עולות לישראל - ונופלות בין הכיסאות

ועדת העלייה והקליטה דנה בשירות הלאומי של צעירות שעלו לישראל. ח"כ אופיר סופר: מתייחסים אליהן כסרח עודף ונשכחות הזכויות שלהן.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , כ"ב באב תש"פ

דירות ישנות ורכזות שלא מתפקדות, אלו חלק מהתנאים איתן בנות שרות לאומי מתמודדות. ועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה היום (רביעי) בתנאיהן של הבנות-העולות המשרתות במסגרת זו.

יו"ר הוועדה, ח''כ דוד ביטן (הליכוד) סיפר כי כ-150 בנות עולות לארץ מדי שנה על-מנת לשרת במסגרת השירות הלאומי. מרבית המתנדבות הן מארה"ב וצרפת אך מופלות לרעה לעומת החיילים הבודדים.

להבדיל מחיילים בודדים, בנות השירות הלאומי לא זוכות להכרה ממסדית ולמקבלות הטבות. ביטן סיפר רק לאחרונה פעל מול רשות האוכלוסין וההגירה כדי לאשר הגעתם של הורי מתנדבות השירות הלאומי לביקור בארץ, בתקופת הקורונה, בדומה לאפשרות ביקורי הורי החיילים הבודדים בישראל.

לדבריו, טרם קיימת חובת-העברת-מידע בין רשות השירות הלאומי-אזרחי למשרד הקליטה, כפי שקיים בין משרד הקליטה לצה"ל לגבי חיילים בודדים עולים.

ביטן דרש כי המוסדות בהם הבנות מתנדבות ידאגו לאירוחן הראוי בשבתות ובחגים, ולהסדיר בהקדם את התקנות המסדירות את מעמד בנות-השירות העולות. בנוסף, דרש ביטן לקבל דו"ח על פעילותן ותפקודן של רכזות השירות.

ד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המידע והמחקר, סיפרה על עיכוב לעיתים במתן הפטור משירות צבאי, שהוא תנאי להתנדבות בשירות הלאומי.

לדברי עולה מלונדון המתנדבת במד"א, "עליתי לארץ כדי לתרום למדינה בדרך הכי טובה. שיפרתי במיוחד את העברית, למרות הקושי בעבודה השוטפת". היא סיפרה כי בחופשת פסח האחרונה היא נדרשה לפנות את דירתה, למרות שאין להם משפחה בארץ ומקום להתגורר בו בחופשות.

עולה מקוסטה-ריקה המתנדבת בשערי צדק, סיפרה כי "החלום כל החיים היה לעלות לארץ ולאהוב את המדינה. אני גאה בעבודתי ועובדת יותר מהנדרש". היא סיפרה על מגורים בדירה עם 11 בנות נוספות, ללא שירותים ומקלחת תקינים, וחוסר-מקום לחפצים פרטים.

ראובן פנסקי, מנהל הרשות לשירות הלאומי, טען כי במשך שבועיים בחופשות יש לשפץ את הדירות ולסייד אותן מחדש אך לרשות אין מערכת נדבנית כמו שיש לחיילים-בודדים. לדבריו, אסור להטיל את ההפרש בין התעריף הנדרש לבין זה המועבר על ידי הגוף המפעיל.

פנסקי הדגיש כי ההפרש חייב להיות ממומן ומסובסד על-ידי המדינה ולא על-ידי הגוף המפעיל. הוא סיפר על דאגה מיוחדת לבנות-עולות הנאלצות להיכנס לבידוד, אך ציין כי המחסור בתקציב הוא רוחבי – למשימות רבות.

ביטן דרש מפינסקי למצוא פתרון-דיור לבנות-העולות באותן שבועיים. "האגודות להתנדבות חייבות לדאוג לדיור חילופי לבנות שכאלו – וללא התחייבות זו הם לא יזכו לתקני שרות. דירה עם 12 בנות זה מוגזם, לא ייתכן שיהיו יותר מ-6 בנות בדירה. רכזת שלא מבצעת את עבודתה, לא מבקרת ובודקת את התנאים בדירות-השרות – חייבת להיות מוחלפת", אמר יו"ר הוועדה.

ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות, הכחיש חלק מהטענות שהועלו בדיון. ח''כ יוסי טייב (ש"ס) הזדעזע מ"התנאים בהם חיות בנות השירות'' ואמר כי ''חובה לסייע להן גם במימון המזון היומיומי".

ח"כ אופיר סופר אמר בדיון כי "נושא השירות הלאומי במדינת ישראל הוא נושא שצריך שדרוג ביחס אליו. אני לא צריך שהבת שלי תבקש פטור בשביל ללכת ולשרת את המדינה בשירות לאומי. מכיוון שהיחס לשירות לאומי לא שווה לשירות הצבאי אז מדברים רק על החיילים הבודדים ולא על בנות השירות הלאומי הבודדות", אמר סופר.

"אנחנו צריכים לדעת להביא לשינוי מהותי ביחס לשירות הלאומי. צריך לתת הכלים ולסייע למנהלת לשירות הלאומי אזרחי בשביל לייצר את המהפכה הנדרשת בנושא", הוסיף סופר.

ח''כ מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) דרשה שוויון מלא בין שירות לאומי לשירות צבאי, "כי לא ייתכן שהבנות הללו צריכות לבוא ולהילחם על הזכויות שלהן". ח''כ יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) תמה "כיצד מי שבא להתנדב ולשרת את המדינה – והמדינה לא ממהרת לחבק אותו".

בחוק עדיין לא קיימת הגדרה חוקית לבת שירות בודדה, שתקנה לה הטבות כמו לחייל בודד, וגם בשחרור - הבנות אינן זוכות להטבות ממשרד הביטחון. לפני שנה, רשות השירות הלאומי-אזרחי הכינה תקנות המאפשרות ליהודי התפוצות, שאינם אזרחי המדינה להתנדב לשירות הלאומי האזרחי, אך התקנות טרם אושרו על ידי השר הממונה. הרשות אף עובדת על תקנות להגדרת מתנדב "בודד" – שאף הן טרם אושרו.

"האגודה להתנדבות", "בת עמי", "שלומית" ו"עמינדב" הם הגופים העיקריים המלווים את בנות השירות, כאשר כל ארגון מעניק סיוע שונה לכל מתנדבת אצלו, ואין אחידות בין הארגונים במתן ההטבות. בין העזרה המוענקת, מימון מלא לקורס פסיכומטרי בצרפתית, עזרה באיתור משפחה מאמצת וסדנאות הכנה לחיים.