שופטת בית משפט השלום בקריית-גת רחל ברקאי גזרה תשלום קנס בסך 450,000 ש"ח על חברת "תרכובות ברום", שהורשעה בעברה על חוק החומרים המסוכנים. זהו הקנס הגבוה ביותר שהטיל עד-כה בית משפט בישראל בשל עברה על חוק החומרים המסוכנים.
המשרד לאיכות הסביבה הגיש נגד "תרכובות ברום" כתב אישום, וטען שבשנים 1997 עד 1999 מכרה החברה מתיל ברומיד, המוגדר כחומר מסוכן, ללקוחות שלא היו בידיהם היתרים להחזיק רעלים. מנהל המפעל, ששימש כבעל היתר הרעלים במפעל, הואשם באי-ניהול פנקס רעלים כדין. בפנקס זה מחייב חוק הרעלים לרשום כל מכירה של רעלים. מנהל המפעל ומנהל חטיבת המוצרים התעשייתיים בחברה הואשמו בכך שכנושאי משרה בתאגיד הם לא עשו כל מה שאפשר לעשות כדי למנוע מהחברה לעבור עברות.
פרקליטי "תרכובות ברום" הגיעו להסדר טיעון עם התביעה, ובמסגרתו חתמו מנהל המפעל ומנהל חטיבת המוצרים התעשייתיים בחברה על התחייבות בסך 25,000 ש"ח של כל אחד מהם להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עברה דומה. בעקבות הסדר הטיעון נמחקו שני המנהלים מכתב האישום. נציגי "תרכובות ברום" הודו בביצוע העברות שיוחסו להם, והשופטת רחל ברקאי הרשיעה את החברה על-פי הודאה זו. השופטת גזרה על החברה תשלום קנס בסך 450,000 ש"ח, וציוותה עליה לחתום על התחייבות בסך חצי מיליון ש"ח להימנע במשך שנתיים מביצוע עברות מהסוג שהורשעה בהן. השופטת הורתה שהקנס ישולם לקרן לשמירת הניקיון, שבמשרד לאיכות הסביבה.
מתיל ברומיד מוגדר בחוק כחומר מסוכן. זהו נוזל נדיף וחסר-צבע, המשמש לייצור כימיקלים שונים וכן לייצור תרופות, מיצוי שמנים, חיטוי קרקע וכחומר ממיס. מתיל הברומיד מסוכן בנשימה וכן במגע עם העור. החומר משפיע על התורשה וחשוד כחומר מסרטן (קרצינוגן). החומר גורם לגירוי ולצריבה בעיניים ובעור. חשיפת-יתר למתיל ברומיד גורמת כאבי-ראש, בחילה, סחרחורות ועוויתות. ריכוז גבוה מאוד של מתיל ברומיד גורם לאובדן הכרה ואף למוות מהיר. שאיפת החומר מגרה את הריאות וגורמת לשיעול ולקוצר נשימה. בריכוז גבוה נוצרת בצקת בריאות וכן קוצר נשימה חמור. חשיפה למתיל ברומיד עלולה לפגוע גם בכליות ובמוח.
מדינת ישראל הצטרפה בשנת 1992 לאמנת מונטריאול, שנחתמה חמש שנים קודם לכן והפסיקה את השימוש במתיל ברומיד בשל פגיעת החומר במעטה האוזון של האטמוספרה. על-פי האמנה עד שנת 2001 עמדה מדינת ישראל בשיעורי הפחתה של 70 אחוז בייצור ושיווק מתיל ברומיד. עד שנת 2005 יותר השימוש במתיל ברומיד רק בשימושים קריטיים, בעיקר בחקלאות. על אמנת מונטריאול חתומות 180 מדינות.
המשרד לאיכות הסביבה הגיש נגד "תרכובות ברום" כתב אישום, וטען שבשנים 1997 עד 1999 מכרה החברה מתיל ברומיד, המוגדר כחומר מסוכן, ללקוחות שלא היו בידיהם היתרים להחזיק רעלים. מנהל המפעל, ששימש כבעל היתר הרעלים במפעל, הואשם באי-ניהול פנקס רעלים כדין. בפנקס זה מחייב חוק הרעלים לרשום כל מכירה של רעלים. מנהל המפעל ומנהל חטיבת המוצרים התעשייתיים בחברה הואשמו בכך שכנושאי משרה בתאגיד הם לא עשו כל מה שאפשר לעשות כדי למנוע מהחברה לעבור עברות.
פרקליטי "תרכובות ברום" הגיעו להסדר טיעון עם התביעה, ובמסגרתו חתמו מנהל המפעל ומנהל חטיבת המוצרים התעשייתיים בחברה על התחייבות בסך 25,000 ש"ח של כל אחד מהם להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עברה דומה. בעקבות הסדר הטיעון נמחקו שני המנהלים מכתב האישום. נציגי "תרכובות ברום" הודו בביצוע העברות שיוחסו להם, והשופטת רחל ברקאי הרשיעה את החברה על-פי הודאה זו. השופטת גזרה על החברה תשלום קנס בסך 450,000 ש"ח, וציוותה עליה לחתום על התחייבות בסך חצי מיליון ש"ח להימנע במשך שנתיים מביצוע עברות מהסוג שהורשעה בהן. השופטת הורתה שהקנס ישולם לקרן לשמירת הניקיון, שבמשרד לאיכות הסביבה.
מתיל ברומיד מוגדר בחוק כחומר מסוכן. זהו נוזל נדיף וחסר-צבע, המשמש לייצור כימיקלים שונים וכן לייצור תרופות, מיצוי שמנים, חיטוי קרקע וכחומר ממיס. מתיל הברומיד מסוכן בנשימה וכן במגע עם העור. החומר משפיע על התורשה וחשוד כחומר מסרטן (קרצינוגן). החומר גורם לגירוי ולצריבה בעיניים ובעור. חשיפת-יתר למתיל ברומיד גורמת כאבי-ראש, בחילה, סחרחורות ועוויתות. ריכוז גבוה מאוד של מתיל ברומיד גורם לאובדן הכרה ואף למוות מהיר. שאיפת החומר מגרה את הריאות וגורמת לשיעול ולקוצר נשימה. בריכוז גבוה נוצרת בצקת בריאות וכן קוצר נשימה חמור. חשיפה למתיל ברומיד עלולה לפגוע גם בכליות ובמוח.
מדינת ישראל הצטרפה בשנת 1992 לאמנת מונטריאול, שנחתמה חמש שנים קודם לכן והפסיקה את השימוש במתיל ברומיד בשל פגיעת החומר במעטה האוזון של האטמוספרה. על-פי האמנה עד שנת 2001 עמדה מדינת ישראל בשיעורי הפחתה של 70 אחוז בייצור ושיווק מתיל ברומיד. עד שנת 2005 יותר השימוש במתיל ברומיד רק בשימושים קריטיים, בעיקר בחקלאות. על אמנת מונטריאול חתומות 180 מדינות.