תנועת נאמני ארץ ישראל בליכוד קוראת לחברי הכנסת מכל סיעות הבית לתקן את חוק יסוד הממשלה ולהכליל בו דרישות השכלה מינימליות משרי הממשלה - תעודת בגרות או השכלה תורנית מקבילה, ובנוסף יהיה ראש הממשלה מחויב בתואר אקדמי ראשון לפחות או השכלה רבנית דומה.
עו"ד אביעד ויסולי, מיוזמי ההצעה, מסביר בראיון לערוץ 7 את ההיגיון שמאחוריה ובתחילת הדברים הוא שולל את ההנחה שהצעתו מנוגדת לקביעה לפיה הזכות לבחור ולהיבחר לכל אזרח מגיל 18 ומעלה היא זכות דמוקרטית הכרחית.
ויסולי מדגיש כי לא מדובר בזכות להיבחר אלא להתמנות לשר, החלטה שאינה נתונה בידי האזרחים אלא בידיו של ראש הממשלה, כך שהאזרחים יוכלו לבחור כל מועמד לכהונת ח"כ, אבל מגבלת מינימום ההשכלה תחול על אותם שייבחרו לשרים, בין מהכנסת ובין אם מחוצה לה.
"כל מורה או אחות נדרשת לתעודת בגרות ותואר ראשון. איך יתכן שמי שממונה על אלפים שכאלה לא תהיה לו השכלה כזו", תוהה ויסולי ומזכיר כי שרים ממונים על ניהול תקציב של מיליארדי שקלים והיעדר השכלה הופך אותם לתלויים בעמדת פקידים.
בדבריו מציין ויסולי כי לא בדק את המציאות במדינות אחרות, אם גם בהן קיימות מגבלות מינימום להשכלה עבור שרים. בהצעתו המפורטת הוא מציין כי "שרים מייצגים את מדינת ישראל בעולם. הם משתתפים בכנסים, נואמים בפני פורומים בינלאומיים, נפגשים עם שרים מקבילים ואף עם ראשי מדינות ופרלמנטים. שר חסר השכלה נראה עלוב בפורומים הבינלאומיים, וחוסר השכלתו מקרינה באורח שלילי על תדמיתה של מדינת ישראל כולה, קל וחומר של העם היהודי, הנודע כעם הספר".
לדבריו הדברים בולטים כאשר שר מוצג בטרם נאומו ובהזדמנות זו מוזכר גם הרזומה ההשכלתי שלו מעבר לתפקידו.
"המקום שבו זה הכי מזדקר לעין הוא יאיר לפיד, במה הוא מבין בכלל כמי שלא סיים בית ספר תיכון והופך אחראי לתקציב של 350-400 מיליארד שקל? מה הסמכות שלו מול הפקידים שנמצאים 3-4 תארים מעליו?".
לדבריו ההצעה לא נועדה להביך את יאיר לפיד כפי שאולי נדמה אלא שלפיד הוא זה שגרם להצעה להירקם. "זה לא שמטרת ההצעה היא להביך אותו, אלא שהמקרה שלו הוא זה שהעלה את הנושא לסדר היום. יש דברים שלא נתקלים בהם כי הם לא אמורים לקרות. לא נתקלים בשר ללא השכלה. במקרה יאיר לפיד ראינו שר אוצר כושל שרוצה להיות ראש ממשלה ואין לו את המינימום של המינימום של השכלה. איך אפשר לדרבן ילדים ללמוד כשזה המועמד לראשות הממשלה?", הוא שואל.
בהצעתו מציין עו"ד ויסולי את ההשכלה התורנית כמקבילה לזו האקדמית. שאלנו כיצד ניתן לקבוע מה המקבילה הישיבתית לתואר ראשון שני או לדוקטורט וויסולי משיב: "אין ספק שאדם שלומד בישיבה ארבע שנים, בדרך כלל הרבה יותר שעות מסטודנט, ההשכלה שלו היא יותר מתואר אקדמי". לטעמו אכן הגיע הזמן לקבוע באופן מוסדר את ההקבלה בין לימודים תורניים ללימודים אקדמיים, ולדברים יש גם תקדימים בדמות הקבלה של מספר שנות עבודה במקום מסוים לתואר אקדמי וכיוצא באלה.
לפי שעה, מודה ויסולי, חברי הכנסת שאליהם פנה עם הצעתו לא הגיבו, "זה רעיון חדש עבורם", הוא אומר ומציין כי במציאות הפוליטית השברירית של ימינו אלה, כאשר חברי כנסת אינם יודעים מה יהיה עתידם בשבוע הבא וכל יוזמות החקיקה מוקפאות לא ניתן לצפות לקידום המהלך, אך להערכתו הדברים עוד יבשילו בעתיד לכדי חקיקה מוסדרת.