אביו של הלוחם עמית בן יגאל הי"ד הגיע לבית העלמין ובכה על קבר בנו בעקבות ההחלטה לבטל את צו ההריסה לבית המחבל הרוצח.
"איך שקיבלתי את ההודעה המצערת הזאת, של פסק הדין האומלל הזה, שלא להרוס את בית המחבל אלא רק את החדר שלו, אני כאן בבאר יעקב בבית העלמין אצל הבן שלי", אמר.
"אני רוצה להגיד לו, אני מבקש ממך סליחה ומחילה", זעק. "שיראו מה זה. זה לא צודק. הפכו אותי לאומלל. איזו החלטה אומללה. אני לא מאמין שאלו השופטים שלנו".
"שיראו כל ההורים, שיראו הלוחמים והלוחמות", הוסיף. "אני נשארתי לבד. עמית תראה מה קרה לי. תראו מה נשאר לי".
"אני לא רק בוכה על עמית", אמר. "אני בוכה על הלוחמות והלוחמים שיכנסו הלילה לכפרים. אני לא רוצה שיהיו עוד עמית, אני לא רוצה עוד הורים שכולים. זה גומר את החיים, זה מוציא את החשק לחיות. היו לי תקוות. מה קרה לשופטים בישראל? איפה ההרתעה?", סיכם בן יגאל.
מוקדן יותר ביטלו שופטי בג"ץ בדעת רוב את צו ההריסה שהוצא לביתו של המחבל נזמי מחמוד יונס אבו בכר, הנאשם ברצח החייל עמית בן יגאל הי"ד בכפר יעבד שבשומרון, לפני כשלושה חודשים.
השופטת יעל וילנר סברה כי יש לדחות את העתירה, וזאת מאחר שצו ההריסה הוצא כדין ותואם את פסיקת בית המשפט העליון בנושא.
לדבריה, "גלי הטרור הפוקדים את ישראל בשנים האחרונות מחייבים הרתעה יעילה מפני ביצועם של פיגועים נוספים בעתיד. על רקע זה, הריסת בתי מחבלים לשם הרתעה היא משום הכרח בל יגונה, וזאת חרף הקושי הטמון בפגיעה ברכושם של בני משפחה שלא היו מעורבים במעשיו הנפשעים של בן משפחתם-המפגע"
אולם, השופטים מני מזוז וג'ורג' קרא, המתנגדים באופן עקבי להוצאת צווי הריסה לבתי מחבלים, פסקו כי יש לבטל את צו ההריסה.
"בענייננו, העותרים הינם בני משפחתו של המפגע, אשתו ושמונת ילדיו, ביניהם קטינים שנמו את שנתם כאשר אביהם התעורר משנתו בשעה 4:30 לפנות בוקר לשמע קולות וזעקות נשים מהבית השכן, עלה על גג דירתו שבקומה השלישית, נטל משם חצי בלוק והשליכו לעבר החיילים שנמצאו באותה עת בפעילות מבצעית וכתוצאה מכך קיפד את חייו של חייל צה"ל, סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל", כתב השופט קרא.
"איש מבני הבית לא ידע ולא היה מעורב במעשיו של המפגע שעשה את אשר עשה והשים עצמו ישן בחדר הילדים. אינני סבור כי בנסיבות אלה יש להעניש את אשתו וילדיו של המפגע על ידי הריסת קורת הגג המצויה מעל ראשם. מידת הדין תמוצה עם המפגע זה יבוא על עונשו. אך אין להשליך את תוצאות מעשיו על מי שלא חטאו", הוסיף השופט.
השופט מזוז כתב, "אף כי מדובר בנסיבות בהן מבחינת המפגע קיים לכאורה צידוק לנקוט בסנקציה החריפה של הריסה לפי תקנה 119, עדיין לא ניתן להתעלם מהפגיעה הקשה הכרוכה בכך בבני משפחתו החפים מפשע – להם לא מיוחסת כל מעורבות בפיגוע. בנסיבות אלה אני סבור כי בענייננו עקרון המידתיות מחייב מיתון הפגיעה, על ידי המרת ההריסה באטימה חלקית של הבית".
בתנועת "אם תרצו" המלווה את פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות תקפו את ההחלטה, "כבר לא מדובר בעניין של זכויות אדם, ברגע שהזכות לחיות של תושבי ישראל, יהודים וערבים, לא נמצאת על סדר היום של שופטי בג"ץ והם מעדיפים את הזכות לקניין של משפחות המחבלים, פסיקות בג"ץ לא אמורות להיות רלוונטיות יותר. אנו קוראים לשר הביטחון, בני גנץ לא להקשיב לפסיקת בג"ץ ולהרוס את בית המחבל. דגל שחור מתנוסס מעל פסיקת בג"ץ".
מארגון בצלמו נמסר, "בג"ץ ריסק היום סופית את שארית ההרתעה. המחבלים יודעים שהם לא ייפגעו. לפני חודשיים נזכיר, בג"ץ ביטל עוד הרס דומה של בית רוצח דביר שורק. יובהר שמראש שובצו שני שופטים שמתנגדים להרס בתי מחבלים מה שעשה את הדיון 'משחק מכור'. אנחנו דורשים משר הביטחון להתערב ולדרוש דיון נוסף על שני המקרים הללו, ולמנוע בעתיד התערבות בג"ץ בפסיקות בטחוניות."