קראתי בעיון את מכתבו של הרב ישראל אריאל שליט"א. במילים דלהלן איני עוסק בסיבות האיסור לעלות, אלא בתגובה למכתב בלבד.
א. יש במכתב זעקה גדולה לבנין המקדש, וכולנו (גם כל חותמי הכרוז) מצטרפים אליה. כמובן שיש לכותב זכויות רבות מאד בנושא בית המקדש, שהוא מוסר נפשו אליו והוא ראוי למלוא ההוקרה וההערכה.
ברם כבר לימדונו חכמים הוו מתונים בדין, ולכן לא נוכל לפסוק הלכה מתוך התלהבות ומאוויים.
כנראה שהאהבה מקלקלת את השורה. המכתב מתייחס למציאות שהיינו רוצים להיות בה, אך מנותק לגמרי מהמציאות שבה אנו חיים ומהנושא שבו אנו עוסקים.
גם אני לפעמים בשעת כיסופים עוצם עיניים ורואה בדמיוני את בית המקדש, אולם לצערנו, כאשר פותחים את העיניים - המצב נראה אחרת לגמרי.
הכותב הנכבד קורא לנו לשוב אל המקדש. יש רק "בעיה קטנה" - שאין עדיין מקדש.
ב. ברשימת עשר המצוות שלדעתו מקיימים העולים להר - מוכח שמדובר על משאלות לב בלבד.
מצות "לשכנו תדרשו" - הרמב"ם כותב שזה המקור למצות בנין בית הבחירה. הרמב"ם לא למד מזה שיש מצוה לעלות להר.
מצות "לא תחונם" ו"לא ישבו בארצך" - כנראה שהכותב חושב שהוא מגרש את הערבים, אך לצערנו רואים אותם שם בהמוניהם, והם רק הולכים ומתרבים, ואין ליהודים העולים להר שום השפעה על כך.
מצות שמירת המקדש - עיין בספר 'אל הר המור' שהביא שרוב הפוסקים סוברים שמצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה. ובכלל, הרי העולים לא שומרים על כלום, הם לא יכולים למנוע מטמאים לעלות, ורק מתבזים, והערבים עושים שם ככל העולה על רוחם.
מצות קידוש השם - הדבר היחיד מאז קום המדינה שכל גדולי הדור מכל החוגים (ליטאים וכל האדמורי"ם, ספרדים ואשכנזים, ציונים וחרדים) הסכימו עליו באיסור חמור, זה איסור העליה להר הבית. כיצד נאמר שמי שנוהג בניגוד לכל גדולי ישראל מקדש את השם??
מצות "ואיבדתם את שמם" - זה נאמר על עבודה זרה, והמוסלמים כידוע אינם עובדים עבודה זרה. חוץ מזה, לא ראינו שמישהו הצליח לאבד שם משהו של הנוכרים. אדרבה, בגלל העולים הם רק בונים, מרחיבים ומחזקים את האחיזה.
מצות "מורא מקדש" - זה כנראה נוהג גם בימינו, אך לצערנו המעודדים עליה מבטלים מצוה זו ומכשילים את הרבים, שהפכו את המקום לאתר טיולים ולמקום מתאים לצילומים, וכדי ביזיון וקצף.
גם קבוצה שבאה לשם שמים, אבל אינה נעמדת בפתח ההר להתפלל, אלא מטיילת בהר ושומעת הרצאות היסטוריות וארכיאולוגיות, עוברת על מורא מקדש. שלא לדבר על אלה שמשוחחים בדרך בענייני חולין.
מצות תפילה והשתחוויה במקדש - יש מחלוקת גדולה אם זה שייכת בזמן הזה, וברור לכו"ע שאין חובה לעלות בגלל זה, וכבר כתבו כל הפוסקים והמקובלים שהיום השכינה נמצאת בכותל המערבי, ושם המקום להתפלל.
מצות ירושה וישיבה - בפשטות ירושה היא לסלק את מי שיושב שם, אך העולים להר לא סילקו משם איש. אכן לפי הרמב"ן יש בזה מצוה של שלטון יהודי, אך זה הרי כבר קיים מאז מלחמת ששת הימים.
ובכן, כולנו מתפללים שנזכה לכל המצוות האלה, אולם אין לזה שום קשר לעליה להר הבית בזמן הזה.
ג. הבעיה העיקרית היא הסעיף הבא. הכותב הנכבד כל כך משוכנע שהוא כבר בונה את בית המקדש, ורק אנחנו, הרבנים החתומים על הכרוז, מעכבים אותו.
העולים להר רוצים לבנות את בית המקדש, וגם אנו רוצים. ברם במצב היום קשה מאד מאד לראות איזשהו קשר בין העליה להר לבנין המקדש.
הרי גם להקריב קורבנות בזמן הזה התנגדו רוב הפוסקים. ובכלל, הרי בשביל זה צריך קודם להחליף את הממשלה והכנסת...
האמירה שאנחנו מונעים את בני ישראל מלבנות מקדש ולקיים מאתיים מצוות גובלת בהוצאת שם רע.
סעיף זה מוכיח מעל לכל ספק שהכותב הנכבד מערבב בניתוח המציאות גם תשוקות ותקוות שאין להן שום אחיזה במציאות.
ד. והטענה שהוא מבין בקודשים יותר מגדולי ישראל שחתמו שם, באמת? אולי הוא לא ראה את הרשימה? הרב אלישיב, הרב ישראלי, הרב אויערבך, הרב שפירא, הרב אליהו, הציץ אליעזר, הישכיל עבדי, הרב עובדיה יוסף ועוד...
הטענה שהרב קוק סבר שצריך לעלות להר – היא פלא עצום!!! יש גבול עד כמה אפשר לפרש דברים לפי משאלות לב, כולם יודעים שהרב קוק וממשיך דרכו הרב צבי יהודה התנגדו נחרצות לעליה להר.
ה. על דוד המלך נאמר במסכת סנהדרין: "וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם, אלא שאכלה פגה". יתכן שאם דוד היה מחכה היה נעשה משיח, לא זכינו.
כידוע בת שבע רומזת לשכינה. כל זמן שהעליה נשענת אך ורק על הבג"ץ החילוני בניגוד לפסקי הרבנות הראשית, כאשר רוב העם עדיין לא שומר שבת, כנראה שהתאנה לא בשלה.
כמובן שכאשר יעלה רצון מלפניו, שום דבר לא יעכב, ולזה אנו מצפים בכל יום.
וכבר רמז דוד המלך במזמור בונה ירושלים ה': "לא בגבורת הסוס (המשטרה) יחפץ, ולא בשוקי האיש (העולים להר) ירצה, רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו", ואז "שבחי ירושלים את ה'".
הר הבית נועד לאחד ולהשכין שלום. בואו נשתדל שלא להפוך אותו לגורם מחלוקות, כל אחד יביע דעתו בצורה מכובדת והבוחר יבחר.
היה מאד משמח ומקרב את בנין הבית אם הכותב הנכבד היה חוזר בו מכמה ביטויים קשים שהטיח בחולקים עליו.
אנו מייחלים ובטוחים שבע"ה בקרוב מאד נוכל ביחד לעלות בקדושה וטהרה, ועושים מה שאפשר בשביל לקרב זאת, על ידי הפצת תורה ותשובה, ריבוי בתפילה ובכיסופים, ואמונה שלמה בגאולה שאנו בתוכה, וכדברי ר' צדוק (דובר צדק עמוד קע): "ועל זה אמר הם מאמינים וכו' ודבוקים בשורש הנעלם למעלה משכלן ויאמינו, וממילא בזכות האמונה יגאלו, כמו שאמרו ז"ל (מכילתא בשלח ו'), והיינו כי נתברר שורש הנעלם, וממילא מגיע הגאולה".
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר בקרית גת וראש הכולל בישיבת הר עציון