עלייה משמעותית בחודש האחרון במספר הרכישות של שופרות. צילום אילוסטרציה
עלייה משמעותית בחודש האחרון במספר הרכישות של שופרות. צילום אילוסטרציהצילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

כבר כמה חודשים שיוסי בלז, מנהל אתר היודאיקה 'aJudaica', חש בעלייה דרמטית ויוצאת דופן בביקוש לשופרות. "אנחנו רואים עלייה גדולה בכמות הרכישות של שופרות - לפחות פי שניים, אם לא יותר", מספר בלז. "בשלב הזה של השנה אני בדרך כלל רק מתחיל להצטייד בסחורה, אך השנה הביקוש לשופרות התחיל הרבה קודם".

אתר היודאיקה הוותיק של בלז מתמקד בעיקר בלקוחות מעבר לים, אבל הביקוש הנרחב השנה הפתיע אפילו אותו. "שמנו לב לעלייה משמעותית לאורך החודשים האחרונים בביקוש לשופרות. בדרך כלל רק חודש-חודש וחצי לפני החג מתחילים להרגיש את ה'פיק' של ראש השנה, אבל השנה התחילו להתעניין בשופרות הרבה לפני כן, ואני מדבר על הזמנות גדולות. פונים אלינו מקהילות ומבקשים חמישים שופרות ושבעים שופרות. זה לא היה אף פעם, לא דומה אפילו".

בלז מניח כי הסיבה לביקוש הגבוה דווקא השנה היא מגבלות הקורונה על בתי הכנסת בארץ ובעולם: "בגלל הקורונה אנשים נמצאים בחוסר ודאות. אי אפשר לדעת איך התפילות ייראו, והם מתכוננים למציאות של תפילות ראש השנה בבית או במניינים קטנים ואפילו בבידוד. אנשים קלטו מהר מאוד שהקורונה כאן לעוד זמן ארוך, ומבינים שתפילות ראש השנה לא יהיו כמו בשנים עברו. לכן הם דואגים להצטייד בשופרות".

הרבנות הראשית: "לא להפלות את המתפללים"

גם רבני הקהילות וגבאי בתי הכנסת נמצאים בימים אלו בחוסר ודאות. דוד, גבאי ותיק בבית כנסת במרכז הארץ, מוטרד מהמצב. "אנחנו בית כנסת עם מאתיים מתפללים, ואין לנו שמץ של מושג מה עומד להיות בעוד חודש. האם נתפלל במניינים קטנים ברחוב ובחצרות, או שנוכל לבנות קפסולות בתוך בית הכנסת עצמו ולהתפלל יחד? יש לכך המון השלכות - לכמה בעלי תפילה נזדקק? כמה תוקעים בשופר יהיו? היכן תתפללנה הנשים? הכול בסימן שאלה גדול, ואף אחד לא עומד ומסביר לנו מה עומד לקרות", הוא מלין.

כבר חודשים שהתפילות ברחבי הארץ נערכות תחת מגבלות הקורונה. בתי הכנסת כמעט ונעזבו, ומניינים קטנים מתקיימים בקרנות רחוב, בחצרות הבתים ותחת כל עץ רענן. חודש אלול בפתח, ורבים תוהים כיצד ייראו התפילות המרוממות של חגי תשרי תשפ"א.

בשבוע שעבר נדון הנושא בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הדיון התקיים בנוכחות שר הבריאות יולי אדלשטיין והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו. את הדיון יזמו חברי הכנסת משה אבוטבול מש"ס ואליהו חסיד מיהדות התורה, שתבעו הנחיות ברורות ושוויוניות לבתי הכנסת. שר הבריאות אדלשטיין אמר לנוכחים: "הקריטריון שמנחה אותנו הוא שבפנים הרבה יותר מסוכן מבחוץ, ולכן כל אפשרות לפעילות בחוץ עדיפה, בין אם זו תפילה או מסעדה. כשמסתכלים על הנתונים צריך לחשוב, דווקא בדגש על חגי תשרי המתקרבים, איך לא גורמים לתופעות שליליות בעקבות הדברים הכי משמחים בלוח השנה", הבהיר שר הבריאות. "המצווה הגדולה ביותר היא לשמור על החיים. נעשה הכול כדי שמצד אחד אנשים יוכלו להתפלל, ומצד שני לא ידביקו את סביבתם".

משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית, הבהיר כי "עמדת הרבנות היא שאין היגיון באפליה בין בתי כנסת למקומות אחרים, והמתווה המדבר על גודל בתי הכנסת רלוונטי מאוד". דגן דרש יצירת מתווה מסודר לקראת החגים. הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הצטרף לדרישה זו: "אינו דומה בית כנסת שיש בו עשרים מקומות ישיבה, ובו הגבלה של עשרה מתפללים היא הגיונית, לבית כנסת שיש בו 300 מקומות ישיבה, שבו אין היגיון בהגבלה הזאת", טען הרב לאו. "אני לא מכיר אתר בארץ שיש בו שמירה על הגבלות הקורונה כמו ברוב מוחלט של בתי הכנסת. בראש השנה וביום הכיפורים באים מתפללים רבים, וחובה עלינו לעשות הכול כדי שהמתפללים אכן יוכלו לבוא".

דרושים: חזנים ובעלי תקיעה

ב'איגוד רבני קהילות' עמלים בימים אלו להכשיר כמה שיותר חזנים ובעלי תקיעה, כדי לאפשר לכלל הציבור לשמוע קול שופר ולחוות את התפילות עד כמה שניתן מתוך התרוממות רוח. "מדובר במיזם מיוחד שיצא לדרך, 'כל העיר - קול שופר', שמעניק למתנדבים הכשרה מעשית והכשרה הלכתית להיות בעלי תקיעה וחזנים", מסביר הרב עמיחי אליהו, יו"ר האיגוד. "הרעיון הוא להגיע לכל מי שלא יוכל להגיע לבית הכנסת בגלל הקורונה - קשישים, מבודדים או מניינים קטנים בלי חזן או בעל תוקע. זה פרויקט שכבר קורה בכמה וכמה ערים, ואני מקווה שיצטרפו אליו כמה שיותר רשויות. בנוסף, הוצאנו מכתבים לרשויות בבקשה שידאגו למאווררים ולהצללות למנייני הרחוב. ביום כיפור חלק מהציבור יעמוד להתפלל ברחובות, ובצום זה לא הולך להיות פשוט. אני מקווה שהרשויות ייערכו כמו שצריך".

בתוך כך, איגוד רבני קהילות יוצא אף הוא בדרישה למתווה מוסדר והגיוני לבתי הכנסת: "דיברנו עם חברי כנסת וביקשנו לייצר מנגנון בתוך בתי הכנסת שלא יקבע שרירותית את מספר המתפללים המותר, אלא על פי גודל בית הכנסת או גיל המתפללים. הרי אין דין אוכלוסייה מבוגרת כדין אוכלוסייה צעירה. אם רוב האוכלוסייה בבית הכנסת היא מבוגרת, טבעי שיקפידו שם הקפדה יתרה, וכמובן, אם בבית הכנסת יש אוכלוסייה בסיכון בריאותי, צריך יהיה לדאוג להם לתקיעה או למתחם נפרד כך שתתאפשר שמירה על בריאותם. כל אלו הם דברים שצריך להיערך אליהם מראש לקראת החגים", הוא מדגיש.

אולי יהיה נכון לקצר את התפילות בימים הנוראים?

"נכון, גם את זה צריך לשקול. כל אחד על פי הכוחות שיש לו להתפלל בחום הזה. כמובן במקומות שאנשים רוצים להתפלל באריכות, אף אחד לא ימנע מהם את זה, אבל מקומות שבהם אין אפשרות להתפלל באורך המקובל של התפילה, אין אפשרות להתרכז כל כך הרבה ולעמוד בחום הכבד - צריך יהיה לבחון את המצב לאשורו".

ייתכן שהעמידה הממושכת בחוץ ביום הכיפורים מהווה אפילו סכנה בריאותית?

"לכן פנינו לעיריות כמו רעננה, פתח תקווה, ירושלים ובת ים ועוד, וביקשנו שיפתחו מתחמים שברשותן, כמו בתי ספר או מתנ"סים, כדי שאנשים יוכלו להתארגן שם למניינים, להיכנס ולהתפלל בחדרים הממוזגים, ולא יידרשו לשבת תחת כיפת השמיים".

אבל על פי ההגבלות כיום, לכל חלל יוכלו להיכנס עד עשרה מתפללים בלבד.

"אם יקבלו את הדרישה שמניין צריך להיות פרופורציונלי לגודל המרחב, אזי יוכלו להיכנס יותר מתפללים במרחק של שני מטר זה מזה, ואפשר יהיה להגיע לקבוצות מתפללים גדולות בהרבה. יש בערים מספיק מרחבים ציבוריים שניתן לקיים בהם תפילה עם מזגן. חייבים להבין שהשנה יהיו הרבה יותר מניינים משנים קודמות, פי כמה וכמה", הוא מבהיר. "אם ניקח לדוגמה מניין של 300 בני אדם - הוא יפוצל לפחות לעשרה מניינים נוספים, אם לא יותר. אני מקווה שהעיריות יתחשבו בצורך הזה ויפתחו את כל המרחבים הציבוריים, כדי שאנשים לא יצטרכו לעמוד בחום הכבד תחת כיפת השמיים, וייכנסו אל מרחבים ממוזגים ונוחים".

בכל מקרה, במצב הקיים יידרשו הרבה יותר חזנים ותוקעים בשופר.

"נכון, ולכן כולם עסוקים בזה עכשיו. אנחנו מזמינים את כל מי שיכול לבוא להכשרה. אנחנו מספקים לאנשים את הכלים לכך. פתחנו קבוצת ווטסאפ לחזנים, שאנשים יכולים ללמוד שם את התפילות. יש שם ארבעה חזנים שמכינים בהתנדבות את התפילות לפי הנוסחים המקובלים. לצערנו, המדינה לא מספיק מודעת לצורך הזה, אבל לשמחתנו יש מספיק אנשים שמוכנים להירתם למשימה החשובה הזו ולוקחים אחריות קהילתית".

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, מבקש לראות ערך גם בתפילות במניינים המפוצלים של עידן הקורונה. "ברור שכל התהליך שעברנו בשנה הזו הוא ארגון מחודש של העולם, שמשנה את סדרי החשיבה של כולנו. אנשים מבינים שהם לא כול יכולים, ועם כל הפיתוח של הטכנולוגיה ושל החוכמה אנושית, בסוף יש לנו מגבלות. מלכות ה' יותר ניכרת בעולם, וזהו חלק מתהליך הגאולה, שלצערנו אנחנו חווים בצורה כואבת. אין ספק שזה תהליך שגורם לנו להתאפס מעט על עצמנו".

ואז מגיעים להתפלל בחוץ, וחם ולא נעים.

"זו נקודת צדדית", מתעקש הרב אליהו. "אין ספק שעדיף לאדם לעמוד בחוץ בתנאים־לא־תנאים ולהבין שה' הוא האלוקים, מאשר לשבת בבית כנסת ממוזג ולחשוב שאנחנו כול יכולים. בסוף התנאים הלא נעימים האלו, הם שמאפשרים לנו להבין שה' הוא האלוקים. המטרה היא לא התנאים, המטרה היא התובנה שאיתה אנחנו מגיעים לתפילות ראש השנה".