התקשורת מדווחת פעמים רבות על בני משפחה הנכונים לתרום את אברי גופם למען חולים ממשפחתם. לעתים מדווח גם על משפחות אשר במצבו הקשה של בן משפחתם הם מביעים נכונות לתרום את איבריו. אך סיפורו של רון מרסיאר, מורה בגמלאות, יוצא דופן.
מרסיאר שימש כמאמן וכמורה לחינוך מיוחד בתיכון מילן עד לפרישתו לגמלאות. באותו תיכון למדה אמי מקלאוד. לפני כשנה פגש מרסיאר את אביה של מקלאוד, והלה סיפר למורה הגמלאי כי בתו, עתה בת 35, נמצאת ברשימת הממתינים להשתלת כליה, וכי שלש פעמים בשבוע היא מחוברת למכונת דיאליזה למשך 4 שעות.
מצבה של מקלאוד נגע ללבו של מרסיאר, והוא התעניין בנתונים הדרושים לתורם. מבני משפחתה של מקלאוד לא נמצא תורם מתאים, אך דווקא מרסיאר, בעל סוג דם O , הדרוש להשתלה, נמצא מתאים.
מרסיאר זכר כי למרות שמקלאוד אובחנה בתקופת היותה תלמידתו, בגיל 15, כחולת סוכרת, היא הייתה נערה תוססת ואוהבת לעזור, והוא החליט לתרום לה את כלייתו.
מקלאוד התקשתה להאמין כי זר, שאינו אפילו בן משפחה, מוכן לתרום חלק מגופו. איך אוכל אי פעם להודות לו, שאלה.
לפני כשבוע ההשתלה התבצעה והיא עלתה יפה. מרסיאר כבר שוחרר לביתו.
מרסיאר שימש כמאמן וכמורה לחינוך מיוחד בתיכון מילן עד לפרישתו לגמלאות. באותו תיכון למדה אמי מקלאוד. לפני כשנה פגש מרסיאר את אביה של מקלאוד, והלה סיפר למורה הגמלאי כי בתו, עתה בת 35, נמצאת ברשימת הממתינים להשתלת כליה, וכי שלש פעמים בשבוע היא מחוברת למכונת דיאליזה למשך 4 שעות.
מצבה של מקלאוד נגע ללבו של מרסיאר, והוא התעניין בנתונים הדרושים לתורם. מבני משפחתה של מקלאוד לא נמצא תורם מתאים, אך דווקא מרסיאר, בעל סוג דם O , הדרוש להשתלה, נמצא מתאים.
מרסיאר זכר כי למרות שמקלאוד אובחנה בתקופת היותה תלמידתו, בגיל 15, כחולת סוכרת, היא הייתה נערה תוססת ואוהבת לעזור, והוא החליט לתרום לה את כלייתו.
מקלאוד התקשתה להאמין כי זר, שאינו אפילו בן משפחה, מוכן לתרום חלק מגופו. איך אוכל אי פעם להודות לו, שאלה.
לפני כשבוע ההשתלה התבצעה והיא עלתה יפה. מרסיאר כבר שוחרר לביתו.