לוחמות ביחידה 669- תזכורת

האם חל שינוי אבולוציוני בגוף האישה בעשרים השנים האחרונות?

תגיות: טל בראון
אל"ם (מיל') טל בראון , כ"ב באב תש"פ

לוחמות באימון
לוחמות באימון
צילום: דובר צה"ל

בגלי צה"ל דווחו ביום ראשון כי הרמטכ"ל אביב כוכבי הנחה קצינים בכירים לבחון דרכים לשילוב נשים בסיירות ויחידות מובחרות כדוגמת שלדג ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר- 669.

בגיליון 134 של בטאון חיל האוויר שפורסם באוגוסט לפני 20 שנה, התנוססה הכותרת הבאה: "סופית: בנות לא ישרתו כלוחמות ב-669". למען הסר ספק, היה זה כ- 5 שנים לאחר מתן פסק דינו של בג"ץ בעניינה של אליס מילר ופתיחת קורס הטיס לנשים.

כותרת המשנה סיפקה את הנימוק להחלטה בקצרה: "מבדקים רפואיים רבים הוכיחו: בנות לא יכולות לעמוד בעומסים הפיסיים הנדרשים מלוחם 669". על מנת להמתיק את הבשורה נכתב כי "לאור הביקוש הרב מצד בנות לשרת ביחידה, הוחלט על תפקיד חדש- לוחמת רפואית מוטסת. כ-30 בנות עוברות בימים אלה מיונים לתפקיד", במילים אחרות- הרחבת תפקיד החובשת המוטסת כך שיכלול הכשרות מיוחדות ביחידה, הכשרה רפואית מתקדמת, טירונות קרבית (03) וקורס מ"כים. עד כמה המסלול והתפקיד מותאמים ומוצלחים בעבור נשים, האם ממוצות הן במהלך שירותן בסדיר ובמילואים- לצה"ל הפתרונים.

בכתבה בביטאון חיל האוויר נכתב כי להחלטה על אי שילובן של בנות כלוחמות ב-669, קדם תהליך בחינה מקיף שערך צה"ל במשך חודשים, זאת בניגוד לפרסומים שונים בתקשורת דאז, שיצרו אי-ודאות בקרב המתגייסות ובתוך הצבא עצמו. כאמור היה זה לפני למעלה מעשרים שנה!

בחינת שילובן של לוחמות ביחידה המובחרת החלה בזמנו לאור החלטת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לפתוח את תפקידי הלוחמה ביחידה 669 לנשים. ההחלטה חייבה את צה"ל, אגף כוח אדם וחיל האוויר, להיערך למהלך ולמצוא דרכים מעשיות לשילוב הנשים. בין הפתרונות המוצעים נבחנה אפשרות לשנות את מסלול ההכשרה (במילים ברורות- להקל על הנשים) אך לבסוף כאמור, החליטו בצה"ל כי הדבר אינו ישים משום העומסים הפיזיים האדירים שנדרשים מלוחמי היחידה: "המסקנות שהתקבלו הצביעו על כך שגוף האישה אינו יכול לעמוד בעומסים הפיסיולוגיים הנוצרים במהלך שירותו של לוחם ב-669", הסביר בזמנו מפקד היחידה.

עוד נאמר וצוטט מפורשות: "בדקנו את כל הפרמטרים, ביניהם מסת שרירים וחוזק עצמות. מחקרים רבים, בצה"ל ובעולם, הראו שבעת מאמצים פיסיים, כמו אלה הנדרשים מלוחמי היחידה, נשים עלולות להיפגע באופן בלתי הפיך. בניגוד לקורס-הטיס, שבו הורידו באופן יחסי את סרגל המאמצים עבור נשים, אופי הפעילות הנדרש מלוחמי 669 אינו מאפשר פעולה דומה. היכולת הפיסית הנדרשת מלוחמי 669 היא אמצעי להצלחה במשימה, וזאת בניגוד לקורס-טיס, בו היא חלק מהחישול".

לאור דברים אלו, על כל קורא בר דעת, בין אם הוא אזרח מן השורה ובין אם עוטה הוא חליפה ויושב בשולחן הכנסת או הממשלה, לובש מדים או אפילו גלימת שופטים, לשאול עצמו מספר שאלות מהותיות ולדרוש תשובות מקצועיות: האם חל שינוי אבולוציוני בגוף האישה בעשרים השנים האחרונות? האם מאפייני ומתארי הלחימה והפעילות של היחידה בחירום ומלחמה השתנו ומהווים אתגר התואם לפתע את יכולות האישה?

אם בחיל האוויר קיבלו את ההחלטה המתבקשת לאחר מחקר יסודי כבר לפני עשרים שנה, אזי מאי נפקא מינה לגבי שייטת 13, סיירת גולני או מטכ"ל? האם צריך לבחון כל יחידה בנפרד במשך עוד כמה שנים טובות כדי להגיע לאותן תוצאות ברורות, או שמא התשובה הפשוטה היא שהצבא נכנע ללחץ ארגונים פמיניסטיים ולא בהכרח מקצועיים?