השר זאב אלקין:
"אם היינו רוצים בחירות - לא היינו מקימים ממשלה"

האם ישראל עומדת בפני בחירות נוספות? השר זאב אלקין: "כמעט כל אנשי כחול לבן ששוחחתי עמם, לא מבינים למה גנץ מתעקש"

103FM , ט"ז באב תש"פ

השר אלקין
השר אלקין
צילום: TPS

השר להשכלה גבוהה ומשאבי המים זאב אלקין (הליכוד) שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג על המשבר הקואליציוני בעקבות המחלוקת על התקציב.

אלקין דחה את הטענה כי מטרת התקציב החד-שנתי היא להשאיר פתח לבחירות לפני החלפת ראש הממשלה ברוטציה.

לדבריו, בליכוד לא מנסים להוביל את מדינת ישראל לבחירות נוספות, "את המשבר אפשר לפתור בדקה, יש תקציב מדינה שהוכן במשרד האוצר, אפשר להעביר אותו להצבעה תוך יום יומיים, כמעט הכול סגור שם".

המראיין ניסים משעל תהה: "את הסיסמה הזאת אני שומע מאנשי הליכוד, רה"מ מפר הסכם עם כחול לבן לפיו התקציב יהיה דו שנתי, וברור שהשיקול לא כלכלי. למה לא לומר את האמת לציבור"? על כך השיב השר בציניות: "ואצל גנץ השיקול הוא נטו כלכלי".

אלקין הסביר כי בעת הכנת התקציב החד-שנתי, "כל צמרת משרד האוצר אמרה באופן ברור וחד 'נכון ללכת קודם לתקציב חד שנתי, ואח"כ לעשות תקציב 2021'. לפני חודשיים הוכן תקציב במשרד האוצר. זה נכון שכשהוכן הסכם, שהיינו ביציאה מהגל הראשון של הקורונה, התכנון היה לעשות תקציב דו שנתי, כמו בד"כ. הרי מי שהכניס תקציב דו שנתי היה רה"מ נתניהו מ-2009 ומאז אנחנו עובדים עם תקציבים דו שנתיים. אבל הסתבר שאנחנו בפתחו של גל שני, שיש חוסר ודאות מאוד גודל לגבי השאלה 'מה יקרה כלכלית ב-2021?"

גיא פלג ציין כי מאז הצמרת הכלכלית במדינה שינתה את עמדתה. וכי 15 פרופסורים מובילים בכלכלה אומרים בצורה ברורה שצריך להעביר תקציב דו-שנתי, ותהה האם שוב מדובר בטריקים ושטיקים, כלשונו.

אלקין השיב: "זה לא עניין של טריקים ושטיקים. אני אחראי על החינוך הבלתי פורמלי, תנועות נוער לא יודעות מה הן עושות בספטמבר, איך פותחים שנה? כי הם לא יודעים מה התקציב. חברה למנת"סים לא יודעת מה היא מפעילה ומה לא, כי לא אנחנו ולא משרד החינוך שהוא המזמין העיקרי שלה לא מסוגל לתת להם. אתם צריכים להבין את המשמעות - משרדי ממשלה כרגע משותקים. אם אנחנו מאשרים את התקציב הדו שנתי, המשמעות של זה שהוא יאושר בכנסת בסוף דצמבר. תחילת אוקטובר תוך פרק זמן קצר מאוד אנחנו יכולים לתת וודאות השנה לכל הגופים שהמדינה עובדת איתם, אם עוברים לתקציב חד שנתי".

"כמי שליווה את הסוגייה הזאת לפני כחודשיים, מרחנו זמן חודשיים בגלל ההתעקשות של גנץ. כשר בממשלה, מבחינת התחומים שאני אחראי עליהם, לעשות עכשיו את השינוי הזה ולדחות את אישור התקציב עד סוף השנה זה אסון". והדגיש: "אם היינו רוצים בחירות לא היינו מקימים את הממשלה הזאת. היינו בסקרים במצב הרבה יותר טוב לפני כמה חודשים כשהוקמה הממשלה. אנחנו לא רוצים בחירות, אפשר לפתור את זה בשנייה", הוסיף אלקין.

ניסים משעל: הפתרון הוא שגנץ ייכנע? זה התנאי, הוא יגיד 'אתם מפרים הסכם ואני מוחא כפיים'?
"כמעט כל אנשי כחול לבן שיצא לי לדבר איתם, זה מה שהם אומרים בחדרי חדרים. שהם לא מבינים למה הוא מתעקש, ושאין היגיון להתעקשות הזאת. הם אומרים את זה עליו".

"יש ציבור גדול שהוא נגדנו אידיאולוגית-פוליטית"

בהמשך, התייחס להפגנות המחאה מול מעונו של ראש הממשלה נתניהו. גיא פלג תהה כיצד הוא רואה את המפגינים, ואפשר לו לבחור מבין 4 אופציות: "1. חייזרים; 2. נהנתנים שגרים במלונות פאר ועולים להפגין; 3. מפיצי מחלות; 4. אנשים שכואבים את כאבם ומודאגים מעתידם הכלכלי". השר אלקין אמר: "אנחנו במציאות לא נורמלית שבה למעשה אנחנו פוגעים בחופש העיסוק של אנשים, בחופש להתחתן, אבל כן מאפשרים לאלפי אנשים בצורה צפופה, בלי כללים, להפגין - אני חושב שיש עמידה מאוד מעניינת של העקרון הזה שגבר על כל העקרונות. לפגוע בחופש הדת וחופש העיסוק זה בסדר כדי למנוע התפשטות קורונה, אבל הפגנות יכולות להית גם עשרות אלפי אנשים. אין לי ספק שבסופו של דבר שיש כינוסים בכזאת כמות זה מסוכן בקופת קורונה".

מנגד, הבהיר: "זכותו של כל אזרח להפגין, אבל אין לי ספק שההפגנות האלה ברובם המוחלט, הם אנשים פוליטיים. תשים שם קלפי ותגלה שזה לא אנשים שמצביעים לבנימין נתניהו, לא הצביעו לא לפני שנה, ולא הצביעו באף אחת מ-3 מערכות הבחירות שהיו. יש במדינת ישראל ציבור גדול שהוא נגדנו אידיאולוגית-פוליטית, זה לגיטימי, זכותו להפגין. הרוב המוחלט של האנשים זה דווקא לא הציבור שאין לו עבודה, למרות שיש גם כאלה. זה רוב מוחלט שרוצה לשנות שלטון במדינת ישראל, זה לגיטימי. הזכות למי שחושב שונה ממני להפגין, צריך להגיד את האמת. יש בתקשורת חוגים שרוצים להחליף את נתניהו, וגם זה בסדר".

לסיום, ניסים משעל פנה לשר להשכלה גבוהה, ושאל: "למה היה חשוב שהמועצה להשכלה גבוהה תאשר חוקרת מאוניברסיטת אריאל"? על כך השיב אלקין: "אני חושב שהתשובה מאוד ברורה, זה מצב לא נורמלי כשאנחנו נלחמים בחרמות בחו"ל, אנחנו כאן במדינת ישראל נחרים אוניברסיטה חוקית כאן במדינה. לכן, אני מאוד הצטערתי שוועד ראשי האוניברסיטאות ניהל קמפיין החרמה. המועצה להשכלה גבוהה אמרה תשובה מאוד ברורה כנגד הלחץ הזה שהופעל עליה, בניסיון להחרים את אוניברסיטת אריאל - 'לא להחרמה'. אני חושב שזה בהחלט ניצחון שמוכיח שאוניברסיטת אריאל היא כמו כל שאר האוניברסיטאות".