פרופ' זאב רוטשטיין:
"צריך ללמוד מאיתנו מה לא לעשות"

פרופ' זאב רוטשטיין במתקפה על ניהול המאבק בקורונה: "הציבור נבון, אבל המערכת השלטונית פירקה אותנו. ההחלטות השלטוניות גרמו נזק"

103FM , ט"ז באב תש"פ

פרופ' זאב רוטשטיין
פרופ' זאב רוטשטיין
צילום: הלל מאיר/TPS

בלבול הציבור באשר לנגיף הקורונה נותן את אותותיו; סקר פיקוד העורף שפורסם היום חושף משבר אמון חמור חריף בקרב הציבור באשר לניהול משבר הקורונה.

17% מהציבור בלבד מבין את ההנחיות, ורק 19% מהציבור מאמין ברשויות, ובאופן הטיפול שלהן במגיפה.

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים 'הדסה' בירושלים וחבר 'קבינט הקורונה האזרחי' שוחח עם רוני דניאל ויואב לימור והגיב על הדברים.

"אני חושב שהציבור מותש", אמר רוטשטיין על תוצאות הסקר, "אני בעיקר נמצא בירושלים, הציבור שלי מתחלק לשליש חרדים, שליש תושבי מזרח ירושלים ושליש חילונים -פחות או יותר 3 שכבות של האוכלוסייה. אני מסתכל ורואה כל מה שתיארתם באחוזים - קורה בשטח, יש דרגה גבוהה של אי שביעות רצון, וגם הציבור מותש כבר. כל רגע הוראה, הוראה הפוכה, הוראה מתיישרת, קשה לעקוב אחר ההוראות. הן מורכבות, מסובכות, ולא פשוטות".

רוטשטיין הוסיף ואמר: "לימדו אותי שאם יש שלט של אין כניסה וכולם נכנסים - תוריד את השלט. הבעיה היא לא בציבור, אני לא יכול להאשים את הציבור הישראלי שלנו, שהוא ציבור נבון, מבין, ורוצה לשמור חוק. אבל בחצי שנה האחרונה פרקנו כל חלקה קרובה. פרקנו זה אומר המערכת שניהלה אותנו, המערכת השלטונית. מי ניהל אותנו? רק השלטון ניהל אותנו. מי סגר את התעופה? את מקומות הנופש? מי עשה סגר כללי? נכון שהתירוץ הוא קורונה, הווירוס הנוראי הזה. אבל בסוף, אם תעשה חשבון מה הנזקים של הווירוס ומה הנזקים של ההחלטות השלטוניות, אני חושש שהכף תיטה לכיוון ההחלטות השלטוניות, שגמרו ליותר נזק מתוך רצון טוב, מתוך זהירות".

"הזהירות הזאת מהולה עד היום בפאניקה", טען מנכ"ל הדסה, "אנחנו רואים את הפאניקה הזאת. אנחנו מסתכלים על מדינות אחרות ושואלים את עצמנו 'האם כל המדינות עברו את אותה סאגה? בהתחלה התגאינו בכך שמספר המקרים נמוך, שאנחנו מדינה חזקה ובאים ללמוד אצלנו איך לטפל בקורונה. הגיע הגל השני ואין מה ללמוד מאיתנו, אולי הפוך. צריך ללמוד מה לא לעשות כדי לא להיקלע למצב הזה. אני כול הזמן משווה את עצמנו לבליץ בלונדון, שכל יום הגיעו מפציצים נאצים, טילים והממשלה נתנה הוראה להיכנס לבונקרים, וזה בסדר. איסור ההתקהלויות, נושא ריחוק חברתי, המסכות - כל אלה אמצעים נכונים וחשובים. אבל זה לא מספיק כדי להוריד את ההדבקה".

טיפול נמרץ קורונה
צילום: חדשות 13

"ההיסטוריה תספר איזה שטויות עשינו"

בהמשך, הוא התייחס למצבן של מדינות העולם במאבקן בנגיף קורונה, ציין שבריטניה ואיטליה שהיו מוקדי התפרצות מרכזיים בגל הראשון, חזרו לשגרה מלאה הכוללת גם חיי תרבות. "אנחנו עדיין מסתכלים בדאגה על גל שלישי, גנרל חורף, לא יודעים האם אנחנו מוכנים? האם השקענו מספיק בלהכין את המערכת? האם פעלנו להקטין את מספר המובטלים? בינתיים, הכסף הציבורי שלנו הולך לתת קצת אוכל ופרנסה לאלה שאיבדו את מטה לחמם, והשאלה - מה עשינו? איך ייפתח? איך העסקים ייפתחו? מה יהיה עם העצמאים? עם מקומות עבודה?"

פרופ' רוטשטיין הסביר: "ההתגוננות הפסיבית כנראה לא עושה מספיק טוב, כמו שיכולנו לעשות אם היינו מתגוננים אקטיבית. יום אחד ההיסטוריה תספר איזה שטויות עשינו, איך לא ניצלנו את משאב הבדיקות, באנו בטעות לבדיקות הקורונה שזה לא מדויק. כל העולם לא עסק בזה, עשו בדיקות בכמויות אסטרונומיות לאנשים נכונים, לא כמו במדינה שלנו. במדינה שלנו ההנחיות היו מוגבלות לאנשים הלא נכונים. לכן, פקששנו את עצירת שרשראות ההדבקה".

מנהל בית החולים 'הדסה', הודה: "אני מודאג מהמצב במדינה, רואים הפגנות שחלקן פוליטיות ואעזוב את החלק הזה; אבל חלק גדול מההפגנות זה אנשים שרע להם מאוד, אין להם דרך אחרת להוציא את מה שהם מרגישים פרט להפגנות. הם גודשים פארקים בתל אביב עד בלפור בירושלים וכיכר פריז, זה לא מצב טוב, אסור שזה יימשך. לא יעזור לקרוא להם בשמות גנאי, כי יש אנשים שמדברים ממש ממצוקת ליבם"

לסיום, פרופ' רוטשטיין קרא לשנות את ההתוויות, "ללכת קדימה, לעשות מדגמים, לצאת החוצה, לתפוס את המקומות שמתחילים להפוך מכתום לאדום, לעשות מה שגמזו עושה בצורה יוצאת מן הכלל בימים האחרונים - ללכת קדימה אחר המדביקים ולהקטין את ההדבקה".