אהרון ברק
אהרון ברק צילום: אלי דסה

פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה בסוף השבוע האחרון כשהיא בת 75.

במערכת הפוליטית והמשפטית ספדו לגביזון ולאבדה הכבדה, ביניהם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ספד גם הוא לגביזון, עמיתתו למקצוע.

פרופ' רות גביזון ז"ל הייתה ענקית משפט לכל הדעות, אשר חיברה ביחד עם הרב יעקב מדן את אמנת גביזון-מדן במטרה להסדיר את היחסים בין דתיים וחילוניים במדינת ישראל.

השופט אהרן ברק הביע את דעתו על אמנת גביזון-מדן, ואמר: "דבר יוצא מן הכלל ואני חושב שכול דבר שיעשה להקטנת הקרע והמתח בינינו לבין עצמנו; כולנו מדברים על הסכם בינינו לבין שכנינו, אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לחשוב על שלום בינינו לבין עצמנו. העמדות שלה ושלי, מהם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היו דעות מאוד מאוד דומות. לא הייתה בנושא הזה מחלוקת בינינו".

בחודשים האחרונים התבטאה פרופ' גביזון בעניין משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטענה כי הוא לא יוכל לקבל משפט צדק, שכן הוא נשפט בתקשורת. השופט ברק התייחס לדברים, ואמר: "אני חושב שהיא טעתה בזה. אני חושב שזו טעות חמורה שלה ואני התפלאתי כששמעתי את זה ואני מצר על כך. אני חושב שבזה היא טעתה. שופט הוא שופט הוא שופט. כל שופט - שופט לפי החומר הראייתי והמשפטי שלפניו ואני משוכנע שזה מה שיקרה עם ההרכב".

בהמשך, התייחס לביקורת הרבה שנשמעת כלפי מערכת המשפט, ובעיקר מסביבתו של ראש הממשלה והליכוד: "אני מצר מעומק לב על כל הביקורות ועל כל האמירות האלה כנגד היועמ"ש, שפועל מתוך טוהר ובידיים נקיות". ענת דוידוב תהתה האם לדעתו הביקורת של רה"מ נתניהו כלפי המערכת מוצדקת, על כך הוא השיב: "בוודאי שלא, בוודאי שלא".

מה דעתך על הכוונות הפוליטיות לעקוף את ביהמ"ש עם עניין רה"מ החלופי, פסקת ההתגברות?

"יש לי עמדות ברורות בכול השאלות האלה אבל אני חושב שלא זו העת שאני אביע עמדה בנושאים האלה, כשיגיע המועד אני אעשה את זה".

"רות הייתה משפטנית מצוינת"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס סיפר כי ההיכרות עם גביזון הייתה ארוכת שנים והתחילה עוד כאשר היא הייתה תלמידתו, "לימדנו ביחד את אותו מקצוע, ערכנו ספרים, שנינו היינו חסידים גדולים של חיים כהן וערכנו 2 ספרים לכבודו עוד בחייו. איפה שלא הסכמנו זה במתן תשובה לשאלה מה היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט על הגורמים הפוליטיים. רות חשבה שהביקורת המשפטית של בית המשפט על הגופים הפוליטיים צריכה להצטמצם לנקודות משפטיות שאין להם היבט פוליטי ואני חשבתי שאין בעיה משפטית שאין לה היבט פוליטי".

פרופ' גביזון ביקשה להתמנות לבית המשפט העליון ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני תמכה בבקשתה. אך ברק היה זה שמנע את מינויה, הוא הסביר כי "המינוי שלה בעת שהוצע לא היה מינוי נכון, לא בשל השוני בין עמדותינו. אף פעם לא שאלתי מועמדים אם הם מסכימים לעמדות שלי או לא, אף פעם לא ידעתי מהם עמדותיהם. חיפשתי את המשפטן הטוב ביותר ורות הייתה משפטנית מצוינת, לא זו הייתה הבעיה. העמדה שלי לגבי אי התמנותה לביהמ"ש לא נגעה לתחומים שאני והיא שנויים במחלוקת. הסיבה הייתה אחרת לגמרי, באותה עת כאשר דובר על המינוי שלה, רות עסקה בפובליציסטיקה, היא הייתה כותבת פורייה לא בכתבי עת משפטיים".

במבט לאחור, השופט ברק הודה כי עדיין הוא "חושב שהעמדה שלי הייתה נכונה. אני מתנצל על האופן בו זה בוטא בשעתו, אבל אני עדיין חושב שאדם שעוסק בפובליציסטיקה, שכותב כל יום שהרשויות הפוליטיות נהדרות מצד אחד, או שהן רעות מאוד מצד שני - לא יכול בלי צינון לעבור לביהמ"ש העליון. כלפי מספר מועמדים זו הייתה עמדתי, פובליציסטיקה עיתונאית זה דבר אחד, ביהמ"ש העליון זה דבר אחר. שופט לא יכול להיות מנותק ואסור לו להיות מנותק. שופט, אמרתי באחת ההזדמנויות 'אנחנו יושבים באולימפוס אבל האולימפוס שלנו הוא בירושלים, לא ביוון'. השופט וודאי לא מנותק, אבל מכאן לא נובע ששופט יכול לנקוט עמדה בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקת, לא".

כמו כן, הוא התייחס לטענות כי הסיבה לאי התמנותה של פרופ' גביזון לעליון נובעת מחוסר הסכמה ביניהם על האקטיביזם השיפוטי אותו הנהיג השופט ברק, ואמר: "היו הרבה שופטים בעבר וגם בהווה שיש להם דעות שונות מהדעות שלי, זה בכלל לא שייך. גם לא שאלתי מהם עמדותיה על אקטיביזם שיפוטי, לא דיברנו על זה בכלל, אני מקבל שביהמ"ש זה גוף פלורליסטי שצריכים לשבת בו שופטים עם דעות שונות וגם נוגדות על התוכן של האקטיביזם השיפוטי, הבעיה שלי עם רותי לא הייתה זו אלא אחרת לגמרי".

הוא הוסיף ואמר: "אני ורותי היינו ביחסים מצוינים, ידענו על המחלוקות בינינו, ידענו גם על עמדתי לגבי המינוי שלה, אבל זה לא העיב על הקשר בינינו, על הערכתי אותה. אני למשל עשיתי כול מה שיכולתי מצידי לעשות כדי שהיא תבחר לאקדמיה הישראלית למדעים. אצלי הקשר האישי והקשר המקצועי הם 2 דברים שונים לגמרי, ואני מבדיל בין השאלה של הכתיבה המדעית שהייתה טובה מאוד לבין כתיבתה הפובליציסטית".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו