו להמשיך ולקיים דיונים בנושא, "אני אבקש לקבוע דיון המשך במהירות האפשרית. אנחנו רק בתחילת הדיון המקצועי. הדיון הוא חשוב ולא רק בהקשרו הפוליטי אלא גם בהקשרו המעשי. אני אודיע במהירות על מועד שמבחינתי הוא בסדר עדיפויות גבוה".