דייט
דייט צילום: יוסי זמיר. פלאש 90

נתחיל מהסוף - אין באמת פתרון מפני שלא מדובר בבעיה בטריגונומטריה.

הרווקות המאוחרת היא אתגר ענק של דורנו ותפקידנו הוא להתמודד איתו בחוכמה. את הקסמים אפשר להשאיר לאגדות ואת פתרונות הפלא לפרסומות לתכשירי ניקוי.

 

מה כן בידינו לעשות?

 

א. להפסיק להטיח האשמות ברווקים שהם בררנים, שטחיים ולא רוצים להתחתן.

די!! מספיק קשה וכואב להם גם כך, וההאשמות כאלו סתם מעליבות ולא מקדמות.

 

ב. להוקיר הצלחות בכסף מזומן.

הנורמה הנהדרת הקיימת בציבור החרדי שעל כל שידוך מוצלח משלמים אלף דולר – צריכה להתפשט גם לציבורים אחרים. אם הצעד הזה יהפוך לנורמה - יתחולל פה מהפך!

 

קרש לחלות או אגרטל פרחים - out.

אלף דולר במזומן - in.


מה אמרתם? זה 'לא לשמה'? מה איכפת?! העיקר הוא שזה עובד.

 

רק תחשבו על זוג סטודנטים או אברכים שיודע ששידוך מוצלח מסדר לו שכר דירה לחודשיים או מעביר את הרכב טסט פלוס טיפול 15 אלף – האם הוא לא ישקיע בזה עוד שעה או שעתיים השבוע?


שטרות מרשרשים עשויים להיות הפוש הקטן והנחוץ עבור הרבה אנשים נפלאים (כמו כולנו) אבל נורא עסוקים (כמו כולנו) שמצהירים כמה היו רוצים לראות את החברים שלהם נשואים באושר, אבל תכל'ס חוץ מלחפור להם עם איחולי 'בקרוב אצלך' לא עושים הרבה למען זה.


ג. לתגמל אנשים מוכשרים שיתמסרו לעניין.

תשמעו סיפור עצוב: לפני חמש שנים פתחנו מיזם בשם 'ממשיכים מחדש' - שידוכים לפרק ב' (גרושים/ות, אלמנים/ות).

הוא התחיל נ-ה-ד-ר ובמשך שנה יצאו ממנו כמה שידוכים יפים.

ואז הוא נפל.

 

למה?


מסיבה פשוטה אחת: כולם עבדו בהתנדבות מליאה. לטווח רחוק שיטה כזו פשוט לא מחזיקה מים. איך אמרו רבותינו? אם אין קמח אין חתונה.

 

ועכשיו רק תחשבו על אותו אחד שהולך לשים עכשיו 120,000 ש"ח עבור הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת סבא משה ז"ל – אם היה משתמש באותו כסף בדיוק כדי לשלם לכמה חבר'ה עם טביעת עין משובחת שיקדישו שעה ביום שלוש פעמים בשבוע כדי לחשוב על התאמות.

התוצאה היתה מדהימה: במקום להגדיל את הצפיפות בארון הקודש ולדחוק בו תשעה ספרי תורה מעלי אבק במקום שמונה, עשרה חבר'ה מוכשרים כאלו ירימו תוך שנה 50 או 60 שידוכים.

סבא משה פשוט ישתולל משמחה בשמים.


ד. ליווי צמוד תוך כדי

יש בעיה של מחסור בהצעות אך לא פחות בעייתי ממנה הוא המסמוס האדיר של ההצעות הקיימות.

אחוז עצום מהדייטים נופל למרות שהיה לו פוטנציאל הצלחה לא רע.

מה שחסר הוא ליווי מתאים תוך כדי תנועה: לייעץ, לחזק, לדרבן ולעזור ברגע המכריע להתגבר על הפחד ולקבל את ההחלטה.

כמובן, לא כל אחד מתאים לליווי הזה אבל עצם קיומו הוא קריטי: אם טייס חדש חייב מלווה צמוד לידו לאורך 200 שעות הטיסה הראשונות - למה לחשוב שלבנות זוגיות יעבוד תמיד חלק באופן עצמאי?


הרעיונות הנ"ל אינם קסמים. הם הצעות פרקטיות פשוטות לטובת המהפכה שכולנו חייבים לעשות.

בת קול משמים זה לא מספיק. אנחנו חייבים לעזור לה מן הארץ.

עוד היום.

מתוך הספר "היי הרב" מאת הרב יוני לביא, בהוצאת דברי שיר
איור: נדב נחמני
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו