השקט שאחרי הפיצוץ

הפיצוץ שהחריב את ביירות השבוע טרף את הקלפים במשחק העצבים שמתנהל בין ישראל לחיזבאללה כבר שבועיים.

אסף משניות , ט"ז באב תש"פ | עודכן: 11:54

חיילים בגבול סוריה
חיילים בגבול סוריה
צילום: באסל עבידאת, פלאש 90

הפיצוץ המחריד בנמל ביירות ביום שלישי השבוע הותיר את בירת לבנון חרבה. אזור הנמל נהרס כליל, כאשר גם בניינים קרסו מעוצמת הפיצוץ. הדף הפיצוץ הגיע עד לקפריסין, כ־240 קילומטר מאזור האירוע.

הפיצוץ התרחש בשעה שש בערב, כאשר מחסן 12 בנמל ביירות התפוצץ ובתוכו 2,700 טון של אמוניום חנקתי שנשמר במשך שנים ברשלנות. עוצמת הפיצוץ הייתה כשל 1.155 קילוטון חומר נפץ. מבנים בטווח של עשרה קילומטרים מהנמל נפגעו באירוע, וביניהם ארמון הפרלמנט, ארמון ראש הממשלה, משרדו של ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, בניין חברת החשמל, בנייני התקשורת הזרה בעיר ועוד. נכון לכתיבת שורות אלה אותרו מעל למאה מתים וכ־4,000 פצועים, רבים מהם אנושות.

בנוסף, מאות לבנונים נוספים נעדרים. בין ההרוגים נמצאים גם אזרחים אוסטרלים ופיליפינים ששהו במדינה. כ־300,000 אזרחים נותרו ללא קורת גג, לפי הצהרתו של מושל ביירות.

ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב, הכריז על שלושה ימי אבל במדינה, וסיוע הומניטרי החל להגיע אמש (רביעי) מכווית ומקטאר. בעקבות האירוע ישראל הציעה סיוע הומניטרי, שספק אם יתקבל במדינת הארזים, במיוחד לאור המתיחות בין ישראל לחיזבאללה בשבועות האחרונים.

האסון בלבנון תופס את המדינה בתקופה קשה מבחינה בריאותית וכלכלית. לבנון הגיעה בחודשים האחרונים למצב של חדלות פירעון, ואין לה יכולת לשלם את חובותיה. בנוסף, מגפת הקורונה מכה קשות במדינה, והממשלה אינה מצליחה לטפל בכמות החולים והמתים הגבוהה. המצב הוביל להפגנות ענק בשבועות האחרונים, כשהכתובת המרכזית היא ארגון חיזבאללה, הגוף החזק במדינה בשנים האחרונות.

"המצב שאליו הגיעה לבנון הוא חוסר יכולת לשלם את החוב שלה", אומר ד"ר יונתן ספייר, מומחה לסוריה ועיראק ועמית מחקר במכון ירושלים לנושאים אסטרטגיים. "זאת למעשה מדינה נחשלת, ולחיזבאללה חלק מרכזי בכך. האזרח הפשוט עומד מול היפר־אינפלציה, הבנקים מנסים למנוע מהציבור להוציא דולרים, והיום יש גם הפרעות בשירותים בסיסיים כמו חשמל. לבנון נמצאת בקריסה, והציבור מאשים את חיזבאללה, יחד עם כל הדרג הפוליטי".

למה רוב ההפגנות מכוונות נגד חיזבאללה, אם הוא רק אחד האשמים במצב?

"חיזבאללה הוא הסיבה שלבנון לא יכולה לצאת מהמשבר שלה. הוא הסיבה שקרן המטבע העולמית סירבה לתת למדינה הלוואה, והוא הסיבה שמדינות ערב השונות סירבו להזרים כספים. לכל הגורמים האלה יש שורה של דרישות שחיזבאללה לא מוכן לעמוד בהן, כמו למשל השקיפות שדורשת קרן המטבע. חיזבאללה לא יכול להסכים לשקיפות, שכן את כל הכוח שלו הוא צבר בזכות הכאוס החוקתי בלבנון והשחיתות הגדולה. תוסיף לזה את הדומיננטיות המוחלטת של חיזבאללה בשלטון, עד כדי כך שנראה כאילו ראש הממשלה הלבנוני עובד אצל נסראללה, וגם את תיק הבריאות שנמצא בידי חיזבאללה - ותקבל זעם ציבורי נרחב על הארגון".

על חבל דק

למרות המשבר הפנים־לבנוני שחיזבאללה מצוי בו, הארגון לא עוצר את הפעילות מול ישראל. בשבועיים וחצי האחרונים גברה המתיחות בין הצדדים, בעקבות מותו של פעיל הארגון עלי כמאן מוחסן במתקפת חיל האוויר בדמשק כנגד מחסני טילים של חיזבאללה במקום. נסראללה הודיע שינקום את מות הפעיל, תוך שהוא מקבל אזהרות מישראל שלא לעשות זאת. שיא המתיחות הגיע ביום שני שעבר, כאשר בשעה שלוש וחצי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לשטח ישראל מכיוון הר דב בחלק נטול הגדר, ואף הצליחה להיכנס מספר מטרים. צה"ל, שעקב אחר החוליה מספר ימים לפני האירוע, סיכל את החדירה. לאחר מספר שעות של חוסר ודאות בנוגע לשאלה כיצד יצייר חיזבאללה את האירוע, הוציא הארגון הכחשה מלאה והודיע שהתגובה למות מוחסן עוד תגיע. לאחר מספר ימי שקט יחסי אך מתוח, הקשור לחג הקורבן שחל בשבוע שעבר, חוליית מחבלים ניסתה להניח מטעני חבלה על גדר הגבול בסוריה. החוליה חוסלה על ידי לוחמי מגלן. בתגובה תקף צה"ל בלילה שבין שני לשלישי מתקנים של צבא סוריה לאורך הגבול.

"אומנם כולם משייכים את ניסיון הנחת המטען לחיזבאללה, אבל התמונות מהאירוע מלמדות שכנראה לא מדובר בחיילים ישירים שלו, אלא במה שנראה כמו פרוקסיז מאוד לא מיומנים", אומר האלוף (במיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומזכירם הצבאי של שלושה שרי ביטחון. "במובן מסוים זאת אחת הסיבות לכך שצה"ל לא תקף את חיזבאללה, אלא מתקני צבא סוריים. הסיבה השנייה היא שהמדיניות של צה"ל היא לראות בריבון אחראי לכל תקיפה נגד ישראל, בין אם מדובר בעזה, בלבנון או בסוריה. בעזה הכתובת היא חמאס, בלבנון חיזבאללה הוא הגורם המרכזי ביותר, ובסוריה מדובר באסד. לכן התקיפה מסוריה כוונה למתקנים של אסד ולא של חיזבאללה, למרות שסביר להניח שהאחרון הוא זה שעומד מאחורי הניסיון".

כיצד הפיצוץ בנמל ישפיע על המתיחות מול ישראל?

"אנחנו עוד לא יודעים איך האסון הלבנוני ישפיע על המתיחות, אבל סביר מאוד להניח שזה ישנה בצורה משמעותית. אם עד עכשיו לחיזבאללה לא היה נכון להיכנס לעימות מול ישראל, אזי האסון בביירות הופך את זה להתאבדות בקרב הציבור במדינה, שגם ככה כועס עליהם. הנושאים הפנימיים הרבה יותר דחופים בעיניו בשלב הזה מאשר תגובה לישראל, אבל בכל הקשור לנסראללה וחבר מרעיו אף פעם אי אפשר לדעת".

נסראללה היה אמור לנאום אמש בנוגע למתיחות מול ישראל, אך הפיצוץ הוביל לביטול הנאום. יחד עם זה, גורמים שונים המקושרים עם חיזבאללה האשימו את ישראל באסון, מנצלים הערה של הנשיא טראמפ שרמז שהפיצוץ נבע מתקיפה אווירית במקום, תקיפה שלא קרתה. הדיבורים הללו נועדו להסית את האש מהארגון מחד, ולשמור על המתיחות מול ישראל מאידך. במקביל, הכוננות הגבוהה של ישראל בצפון נותרה בעינה.

במצב העניינים הזה, חיזבאללה יכול להרשות לעצמו להתדרדר למערכה מול ישראל?

"כמו שהמצב נראה כעת - לא", אומר ספייר. "הרבה פרשנים הזהירו שהעובדה שחיזבאללה עובר תהליך של מעבר מגוף צבאי לגוף פוליטי עלולה לסבך אותו. התהליך הצליח בצורה שאיש לא ציפה, ואיתו הגיע המחיר. היום אם חיזבאללה יעורר מלחמה מול ישראל, הוא יגרור את כל לבנון לסיפור. ב־2006 המערב רצה שנפריד בין חיזבאללה לבין לבנון עצמה, כי לא היתה לו שליטה שם כמו היום, אבל זה ישתנה, והיום כבר לא נראה דרישה דומה. יחד עם זה, חיזבאללה לכוד בתוך משולש אינטרסים בעייתי מאוד. מצד אחד הם צריכים לתת דין וחשבון לאיראן, והאינטרס של איראן שונה מאוד מהאינטרס של לבנון. מצד שני, חיזבאללה צריך לשמור על מאזן ההרתעה שהוא הצליח לצבור לאורך השנים מול ישראל, ומצד שלישי הוא צריך לשמור על אזרחי לבנון. שלוש הצלעות הללו מתנגשות. אם זה היה תלוי בחיזבאללה, הם היו מעדיפים לשמור על מצב העניינים כמו שהיה בשנים האחרונות: תקיפת תגובה פה ושם, שעלולה לגבות מחיר לא פשוט, כמו ב־2015 כשהם הצליחו להרוג שני חיילים, אבל לא לשבור את הכלים עד כדי מלחמה. זה חבל דק מאוד שהם הצליחו ללכת עליו עד כה, אבל כלל לא בטוח שימשיכו להצליח".

"להחזיר את השליטה לידינו"

לא רק חיזבאללה צועד על חבל דק. גם ישראל עושה כל שביכולתה למנוע פתיחת מלחמה בצפון. בצה"ל אף אמרו שזאת הסיבה שאפשרו ללוחמי חיזבאללה שחצו את הגדר בשבוע שעבר לחזור לשטח לבנון, ולא חיסלו אותם. עם זאת, הצעד הזה גרר ביקורת נרחבת. "העובדה שצה"ל לא חיסל את המחבלים האלה היא שגיאה אסטרטגית גדולה", אומר אל"מ (במיל') קובי מרום, לשעבר מפקד חטיבת החרמון ועוצבת חירם. "אצלנו ניסו לשדר לנסראללה מסר שיכולנו להרוג את אנשיו אז שלא ינסה אותנו, אבל הוא חושב אחרת. הוא מבין מכך שלא חיסלנו אותם שאנחנו מפחדים לעשות את זה, וזה רק נותן לו יותר כוח. לכן הוא אומר שזה בכלל לא אירוע שלו ושהתגובה האמיתית שלהם עוד תגיע בהמשך, ובינתיים צה"ל נשאר בכוננות שיא למשך תקופה ארוכה".

הכוננות הממושכת הזאת עלולה לשחוק את הצבא?

"לצבא יש יכולת להישאר בכוננות מרבית זמן רב. אבל זאת לא הנקודה החשובה. הנקודה החשובה היא שצה"ל נותן לחיזבאללה לקבוע את כללי המשחק ולהיגרר אחריו. נסראללה יצר כלל שעל כל פעיל, הכי זוטר שלא יהיה, שמת לו בסוריה - הוא יגיב בעוצמה, וישראל נותנת לו לעשות את זה. לעומת זאת, אם נשנה את החשיבה האסטרטגית ונגיב בעוצמה על כל ניסיון תגובה שלו, תוך שינוי המפה האסטרטגית בזירה, נצליח לשנות את כללי המשחק ולהחזיר את השליטה לידיים שלנו".

כשמרום מדבר על שינוי המפה האסטרטגית, הוא רומז על מאגרי הטילים העצומים שנמצאים בידי הארגון - על פי הערכות כ־150,000 ראשים, שחלקם מגיעים ליעדים אסטרטגיים בתוך ישראל. "זאת הייתה השגיאה החשובה שלנו לאורך השנים. נתנו להם את האפשרות להתחמש בלי הגבלה עד שנפל לנו האסימון שצומחת כאן מפלצת. את המערכה בין המלחמות היינו צריכים לעשות ב־2010, ולא שש שנים אחר כך. אבל עכשיו יש לנו חלון הזדמנויות קצר, עד נובמבר, שבו אנחנו יכולים, בשיתוף פעולה עם האמריקנים, לפגוע ביכולות הללו ולשנות את המפה".

לעומת מרום, האלוף דנגוט סבור שזהו זמן גרוע מאוד לפתוח במלחמה. "הצורך בהחלשת חיזבאללה ברור לכולם, אך לא נראה לי שזה הזמן ללכת למהלך כזה. אנחנו נמצאים באמצע הקורונה. צה"ל עצמו מקצה כוחות להתמודדות עם המגפה, יש לנו משבר כלכלי חסר תקדים. אלה לא נתוני פתיחה שאתה יכול ליזום בהם מלחמה. זאת גם הסיבה שאפשרנו למחבלים לחזור חזרה ללבנון למרות שהם חצו את הגדר, ובמצב רגיל בהחלט היה צריך לחסל אותם. ברור שצריך להגיב בעוצמה על ניסיונות שלהם, אבל לעשות את זה בצורה מחושבת שלא תגרור אותנו למלחמה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כרגע".

איך ישראל צריכה להתמודד עם המתיחות הנוכחית?

"כמו שנהגנו בשבועיים האחרונים. ישראל שינתה כבר לפני תקופה ארוכה את תפיסת הגנת הגבולות שלה, בעקבות כניסת חיזבאללה לסוריה והפיכת הגבולות הצפוניים שלנו לגבול אחד ארוך, מראש הנקרה ועד למשולש הגבולות עם סוריה וירדן. הקמנו יחידות ייעודיות שתפקידן להגן על הגדרות, ופיתחנו לשם כך יכולות טכנולוגיות ומודיעיניות מעולות. זה לא סותר כמובן את המלחמה למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והחלשת חיזבאללה, אבל כרגע זאת תהיה טעות".