בתחילת השבוע, עם החלטת בג"ץ על אי הריסת ביתו של המחבל שרצח את עמית בן יגאל הי"ד, סערו הרוחות ובצדק.
כדי להבין את המניעים להחלטה אווילית זו, צריך להתחקות אחרי תסביכי בית המשפט העליון, שמתחפשים לשיא הקדמה והנאורות.
שופטי בג"ץ סובלים משני תסביכים קשים, שאין סיכוי לטפל בהם, ולכן תקנתם בביטול ההגמוניה שלה והחלפתה ברשות אחרת.
התסביך הראשון הוא תסביך הגלותיות, ובעיקר הטראומה המשתקת של השואה. ההשפלה הנוראית, הפראיות ואיבוד צלם אנוש שחווה העם היהודי, גרם לאיבוד הביטחון העצמי הלאומי, לתחושת נחיתות מול אירופה הנאורה.
כך שכל הלך המחשבה ודרך קבלת ההחלטות היא באופן של ריצוי ומציאת חן בעיני ה"ריבון" מאירופה. ומכיוון שאירופה גם היא בטראומה מעצמה, מהאכזריות החייתית שגילתה כלפי העם היהודי, היא יצרה מערכת חוקים חדשה בה החלש הוא הריבון, והמיעוט האתני הזר הוא זה שצודק.
אירופה החדשה, היא אירופה מוחלשת, בורחת מכל סממן לאומי, מחשש ללאומנות, נבהלת מהעצמת זהות מחשש לגזענות.
התסביך הזה זורע הרס באירופה, מוד של אובדנות משתקת, שאינה מסוגלת לנקוף אצבע מול הגידול הטורף שמתכסה במסכה של פליטים.
בית המשפט העליון כורע ברך לתפיסת העולם החלולה של אירופה, ובחוסר בטחון מחקה ואף עוקף את פסקי הדין של בתי המשפט שלהם.
התסביך השני גם הוא מיובא מאירופה הוא תסביך הגאוה. תפיסת העולם של בתי המשפט, היא שלמרות שאנו חיים בדמוקרטיה, רצון העם אינו מהווה שיקול בפסק הדין. וזאת מכיוון שהעם פועל מאינסטינקט רדוד וגס.
את הטבע הבריא של ההמון הוא הופך לאמוציונליות ילדותית ומסוכנת. כך שגם אם לדוגמא, הרוב בכנסת ובעם בעד הריסת בתי מחבלים, אין משקל לדעתו, להיפך, אם העם חושב שזו שקיעה אנחנו נחליט שזו זריחה.
הבג"ץ רואה את עצמו כמושיע המוסרי, כמגן הצדק השומר על המיעוט מעריצות הרוב. את השקפת עולמו הוא מתבל בעוד הנחת יסוד פוסט מודרנית, שאין אמת וכל אחד והנרטיב שלו.
זוהי גאווה יותר גדולה מהגאווה שהייתה נחלת הרודנים בתקופת מלחמות העולם, אותם שסברו שכל האמת אצלם ובשם ה"אמת" רצחו מיליונים ללא אבחנה. זו גאווה יותר גדולה מכיוון שהיא מבטלת את מושג האמת, ומחליפה אותו ברלטוויזם משתק.
תפיסת העולם הזו, נותנת לגיטימיות סמויה לאויב הפלסטיני, מפני שלדידו לא במחבלים עסקינן אלא בלוחמי חופש.
ריסון ריסון ריסון, להתיש את האמוצינליות של הסוס הדוהר הזה שקוראים לו מדינת ישראל שעוד עלול להגיע ליעדו-ריבונות מלאה, יהדות מלאה, קודש.
הרב דרור אריה הוא ר"מ בישיבת שדרות ויו"ר מפלגת נעם לשעבר