יחסים נפיצים

הפיצוץ שהחריד את בירת לבנון ביום שלישי השבוע, הנחית מכת מוות על מדינה שהתמודדה עם משבר כלכלי ובריאותי לא קל גם לפניו.

שילה פריד , ט"ז באב תש"פ

לפי מקורות בלבנון, מקור הפיצוץ בעבודות ריתוך סמוך למחסן אמוניה.ביירות לאחר האסון
לפי מקורות בלבנון, מקור הפיצוץ בעבודות ריתוך סמוך למחסן אמוניה.ביירות לאחר האסון
צילום: Aziz Taher, רויטרס

"אנחנו לא יודעים שום דבר", אמר שוב ושוב מושל ביירות מרואן עבוד כשהגיע השבוע לזירת האסון שפקד את הנמל בעיר, והוסיף כשדמעות בעיניו: "איך אפשר שלא לבכות". הפיצוץ האדיר בלבנון הביא למספר רב של נפגעים ולהרס אדיר, ויחד עם זאת חשף את עומק המשבר הכלכלי שבו נמצאת שכנתנו מצפון. לאורך כל הלילה שבין שלישי לרביעי המשיכו כוחות ההצלה לחפור בהריסות בחיפוש אחר פצועים וניצולים, אבל החושך שירד על העיר - הסובלת זה חודשים ארוכים מקשיים באספקת החשמל בצל המשבר הכלכלי במדינה - הקשה עליהם את המשימה.

עם הגעת הדיווחים הראשוניים על האירוע מיהרה ישראל להכחיש כל קשר לתקרית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי מדובר באירוע שנראה כמו תקיפה מכוונת, וסיפר כי "גנרלים בצבא ארה"ב ציינו בפניי שהם סבורים שהפיצוץ האדיר שהרעיד את ביירות אמש היה התקפה איומה". בכלי התקשורת הערביים דווח כי האסון אירע כתוצאה מפיצוץ של 2,750 טונות של אמוניום חנקתי, חומר דישון שיכול לשמש מרכיב בייצור פצצות, שהוחרם מאונייה בנמל ביירות ואוחסן במשך שש שנים מבלי שננקטו אמצעי אבטחה ראויים. שלטונות לבנון טרם הודיעו באופן חד־משמעי ממה נגרם הפיצוץ, אבל סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שמקור ביטחוני וכלי תקשורת מקומיים אמרו שהוא החל בעבודות ריתוך שבוצעו במחסן בנמל.

ביממה שאחרי הפיצוץ חולצו מהריסות הבניינים אלפי פצועים ולמעלה ממאה הרוגים, בתי החולים התמלאו עד אפס מקום והרשויות במדינה מוכת הגורל התקשו להתמודד עם ממדי האירוע. רופא בשם ד"ר אמיל, העובד בבית החולים, סיפר ש־16 עובדים ומטופלים במתקן, בהם ארבעה אחים ואחיות, נהרגו בפיצוץ. פצועים רבים הובאו לבית החולים, אך בשל ההרס אי אפשר היה לטפל בהם, ובמקום זאת ניסה הצוות הרפואי לעזור להם בחוץ, ברחוב. "בית החולים הרוס, גם חדר המיון", סיפר אחד הרופאים. לפי הדיווחים, בפיצוץ נפגעו ציוד רפואי ותרופות, ולרופאים שם אוזל מלאי האנטיביוטיקה וזריקות הטטנוס. רבע מיליון לבנונים נשארו ללא קורת גג.

היד שהושטה נשארה באוויר

כבר בליל הפיצוץ הודיעו שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי כי משרדיהם יציעו סיוע המוניטרי ללבנון. גם ראש הממשלה נתניהו מסר כי הנחה את ראש המל"ל מאיר בן שבת לשוחח עם שליח האו"ם ניקלואי מלאדנוב כדי לברר במה עוד יכולה ישראל לסייע ללבנון. מלאדנוב אישר את הצעתה של ישראל לסייע ללבנון בציוץ בטוויטר. הוא הוסיף כי מדינות האזור והעולם צריכות להתאחד כדי לעזור לעם הלבנוני, וכינה את האירוע "טרגדיה בלתי נתפסת". אבל ביום שאחרי, ישראל לא פגשה יד אחות. לבנון המסוגרת סירבה להצעת ישראל.

בתי החולים באזור הצפון הודיעו כי יפתחו את שעריהם עבור פצועים מהפיצוץ. מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, ד"ר מסעד ברהום, מסר שכבית החולים הגדול בגליל, שכבר קלט בעבר כ־3,000 פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה, הוא מוכן וערוך לקבלת פצועים. בהודעה שהוציא בעברית ובערבית אף אמר ד"ר ברהום לנשיא לבנון, לראש ממשלת לבנון ולשרים וחברי פרלמנט מהמדינה השכנה כי הוא מושיט ידו לעזרה וקורא להעביר פצועים מהפיצוץ בלבנון למרכז הרפואי בנהריה.

גם בבית החולים זיו בצפת, שבו מאושפזים בשנים האחרונות פצועים ופליטים המגיעים לגבול עם ישראל מהמלחמה בסוריה, מסרו הודעה דומה וכתבו: "אנחנו מנוסים ומוכנים". מבית החולים רמב"ם בחיפה נמסר כי בתיאום עם הגופים הרשמיים, הם יהיו מוכנים מבחינה רפואית ולוגיסטית לקלוט נפגעים מהאירוע.

ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, אלוף במיל' יעקב עמידרור, אמר ל'בשבע' כי על אף הקריאה האנושית והמתבקשת מצד ישראל - לא צפוי שינוי ביחסי ירושלים-ביירות בתקופה הקרובה. "אין היום שום יחס או תיאום בין ישראל ללבנון. לבנון היא לא מדינה אשר קיימת באמת, היא סוג של פיקציה. בסוף מי ששולט שם זה ארגון הטרור חיזבאללה.

"נכון שיש שם ממשלה, אבל בלי ממשות. מה שחיזבאללה רוצה שיקרה בלבנון קורה, ומה שהוא לא רוצה שיקרה בה - לא יקרה. אין לנו קשר עם אף גורם שם, שום צד מתון או משהו כזה. זה גם לא ישתנה בעקבות הגשת סיוע או הצעה הומניטרית שהועברה. יש לנו הזדמנות ברמה ההצהרתית להראות שאנחנו מושיטים יד ונכונים לעזור, למרות שלא נראה לי שהם יקבלו את העזרה מאיתנו. כשאנחנו היינו צריכים עזרה בשריפה בכרמל, לא נשלחו אלינו מכוניות כיבוי מלבנון.

"אם יגיעו לגבול ישראל פצועים מהפיצוץ שצריכים עזרה רפואית, אני בהחלט חושב שצריך לעזור, חובתנו כמדינה יהודית היא לעזור למי שזקוק לסעד. אבל אני לא חושב שתהיה לכך השלכה מדינית לטווח הארוך.

"מה שישראל יכולה להרוויח מהאירוע הזה הוא הקטנת הסיכוי שחיזבאללה ינסו לעשות פעולות כלשהן נגד ישראל בטווח הקרוב. אחרי הפיצוץ, הדבר האחרון שהם צריכים הוא תקיפות מצד ישראל שיפגעו בבניינים או במפקדה בלב לבנון. בנוסף, אם יתברר שהתאונה הזאת הייתה באחריות חיזבאללה והאחריות לכך תיפול עליו - זו בהחלט תהיה מכה קשה לארגון. חיזבאללה הוא לא רק ארגון טרור, אלא גוף שרוצה לשלוט בלבנון בכל ההיבטים, כמו שחמאס שולט בעזה. לשם כך הוא צריך לגיטימציה מהעם הלבנוני. אם יתברר שיש להם קשר לפיצוץ, זה יכול לגרום פגיעה קשה מאוד בתדמית שלהם".

ההבדלים על השולחן

לדברים התייחס גם חבר הקבינט המדיני־ביטחוני השר זאב אלקין. אלקין אמר כי העובדה ששכנה שחווה אסון כבד כל כך מסרבת לקבל עזרה מישראל "מעידה על רמת השנאה לישראל אצל חלק ממדינות האזור, אבל טוב לשים על השולחן את ההבדלים בינינו לבינם, במיוחד בזמנים שכאלה".

אלקין אף התייחס לסוגיה שהעלו פעילים מהארגונים הירוקים שהצביעו על ממד ההרס בביירות וטענו כי מכלית האמוניה שהוצבה בנמל חיפה עלולה חלילה לגרום לנזק שכזה בישראל אם תקרה גם שם תקלה.

"כשהייתי השר להגנת הסביבה, למרות שכולם אמרו לי שזה לא אפשרי, הבאתי לסגירת מכל האמוניה בחיפה, כי לא היה נכון שיישאר שם. עכשיו רואים כמה זה היה צודק. ועדיין, במכל בחיפה לא הייתה אמוניה נוזלית, והוא לא היה יכול לגרום להרס שכזה. גם הכמות קטנה בהרבה, במיוחד בשל העובדה שאנחנו מדינה שנערכת כל הזמן למצב של תקיפה, ולכן החזקת חומרים מסוכנים צריכה להיות בפיקוח של פיקוד העורף לפי כמויות שאושרו מראש, כך שגם אם חלילה תהיה תקלה במקום שמאחסן חומר מסוכן, היא לא תסכן את חיי הציבור. אני מקווה שאת המהלכים שהצלחנו להוביל ימשיכו היום במשרד הסביבה תחת השרה גילה גמליאל".