אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: ISTOCK

בבניין דירות בחיפה, המורכב מארבע דירות- שתיים בקומת הקרקע ושתיים בקומה הראשונה, תבע הבעלים של הדירה בקומה הראשונה את בעל הדירה בקומת הקרקע.

בפסק הדין דנה המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, יעל ליבוביץ, בשאלה האם יש להורות לנתבע להחזיר את מצב הרכוש המשותף לקדמותו באמצעות סגירת דלת יציאה מדירתו לחצר, ביטול פיצול הדירה, הסרת צבע כחול מהקירות, מהחניה, מהשביל ומהשער, תיקון רצפה וסילוק פסולת מחצר הבית.

בנוסף, המפקחת דנה בשאלה האם יש לחייב את הנתבע לתת לתובע להיכנס לחצר האחורית ולהורות לו להימנע מכריתת עצים וגיזום בחצר הקדמית.

הסתבר כי בשנת 2010 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה, לפיו חילקו התובע והנתבע את זכויות השימוש באותו אגף, ונקבע בהסכם כי החצר תהיה בשימוש הייחודי של הנתבע אשר יאפשר גישה ליתר בעלי הדירות בבית אליה בעת הצורך.

על אף האמור, לאחר החתימה חסם הנתבע לחלוטין את הגישה לחצר האחורית של הבית ובכך מנע מכל דיירי הבניין גישה לביוב, למקלט המשותף, צנרת המים ועוד. בנוסף, הנתבע פיצל את הדירה לשניים והשכיר את אחד החלקים על בסיס שעתי או יומי. עוד עלה כי התובע השחית את שביל הכניסה לבית ואת הקיר החיצוני בחזית המבנה. השינויים האמורים נעשו ללא קבלת הסכמה משאר בעלי הדירות בבניין.

בסופו של דבר, קבעה המפקחת כי על הנתבע לתת זכות גישה לחצר האחורית, לאטום את הפתח שנפתח לדירה, לתקן את השביל, להסיר צבע מהקירות החיצוניים של הבית, לבצע תחזוקה וגינון בחצר האחורית, להסיר יריעות פלסטיק שתלה בחצר וחייבה אותו בהוצאות המשפט לטובת התובע.