לינור אברג'יל בטקס המשואות
לינור אברג'יל בטקס המשואותצילום: באדיבות משרד התרבות והספורט

השבוע בישרה כותרת לא מאוד חשובה על פרידתה של השחקנית אלונה סער מבן זוגה הלא־יהודי אמיר חורי.

הזוגיות של השניים, שהתגוררו יחד במשך כשנה לאחר שהכירו בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין שבו למדו, זכתה להד עם פרסומה, לא מעט בזכות אביה של אלונה - חבר הכנסת והשר לשעבר גדעון סער.

בשורת הפרידה זכתה מטבע הדברים להרבה פחות סיקור מאשר הידיעה על הקשר הרומנטי שלבלב בין השניים, אולם סער וחורי אינם זוג הידוענים המעורב הראשון שמתפרק.

תופעת הכוכבנים והידוענים הישראלים שמבשרים על זוגיות עם מי שאינם יהודים אינה חדשה. ברשימה הזו, שניצניה החלו בתחילת המילניום הנוכחי, מככבים כמה מהשמות המפורסמים בעולם הזוהר הישראלי. לינור אברג'יל, דוגמנית ישראלית שהוכתרה כמיס עולם ב־1998, נישאה ב־2006 לכדורסלן הליטאי הנוצרי שארונאס יאסיקביצ'יוס.

דוגמנית־העל בר רפאלי ניהלה לפני כעשור זוגיות ממושכת עם השחקן האמריקני ליאונרדו דיקפריו, שכמעט הסתיימה בנישואין. בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, היה בקשר זוגי לפני כשלוש שנים עם סטודנטית נורווגית בשם סנדרה לייקאנגר. בשנים האחרונות נוספו עוד שחקנים וכוכבים ישראלים לרשימה, והפעם במסגרת נישואין ואפילו הולדת ילדים משותפים: השחקן צחי הלוי נישא למגישת הטלוויזיה לוסי אהריש; הדוגמנית עדי שילון נישאה לשחקן יוסף סוויד, ולשניים המתגוררים בברלין נולדה לאחרונה בת; דניאלה פיק, בתו של הזמר והיוצר צביקה פיק, נישאה לבמאי ההוליוודי קוונטין טרנטינו, השניים מתגוררים בארה"ב והורים לילד.

הרשימה הזו אולי נראית כטור רכילותי מיותר, אולם היא מגלמת בתוכה תהליך סמוי שמחלחל אל החברה הישראלית. לא מעט מהקשרים הזוגיים הללו התפוגגו כעבור תקופה קצרה או ארוכה, ויש מי שאפילו חצו את הקווים אל העבר השני: לינור אברג'יל התגרשה מבעלה הליטאי אחרי שנתיים, והספיקה מאז לחזור בתשובה, להקים בית יהודי כשר ולהיות אמא לילדים.

גם בר רפאלי נישאה לאיש העסקים עדי עזרא, ומאז היא מושקעת בהקמת משפחתה הפרטית, שכוללת שלושה ילדים קטנים וצפופים. יאיר נתניהו נפרד גם הוא מהחברה הנורווגית, וכאמור השבוע הצטרפה גם אלונה סער לרשימה. אבל גם אחרי שהחליטו לסיים את הקשר האישי שלהם, את ההשפעה שהותירו אחריהם אותם ידוענים יהיה קשה להעלים.

החברה בישראל ברובה לא נכנעה עדיין לתרבות הפוליטיקלי־קורקט ודת השוויון שמכתיבים הממסד המשפטי והתקשורתי. ובכל זאת, קשה להפריז בהשפעתם של הידוענים הישראלים, שמשמשים כגיבורי תרבות עבור לא מעט צעירים שרואים בהם מודל לחיקוי. דפדוף קצר בכותרות שדיווחו לאורך השנים על הזוגות הללו, מעלה את מיטב כישרונות הקיטש ומסחטות הרגש שהצליחו העורכים המוכשרים להפיק מעצמם.

כל בני זוג כאלה מוכתרים כגיבורים תרבותיים וערכיים, כמי שמאמינים באהבה למרות כל המבקרים והתוקפים, ומשמשים הוכחה לכך שהאהבה תמיד מנצחת ויכולה להתגבר על כל מכשול. התדלוק התקשורתי והערכי כביכול שמקבלים זוגות מעורבים, אי אפשר שלא ישפיע על קהל הקוראים, בפרט זה הצעיר שעומד לפני פרק הזוגיות בחייו. מי שמעריצים את הכוכבים ורואים בהם מודל בלא מעט נושאים, אין סיבה שלא יראו בהם מופת גם בתחום הזוגי. אם זה טוב לבר רפאלי ויאיר נתניהו, למה שזה לא יהיה טוב גם לי? ישאל את עצמו הצעיר המבולבל.

אז נכון, דיווחים במדורי הרכילות לא ישלחו צעירים וצעירות ישראלים לחפש חתן או כלה בכפר קאסם או בהוליווד, אבל המציאות הישראלית, בגיבוי מדיניות האפליה המתקנת ופרצות אחרות, יוצרת יותר ויותר מפגשים בין בני לאומים שונים, ולא רק באתרי בנייה. המפגש מתרחש בכל המוסדות האקדמיים, בסגל המקצועי של בתי החולים, במשרדים ממשלתיים ועוד. כל אלו הם כר פורה למפגשים שעלולים להתפתח גם לקשרים זוגיים. הלגיטימציה שמעניקים זוגות הסלבס המעורבים יגרמו לכל הפחות לצעיר או הצעירה המתלבטים, להציב סימן שאלה אחד פחות בקונפליקט שמעמיד לפניהם קשר שכזה.

והערה אחרונה לתקשורת: אם העצמת הידוענים הישראלים גם בבחירות הפחות מקובלות שלהם היא ערך כה חשוב - מוטב יהיה לעשות זאת עד הסוף. אם נישואיה של לינור אברג'יל לכדורסלן הליטאי לא גרמו לשמץ ביקורת בממסד התקשורתי, אזי גם חזרתה בתשובה הייתה צריכה להיות מסוקרת בלא פחות אהדה. מישהו אמר שביס?

המשימה האחרונה של הרב אידלס

השבוע הלך לעולמו הרב יצחק אידלס, מי שהקים את ישיבת מצפה אשתמוע בדרום הר חברון ועמד בראשה. בן 69 היה במותו, והותיר אחריו עשרה ילדים ונכדים רבים, שביכו את פטירתו המהירה יחסית, לאחר שהתגלתה אצלו מחלת הסרטן לפני מספר חודשים. ייתכן כי לרבים השם אינו מוכר, אולם חייו של הרב אידלס היו כרוכים בתורה ובהתיישבות, ועטופים בענווה שהעלימה אותו מהעין הציבורית.

הרב אידלס, בוגר ישיבת מרכז הרב, היה מהאברכים המקימים של ישיבת ניר בקרית ארבע. את משימות ההתיישבות בחייו החל בגיל צעיר יחסית, עם ההחלטה לרדת לסיני ולהקים את עצמונה. הגירוש מימית הוביל אותו לגוש קטיף, שם היה ממקימי עצמונה השנייה. כאשר חלפו השנים, הוא נקרא למשימה נוספת בתוך הגוש: היישוב מורג הפך למעין מובלעת ונזקק לחיזוק. הרב אידלס נחלץ עם משפחתו לעזרה, ועבר ליישוב מורג. מסירותו להתיישבות עמדה למבחן נוסף כשגורש מביתו בגוש קטיף - גירוש בפעם השנייה. אבל גם טראומה חוזרת של עקירה לא ריפתה את ידיו. כאשר עמד מול צומת ההכרעה לאן להמשיך הלאה, הוא בחר במשימה שתגלם מבחינתו את מרב השליחויות שהיה יכול למלא.

"התפיסה שלו כל הזמן, גם אחרי הטראומה של הגירוש, היא שלכל אדם יש שליחות והוא צריך לזהות את הכוחות שלו", מספר הרב חיים גרוס, מי שהיה שכנו ומקורבו של הרב אידלס מאז תקופת מורג ועד היום, ומשמש כמחליפו בראשות הישיבה במצפה אשתמוע. "אפילו כשנודע לו על המחלה, הוא כינס את המשפחה ואמר להם: זו שליחות חדשה. אומנם רק לי יהיה כואב, אבל זו שליחות של כולנו לבחון מה ה' רוצה מאיתנו, איך אפשר לגדול מזה. גם אחרי הגירוש הוא בחן את הדברים באותה תפיסה, מה המשימה הבאה".

ההחלטה, מספר הרב גרוס, נפלה על שילוב משימות בין עם ישראל וארץ ישראל: "הם לא רצו התיישבות - אז אנחנו נלך להתיישבות. היה נתק מהציבור החילוני - אז אנחנו נלך לאחות את הקרע", אמר אז הרב אידלס, וכך הגיע יחד עם קבוצה מעקורי גוש קטיף ליישוב החילוני טנא עומרים בדרום הר חברון. "הוא האמין שצריך להיות אמון וכבוד הדדי, שניתן לחלוק זה על זה ובכל זאת לאהוב ולכבד זה את זה. וזה עבד. הוא השקיע בזה המון, עם כל הסבלנות והאמון וההערכה המיוחדים שהיו לו". התוצאות, מספר הרב גרוס, ניכרו גם השבוע במהלך ימי השבעה. "יצאה הודעה מהאגף הלא דתי של היישוב, שהשבוע כל פעילויות התרבות מבוטלות. היה מובן לכולם שכל היישוב באבל בגלל פטירתו של הרב".

פועלו החינוכי, מספר הרב גרוס, מילא פלח משמעותי מהשליחות שמילא. הרב אידלס היה ממקימי המכינה בכפר דרום, שהפכה לימים למכינה המפורסמת בעצמונה. לאחר מכן הצטרף לישיבת שדרות, ושם היה מעמודי התווך במשך כמה שנים. התחנה האחרונה, כאמור, הייתה ישיבת הסדר־גבוהה במצפה אשתמוע, גלגול של הישיבה שהייתה בחומש לפני הגירוש. "החום, האהבה והאמון שהקרין לתלמידים גרמו לו להצליח איתם מאוד. היו לו גם ענווה והתבטלות יוצאות דופן מולם. לאורך כל הדרך הנקודה שלו הייתה אמון גדול בכל התלמידים, לא רק בבולטים ובחכמים. הוא נתן לכל אחד את מקומו, והצליח להוציא חבר'ה עם עוצמות שלא היו מגיעות אליהם במקומות אחרים".

לתגובות: [email protected]