מנחם רהט
מנחם רהטצילום: עצמי

1.

לשמוע ולא להאמין. לראות ולא להבין. עומד לו פרופסור עם מיקרופון ביד, על בימה מוגבהת מול אלפי מפגינים נזעמים/צוהלים (מחק את המיותר), ויורה כזבים בקצב של מקלע כבד – וכולם מגיבים במחיאות כפיים וקריאות 'פאשיזם' נלהבות. לא היה שם אחד, שיקום ויזעק את זעקתה של האמת.

בהקשר אחר לגמרי כתבנו פה בשבוע שעבר, שהדרך היחידה להפוך כזבים לפסוודו-אמת היא חזרה עליהם שוב ושוב. הפרופסור הנכבד – שמו ירון זליכה, למקרה שהתעניינתם – עשה את זה מהמקפצה, וכולם האמינו לו. רצף שקרים מסיתים שנדחסו בתוך דקה ו-47 שניות.

2.

לא השתתפנו כמובן בהפגנה של ליל שבת האחרונה, שכונתה בחוצפה 'קבלת שבת בבלפור', אבל ראינו את הקליפ, שהוכיח שוב, כי ניתן להאכיל את מפגיני בלפור כל בדותא ובדיה, כל עיוות וסילוף – ובלבד שיהיו אנטי.

נתחיל בטענתו על ש"מכניסים לפה אלפי אברכים מארה"ב בזמן שכולנו בסגר". שני בלופים בנשימה אחת. אפילו אברך אחד לא היה בין הבאים מארה"ב ללימודים ולסיורים להכרת הארץ: אברך הוא אדם נשוי, לומד ב'כולל'.

"בזמן שכולנו בסגר", הוסיף הפרופסור ששימש החשכ"ל הרשמי של הממשלה בשנים 2003-7. סגר??? לא הגזמת??? הסגר המלא והמשמעותי האחרון היה כאן לפני ואחרי ליל הסדר. מאז היה אמנם סגר קטן של סופ"ש ביולי. וזהו. מעבר לכך, העובדה שאלפים עומדים מולך ומאזינים לדברי ההבל הללו, מפריכה מניה וביה את עצם הטיעון השקרי הזה. "כולנו בסגר"? נו באמת?

3.

אבל גניבת הדעת האמיתית היתה באמירה: "איזה הגיון בריאותי גורם לכם לסגור את הקניונים והעסקים במהלך השבת ולהביא 17 אלף אברכים מארה"ב מוכת הקורונה". לא נתקטנן כדי להזכיר לפרופסור המפוזר, שבין אם יש החלטה ממשלתית לסגור קניונים ובתי עסק ובין אם אין – רבים מהם דווקא פתוחים בשבת. עובדה.

חשוב יותר להתמקד באמירה לגבי 17 אלף האברכים – מונח שיש לו קונוטציה חרדית. אז לידיעת זליכה: היו אמנם בין הבאים יהודים חרדים (המשלמים במיטב כספם על הזכות ללמוד בישיבה בארץ - עד 15,000 דולר), אבל לדברי רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי, באו בגל הזה רבים שילמדו בישיבות הציוניות, וחלקם הגדול, לידיעתך מר זליכה, משתקעים ובמקימים משפחות בארץ. כציוני, איך אתה יכול להתנגד לבואם של אנשים בעלי פוטנציאל של עלייה, ושירות בצה"ל, והקמת משפחות בארץ? מה יש לך נגד מגשימי הציונות הללו?

מלבדם היו גם רבים שהגיעו במסגרת מפעלים ציוניים כמו מסע ונעל"ה, שגם מהם רבים משתקעים בארץ. ואפילו, תתפלא לשמוע, גם חלק מהחרדים נשארים – ומקצתם אפילו פונים לבסוף לרכוש מקצוע במכללת אונו, שממנה אתה מתפרנס. אז למה להכפיש?

4.

שקר בוטה נוסף היתה טענתו ש"פותחים בתי כנסת וסוגרים את כל העסקים". כאן כבר מדובר בשקר כפול. אף אחד אינו סוגר עסקים, אבל בתי הכנסת מתקיימים במצב מביש של 'כמעט לסגור': עם מקסימום עשרה מתפללים. המסה המכריעה של המתפללים נמצאת בחום השמש או בבית. אם כבר משהו סגור במדינה, הם בתי הכנסת (נכון, וגם עסקי התרבות). אז למה להשמיץ סתם?

5.

ומעניין לעניין באותו עניין. בששי שעבר הלך לעולמו תלמיד חכם אדיר, הגאון הגדול הרב עדין שטיינזלץ, שהיה היחיד מכל גדולי הדורות, ב-1,500 השנים האחרונות, שהנגיש את התלמוד הבבלי לציבור הרחב, באמצעות ביאורו בשפה ברורה, פיסוקו, עיקור שיבושי הצנזורה הנוצרית העויינת (שהפכה למשל כל איזכור של המונח 'נוכרי' ל'עכו"ם', בעוד שבמהדורת שטיינזלץ חזר המונח המקורי למקומו), הבאת עיונים ופסקי הלכה בשולי הדף ואפילו ציורים והבהרות 'מן החיים' ומן השפות השמיות והאירופיות העתיקות. מה שנכון, מרפקי גאווה לא היו לו, ואולי בשל כך לא הכל הכירו בגדלותו.

וראה זה פלא: דווקא החכם, שאת פני נשמתו בעלותה לגנזי מרומים, הקבילו מן הסתם רבי יהודה הנשיא עורך המשנה ורב אשי ורבינא עורכי התלמוד; והלל ושמאי, ואביי ורבא, ורב ושמואל, וריש לקיש ורבי יוחנן, ושאר גדולי המשנה והתלמוד, נדון להיות מנודה בחלק ממחנה שומרי המצוות:

אף אחד משלושת היומונים החרדיים - 'המודיע', ה'יתד' ו'המבשר' – לא איזכר ביום ראשון השבוע, בגליון שאחר הסתלקותו, את האיש ופועלו. שום מילת צער, הספד. שום כלום. לא קיים. נאדה. וזה בעיתונים שכל עסקן חרדי זוטר שלא למד ולא שנה, ואף אם הגיע לעסקנות ממעמדו הקודם כ'שבאב'ני'ק', מכונה אוטומטית בתואר השקרי – הרב. ולפעמים הכלומ'ניק גם הופך להיות 'הגאון'.

6.

אבל צריך להבין אותם. הם עמדו נפעמים מול הפנומן הזה, איש האשכולות רב האנפין: תלמיד חכם אדיר ופילוסוף מקורי, סיני ועוקר הרים, למדן ואינטלקטואל, ציוני וחרדי, חסיד עם ראש של ליטוואק, 'מלמד' עניו שבקיא בחוכמות העולם, עילוי תורני ופייטן, לשוֹנַאי עברי ויודע שפות, שמרן ופורץ דרך, מסורתני ומהפכן (בגבולות ההלכה כמובן), ובקיצור, הגניוס היהודי בתפארתו.

הרבגוניות המתפרצת הזו, של אדם שקומתו כגובהם של הרמב"ם והגר"א, מפחידה אותם. לא בבית ספרם.

(באדיבות 'מצב הרוח')