שעת ערב בחוף הנפרד באשדוד. אחרי רדת החשכה מתכנסים בחוף כמאה וחמישים שוטרים, מצילים ומתנדבי משטרת ישראל, וסורקים את האזור מהים, מהאוויר ומהיבשה. הסיבה לכך היא אזרח שדיווח כי הבחין בשני בחורים שנכנסו למים ולטענתו נעלמו משדה הראייה שלו. כמה דקות אחרי שפנה למוקד 100 של המשטרה, החלו עשרות גורמים לעמול על בדיקת הטענה וחיפוש הנעדרים. במקרה הזה האירוע הסתיים ללא נפגעים, אחרי שהכוחות הסיקו כי שני צעירים שיצאו קודם לכן מהחוף הם השניים שאותו אזרח חשב שטבעו, אבל מבצעי חיפוש אחרים הסתיימו בתוצאות אחרות לגמרי. עבור השיטור הימי, ימי 'בין הזמנים' והבילוי בחופי הים הם ימים של דריכות שיא.
עבודת המשטרה מוכרת לכולנו מהכבישים ומאכיפה באזורי מגורים, אך מעטים נחשפו לעבודת השיטור הימי. בימי שגרה עוסקת היחידה באכיפת החוק במים, בשמירה על הסדר הציבורי בים ומעל הכול - בהצלת חיים. בימי החופש הגדול, ובמיוחד בשלושת השבועות של 'בין הזמנים' - הכוננות של השיטור הימי גבוהה עוד יותר, ומספר אירועי הטביעה הולך וגדל.
"אנחנו בימים מאתגרים", אומר רב־סמל בכיר שלום אדרי, סגן מפקד יחידת השיטור הימי באשקלון, "בתקופת בין הזמנים אנחנו רוצים שאנשים יבלו, יצאו וייהנו, אנחנו לא אומרים שאנשים צריכים להיות בבית, אבל חייבים לשמור על החיים. תהיו רק בחוף עם מציל, וכשהמציל הולך בערב הביתה - לא להיכנס למים. השבוע היה גובה הגלים מעל מטר, זה מצב שבו כניסה למים היא סכנת חיים. גל שיוצא מהמים גם נכנס חזרה למים, ועלול לסחוף איתו רוחצים".
בימים אלו מתקבלות עשרות קריאות במוקד המשטרה, כשאזרחים מתקשרים ומדווחים על מה שנראה כמו אירוע טביעה. אז מקפיצים המוקדנים את אנשי השיטור הימי. "כשאירוע מתקבל במוקד 100 הוא מגיע לאזור שלנו, וכשמדובר במקרה במים ישר מקפיצים אותנו", מספר אדרי, "אנחנו לא עובדים לבד - אנחנו מקפיצים את המצילים בחופים, יש לנו יחידת צוללנים בהתנדבות עם המשטרה. לא חשוב פה הקרדיט. כשיש אירוע שבו צריך להציל חיים, אני לא עושה תחרות מי יגיע ראשון. כולם שותפים למשימה בשיתוף פעולה מלא.
"השבוע חילצנו יאכטה שאיבדה את כוח ההנעה שלה לפני שובר גלים", הוא מספר, "הגענו לחלץ שמונה אנשים שהיו עליה ובהם שני ילדים. אם לא היינו מספיקים להגיע, היא הייתה מתרסקת על שובר הגלים".
רק לאחרונה נאלץ אדרי לפקד על אירוע טרגי שבסופו נמצאה גופתו של יהודה בילוג בחוף הקשתות באשדוד, אחרי 48 שעות חיפושים. "הזעקנו את יחידת הצוללנים, חיפשנו אחריו, סרקנו את שוברי הגלים של הנמל ושל המרינה וחיפשנו מעל ומתחת למים, ובסופו של דבר הוא נפלט אל החוף. אנחנו מקבלים ממש מדי יום דיווחים על טביעות, ובשבועות האלה האירועים הולכים ומתרבים. בין הזמנים הם תקופה מוכרת לנו היטב כל שנה, ובייחוד השנה, בימי קורונה, כשאנשים לא יוצאים לטייל בחו"ל, והחופים מלאים ביותר אנשים מבשנים עברו. יש גם מי שעדיין לא חזרו לעבודה, אז הם מוצאים זמן ליהנות בחוף, וזה מבורך. אזרחי ישראל יוצאים לטייל ואנחנו בעד, אבל עם החופים הגדושים הפעילות שלנו הופכת לנחוצה יותר ויותר".
החיץ האחרון בפני עזה
פעילות השיטור הימי מגוונת ומורכבת, ומתבצעת בשיתוף פעולה עם גורמים שונים, ביטחוניים ואזרחיים. הענף הימי פרוש בחמישה בסיסים: כינרת, חיפה, תל אביב, אשקלון ואילת, ויחד פעילותם פרושה על פני כל קו החוף של מדינת ישראל.
"בכל בסיס יש 12 ימאים, כולל המפקד. שיטור ימי תל אביב מונה 14”, מספר רס"ב אדרי. "המשימה הראשונה היא הצלת חיי אדם, אחר כך נכנסים נושאים של סדר ציבורי ואכיפת החוק. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם חיל הים ועם רשות הטבע והגנים - אבל קודם כול חיי אדם. בסיס שיטור ימי לכיש מונה 12 שוטרים כולל מפקד היחידה, רב־פקד אבי שררה. ביומיום אנחנו עובדים עם שני כלי שיט, שתי ספינות ושני אופנועי ים. הספינות חדשות יחסית, כל מערך השיטור הימי החליף את הספינות בתקופה האחרונה”.
מדי בוקר פותחים השוטרים בלכיש את היום בסיור בן כשעתיים בכל אזור הפעילות שלהם, מחוף פלמ"חים בצפון ועד סמוך לגבול הימי עם רצועת עזה. "כלי שיט שמפליגים בים צריכים להיות מאושרים ולהחזיק ברישיון שיט, בדומה לכלי רכב גלגליים. יש עבירות שהן כמו עבירות תנועה בכביש, מסכנות חיי אדם. בעבירות קלות יותר אנחנו לפעמים מעדיפים לעשות הסברה".
בין יתר המשימות נמצאת גם שמירה על גבולות המדינה יחד עם חיל הים, בין היתר מפני ניסיונות חדירה דרך הים מרצועת עזה. "פעם בחודש באופן קבוע אנחנו מקפיאים את הפעילות היזומה ועושים יום של אימונים מקצועיים מגוונים, לפי נושאים שמגיעים ממטה השיטור הימי. בין לבין נכנסים גם אימונים של שיתוף פעולה עם חיל הים של צה"ל, ששומר על הגבולות הימיים של מדינת ישראל. הם השותפים שלנו בים, וזה מתבטא בקשר היומיומי עם התחנות ובאימונים עם סיירות חיל הים, שחלקם הם הכנה שלנו ושל החיל לתרחישי פעילות חבלנית”.
מיקום התחנה שבה משרת אדרי, סמוך מאוד לחוף עזה, הופך את משימות השיטור הימי למאתגרות וקריטיות לביטחון הציבור עוד יותר. "אנחנו יודעים שאנחנו עלולים להיתקל בכלי שיט אחד או רבים שינסו להגיע מהרצועה, שהיא מאוד קרובה אלינו. אם כלי שיט אחד או יותר עברו את חיל הים, אנחנו יכולים למצוא את עצמו כקו אחרון, והתפקיד העיקרי שלנו זה להגן על האזרח. אנחנו מתאמנים על התרחיש הזה ועוד רבים, ומכינים את עצמנו לגרוע מכול. זה שיתוף הפעולה העיקרי שלנו עם חיל הים, אבל אנחנו משתמשים בהם לעוד דברים, והם משתמשים בנו לעוד דברים. גם עם רשות הטבע והגנים קיים שיתוף פעולה בכל הקשור לאכיפה בנושא דיג והתנהלות בתוך הים. יש להם כלי שיט אחד שנכנס ויוצא בתיאום איתנו, וכשהם צריכים את עזרתנו אנחנו לרשותם".
נראית תמימה, אך מסוכנת
הגם שהים יכול להיראות כמו שטח הפקר שדרכו יכול כל כלי שיט להיכנס ולצאת כרצונו, אדרי מסביר כי הגבול הימי נשמר בקפדנות לא פחות משדה תעופה או ממעבר יבשתי. "יש מספר נקודות מעבר שדרכן ניתן לצאת ולהיכנס לישראל וממנה. אלו המעברים הימיים. אומנם אין ביניהם גדר או מכשול, אבל יש לנו ולחיל הים אמצעים לראות כל תנועה וכל כניסה חשודה. וכמובן, אם מישהו מגיע באופן לא חוקי, אנחנו מסובבים אותו חזרה לארץ מוצאו".
אחד האתרים החשובים שבסמכות היחידה הוא קצא"א - קו צינור אילת-אשקלון, שהוא קו צינורות להעברת נפט גולמי מנמל אילת שבים סוף לנמל אשקלון. החשיבות שלו היא בכך שהוא משמש גשר יבשתי בין הימים הללו, תוך עקיפת תעלת סואץ. הצינור עובר בסמוך לתחום רצועת עזה, מה שהופך את השמירה עליו למורכבת עוד יותר. אומנם נבנה מכשול ימי בין שטח ישראל לרצועה, אך עדיין נעשים ניסיונות חדירה ימיים מהרצועה. עד לפני מספר שנים תפסו שוטרי השיטור הימי משלוחי סיגריות לא חוקיים שהגיעו לסוחרים ישראלים מגורמים טורקיים. הם עצרו את החשודים במהלך פעילות של הברחת רפסודות סיגריות או חומרים אסורים, לפעמים בשווי מיליוני שקלים.
ובחזרה לימי החופשה. "המטרה שבראש מעייניי היא אפס קיפוח נפש. כשאני מקבל טלפון בשעת ערב על אפשרות שהיה אירוע טביעה בחוף, אני מגיע למקום תוך כמה דקות. לא בכל חוף יש מציל, ואנשים לצערנו לא תמיד מודעים לסכנות. ברגע שאירוע מתקבל אני מנתק את הרגש, כדי שהראש יפעל וינהל את האירוע, אבל יש מקרים שמסתיימים בכאב גדול. אנחנו נתקלים בזה לא אחת, יש אירועים שאתה לוקח ללב. נער שעוד לא ראה כלום, 48 שעות הוא היה מתחת למים - בוודאי שזה כואב".
במהלך השיחה אנחנו עוזבים לרגע את נושא החופים הדרומיים, ורס"ב אדרי רוצה לשים דגש על טעות נפוצה שגם היא עלולה לעלות בחיי אדם - הכינרת. לדבריו, הימה, שנראית שקטה ולא מסוכנת, היא אולי המוקד המרכזי לטביעה ולאסונות, דווקא מפאת השאננות של מטיילים באזור. "בכינרת יש המון אירועים שהמשטרה מוקפצת לטפל בהם. בניגוד לבסיסים האחרים, בכינרת יש רק שיטור ימי, ללא כוח עזר של חיל הים, ודווקא שם הסכנה גדולה. יותר קל לטבוע בכינרת מאשר בים התיכון. למים מלוחים יש נטייה להציף אותך, ואילו במים מתוקים אפשר לשקוע מהר יותר. רוחות הכינרת גורמות לגלים גבוהים וקצרים, כל יום יש שם אירועים של נעדרים שנסחפים מאזור חופי הרחצה. הם שוכבים על מזרן ים להנאתם, ותוך שנייה נכנסת רוח ויוצרת סחף אדיר לכיוון המים, הרחק מקו החוף. יש הרבה טביעות. הכינרת נראית פסטורלית ויפה, אבל היא מאוד מאוד מסוכנת".
לסיום רוצה אדרי לספר דווקא על סיפור עם סוף טוב ואפילו מרגש. "לפני כמה שנים שני שוטרים שלנו, שפי יעקב ואלון סימני, הצילו שתי נערות. השתיים טבעו בחוף דלילה שנמצא בגזרה שלנו, בשעה שתיים לפנות בוקר. השוטרים הגיעו אליהן רגע לפני שאפסו כוחותיהן וכמעט שקעו במים, הם משו אותן והצילו את חייהן. בימים האחרונים החליטה אחת מהן לקרוא לבתה התינוקת שנולדה במזל טוב - דניאל, על שם בתו של השוטר שפי יעקב, שנרצחה בפיגוע. זה אירוע שנותן לנו סיפוק ומלמד על העבודה החשובה הזאת שנעשית בתחום הים. השוטרים קיבלו אות מהנשיא. אני יכול לזכור אירועים שהייתי שותף להם. פעם הצלנו נער בן 16 שיצא לגלוש באמצע החורף, סיכנו את החיים שלנו בלילה סוער, כלי השיט שלנו כמעט התפרקו, אבל בסוף מצאנו אותו. הוא היה שכוב על הגלשן שלו באפיסת כוחות. בשביל זה אנחנו כאן, קודם כול להציל חיים".