באיגרתו שלל הנשיא קצב את זכותה המוסרית של בלגיה להביא לדין מנהיגים וקציני צבא ישראלים. הוא הדגיש כי מנהיגי ישראל וקציני צה"ל פועלים על פי נורמות בינלאומיות, ועל פי החוק הישראלי והמצפון והמוסר האנושי וכי לאיש אין בעולם זכות להטיל ספק בנורמות המוסריות והאנושיות הללו.
הנשיא קצב הוסיף כי מוטב שהבלגים יפשפשו היטב בעברם ובמעשיהם, רמז, לתקופת השלטון הבלגי בקונגו.
שר החוץ, בנימין נתניהו, הורה להחזיר את שגריר ישראל בבלגיה, יהודי קינר, להתייעצויות בישראל.
במקביל, זימן נתניהו את שגריר בלגיה בישראל לשיחה דחופה שתתקיים היום במשרד החוץ בירושלים.
שר החוץ אמר, כי החלטת בית המשפט הבלגי היא "שערורייתית" שנותנת לגיטימציה לטרור ופוגעת באלו הנלחמים בו. "יש כאן היפוך יוצרות, אלו שנלחמים בטרור הופכים לנאשמים והטרוריסטים הופכים למנצחים", אמר.
נתניהו הוסיף, כי בלגיה נותנת ידה לפגיעה לא רק בישראל, אלא בעולם החופשי כולו, וישראל תגיב על כך במלוא החריפות.
מקורות מדיניים בירושלים אמרו היום בתגובה להחלטת בית המשפט בבלגיה, כי אין מדובר בבעיה אישית של ראש הממשלה אריאל שרון אלא בנושא עקרוני.
המקורות אמרו שהם רואים בחומרה רבה את ההתיימרות הבלגית לעסוק בעניינים לא-להם תוך ניצול פרשיות מהעבר הרחוק באמצעים משפטיים וזאת במטרה לתקוף את ישראל על רקע הסכסוך המזרח תיכוני.
בירושלים אמרו, כי ההחלטה מאפשרת כעת גם לכל אזרח בלגי לתבוע בבית המשפט חיילים אמריקנים או בריטים שיילחמו בעירק בטענה שהם מבצעים פשעים נגד האנושות. "אין אבסורד גדול מזה" אמר מקור בירושלים
בית הדין העליון לערעורים בבלגיה קבע היום, כי התביעה בנושא השמדת עם נגד אריאל שרון תוכל להיחקר רק לאחר שהנתבע (שרון) לא יהנה עוד מחסינות כראש ממשלת ישראל, אמר עורך דינם של התובעים.
הקביעה סללה את הדרך לניצולי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-1982. לטענתם, שרון נושא באחריות למותם של מאות מקרוביהם באזור ביירות, שהיה תחת כיבוש ישראלי באותה העת.
הניצולים הגישו ערעור על פסיקת ערכאה נמוכה יותר שהתקבלה בחודש יוני האחרון, ולפיה לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד שרון בהקשר לטבח סברה שתילה כיוון שהוא אינו שוהה בבלגיה.
התובעים פועלים בהסתמך על חוק זכויות האדם בבלגיה, הטוען לסמכות שיפוטית שמאפשרת לבתי המשפט במדינה להביא לדין מבצעי פשעים נגד האנושות או פשעים של השמדת עם, מבלי להתייחס למקום בו בוצעו.
בעת ביצוע ההאשמות המדוברות, כיהן שרון כשר הבטחון של ישראל.
נזכיר כי ראשיתו של הדיון הבלגי הוא בעתירה של אזרחים לבנוניים המבקשים לנצל את החוק הבלגי המאפשר לבית המשפט לדון אזרחי מדינה אחרת, גם על עבירות שבוצעו במדינה אחרת, ועל אף שאינם נוכחים בבלגיה. הלבנוניים מבקשים לתבוע את שרון על פשעי מלחמה שביצע לטענתם בטבח סברה ושתילה.
כאן המקום להזכיר כי בסברה ובשתילה נרצחו פלשתינים בידי ערבים נוצרים בתקופת מלחמת לבנון, תקופה בה כיהן שרון כשר הביטחון הישראלי.
יצוין כי העותרים הלבנוניים אמורים לבקש היום מבית המשפט הבלגי לדחות את הדיון, זאת בשל החלפת עורך דינם. לעומתם יבקשו נציגיו של ראש הממשלה לקיים את הדיון היום.
נציגי שרון טוענים כי בטענתם מבקשים העותרים הלבנוניים להרוויח זמן נוסף לשם התארגנותם לאחר שבית המשפט הבלגי הביע את דעתו בעבר כי אין בסמכותו לדון בסוגיה. החלטתו זו של ביהמ"ש הבלגי ניתנה בעקבות העובדה ששרון אינו נוכח בבלגיה. העותרים הלבנוניים מבקשים "למשוך זמן" עד לביצוע התיקונים בחוק הבלגי המתבצעים בימים אלה, ומטרתם היא לאפשר העמדה לדין של מי שאינו נוכח על אדמת בלגיה.
נציגי שרון מציינים כי להכרעת בית המשפט הבלגי תהיינה השלכות גם לאישים אחרים שהחזיקו בתפקידי ביטחון וממשל במדינת ישראל בתקופת מלחמת לבנון.
הנציגים הביעו תקווה שבית המשפט הבלגי יעמוד בלחצים המופעלים עליו מכיוונה של העיתונות והציבוריות הבלגית, ויקבלו את ההכרעה שהתקבלה כבר.
הנשיא קצב הוסיף כי מוטב שהבלגים יפשפשו היטב בעברם ובמעשיהם, רמז, לתקופת השלטון הבלגי בקונגו.
שר החוץ, בנימין נתניהו, הורה להחזיר את שגריר ישראל בבלגיה, יהודי קינר, להתייעצויות בישראל.
במקביל, זימן נתניהו את שגריר בלגיה בישראל לשיחה דחופה שתתקיים היום במשרד החוץ בירושלים.
שר החוץ אמר, כי החלטת בית המשפט הבלגי היא "שערורייתית" שנותנת לגיטימציה לטרור ופוגעת באלו הנלחמים בו. "יש כאן היפוך יוצרות, אלו שנלחמים בטרור הופכים לנאשמים והטרוריסטים הופכים למנצחים", אמר.
נתניהו הוסיף, כי בלגיה נותנת ידה לפגיעה לא רק בישראל, אלא בעולם החופשי כולו, וישראל תגיב על כך במלוא החריפות.
מקורות מדיניים בירושלים אמרו היום בתגובה להחלטת בית המשפט בבלגיה, כי אין מדובר בבעיה אישית של ראש הממשלה אריאל שרון אלא בנושא עקרוני.
המקורות אמרו שהם רואים בחומרה רבה את ההתיימרות הבלגית לעסוק בעניינים לא-להם תוך ניצול פרשיות מהעבר הרחוק באמצעים משפטיים וזאת במטרה לתקוף את ישראל על רקע הסכסוך המזרח תיכוני.
בירושלים אמרו, כי ההחלטה מאפשרת כעת גם לכל אזרח בלגי לתבוע בבית המשפט חיילים אמריקנים או בריטים שיילחמו בעירק בטענה שהם מבצעים פשעים נגד האנושות. "אין אבסורד גדול מזה" אמר מקור בירושלים
בית הדין העליון לערעורים בבלגיה קבע היום, כי התביעה בנושא השמדת עם נגד אריאל שרון תוכל להיחקר רק לאחר שהנתבע (שרון) לא יהנה עוד מחסינות כראש ממשלת ישראל, אמר עורך דינם של התובעים.
הקביעה סללה את הדרך לניצולי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-1982. לטענתם, שרון נושא באחריות למותם של מאות מקרוביהם באזור ביירות, שהיה תחת כיבוש ישראלי באותה העת.
הניצולים הגישו ערעור על פסיקת ערכאה נמוכה יותר שהתקבלה בחודש יוני האחרון, ולפיה לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד שרון בהקשר לטבח סברה שתילה כיוון שהוא אינו שוהה בבלגיה.
התובעים פועלים בהסתמך על חוק זכויות האדם בבלגיה, הטוען לסמכות שיפוטית שמאפשרת לבתי המשפט במדינה להביא לדין מבצעי פשעים נגד האנושות או פשעים של השמדת עם, מבלי להתייחס למקום בו בוצעו.
בעת ביצוע ההאשמות המדוברות, כיהן שרון כשר הבטחון של ישראל.
נזכיר כי ראשיתו של הדיון הבלגי הוא בעתירה של אזרחים לבנוניים המבקשים לנצל את החוק הבלגי המאפשר לבית המשפט לדון אזרחי מדינה אחרת, גם על עבירות שבוצעו במדינה אחרת, ועל אף שאינם נוכחים בבלגיה. הלבנוניים מבקשים לתבוע את שרון על פשעי מלחמה שביצע לטענתם בטבח סברה ושתילה.
כאן המקום להזכיר כי בסברה ובשתילה נרצחו פלשתינים בידי ערבים נוצרים בתקופת מלחמת לבנון, תקופה בה כיהן שרון כשר הביטחון הישראלי.
יצוין כי העותרים הלבנוניים אמורים לבקש היום מבית המשפט הבלגי לדחות את הדיון, זאת בשל החלפת עורך דינם. לעומתם יבקשו נציגיו של ראש הממשלה לקיים את הדיון היום.
נציגי שרון טוענים כי בטענתם מבקשים העותרים הלבנוניים להרוויח זמן נוסף לשם התארגנותם לאחר שבית המשפט הבלגי הביע את דעתו בעבר כי אין בסמכותו לדון בסוגיה. החלטתו זו של ביהמ"ש הבלגי ניתנה בעקבות העובדה ששרון אינו נוכח בבלגיה. העותרים הלבנוניים מבקשים "למשוך זמן" עד לביצוע התיקונים בחוק הבלגי המתבצעים בימים אלה, ומטרתם היא לאפשר העמדה לדין של מי שאינו נוכח על אדמת בלגיה.
נציגי שרון מציינים כי להכרעת בית המשפט הבלגי תהיינה השלכות גם לאישים אחרים שהחזיקו בתפקידי ביטחון וממשל במדינת ישראל בתקופת מלחמת לבנון.
הנציגים הביעו תקווה שבית המשפט הבלגי יעמוד בלחצים המופעלים עליו מכיוונה של העיתונות והציבוריות הבלגית, ויקבלו את ההכרעה שהתקבלה כבר.