צוות ערוץ 7 יצא לבקר בדיור המוגן של עמותת 'רעות'. ביקרנו בבית ברט בירושלים ובבית ג'ני ברויאר שבתל אביב, פגשנו את צוות ההנהלה המסור ואת הדיירים שלא מפסיקים לשבח.
הרווה פרנק, מנהל בית ברט בירושלים, מספר על ייחודו של המקום ככזה המותאם לציבור הדתי לאומי ומבקש להעניק לדייריו את אותו הוויי דתי שאיפיין את שנות חייהם עד כה. משה וייס, מנהל בית ג'ני ברויאר, מדגיש בדבריו את החום והאהבה לצד המשפחתיות שחשוב לצוות להרעיף על הדיירים. "הבית שלנו קטן ומשפחתי", הוא מדגיש.
אתי פרידמן, מנהלת 'בית שלום' בתל אביב, מצטרפת לדבריהם ומוסיפה את הקהילתיות החשובה כל כך לדיירים בגיל השלישי, ואכן השהות במקום כוללת תפילות, אווירת שבת וחגים, הרצאות, חוגים, אירועי תרבות ומוסיקה, שיעורי תורה ועוד.
"אנחנו עוטפים את הדיירים בהרבה חום, אהבה וטיפול", מספר משה וייס, מנהל בית ג'ני ברויאר בתל אביב, "בית הכנסת פעיל פה עם שיעורי תורה ותחושת משפחתיות. כמו חיילי הקהילה - ממשיכים פה".
אשר בראון מספר בשביעות רצון על סדר יומו ב'בית שלום'. "מרגישים מצוין ברוך ה', שומרים עלינו ואנחנו שומרים על הבריאות", הוא אומר. חיה פלג, אף היא דיירת ב'בית השלום', מקפידה להדגיש: "אנחנו לא זקנים. רק התבגרנו וקצת קשה לנו בבית. חיפשנו דיור מוגן שיהיה גם מבחינה דתית וגם מבחינת היומיום על רמה".
רבקה אביחיל, כבר כשש שנים דיירת בבית ברט שבירושלים, מגדירה את החלטתה לעבור לדיור המוגן כאחת ההחלטות הטובות ביותר שנטלה בחייה. חיה פלג משוכנעת שהסוד להצלחה הוא השילוב בין הצוות שמנהל את המקום לבין החברה שמאכלסת אותו.
אשר בראון מספר על תחושת הערבות ההדדית של הדיירים בינם לבין עצמם ומשה פלג מוסיף: "קיימת הרגשה של חברות ומשפחתיות". רבקה אביחיל מדגישה גם היא את האווירה המשפחתית והתרבותית. "האווירה פה נחמדה מאוד", אומר אלימלך שטמלר מ'בית ברט' הירושלמי. רינה שטמלר מזכירה את החוגים שממלאים את ימם של הדיירים, את ההשגחה הרפואית שמעניקה תחושה של ביחד.
"שבת היא כמו שבת בבית", אומרת גיצה הרשקוביץ' שגם היא רואה בגיוון החברתי והתרבותי שבמקום את אחד המוקדים הייחודיים של 'בית שלום'. "זו אווירה אידיאלית לאדם שהוא גם דתי וגם לאומי. לא הכרתי אף אחד כשהגעתי לפה, וכעת בכל שבת יש לי אורחים", אומרת אביחיל.
אנו ממשיכים את הסיור ומגיעים לדיור התומך, שם ממוקד השירות התומך בליווי צוות רפואי מוביל. "הדיירים העצמאים נעזרים במחלקה. הם יכולים לעלות לכן, לקומה חמש, ולקבל את השירות לכל מה שהם צריכים", אומרת אתי פרידמן ומציינת כי רבים מהדיירים לא ממהרים לשלב בחייהם עבוד זר ורבים מהם מעדיפים לשמור על עצמאותם ומחלקת הדיור התומך מאפשרת זאת. "האחיות והרופאים נותנים את המענה בחדרים".
הדסה, דיירת שנפלה ונחבלה בידה, היא אחת הדיירים במחלקת הדיור התומך המספרת על השירות והיחס הטוב שהיא מקבלת במחלקה. נעמי רמתי מספרת על היום בו צוות הבית הציל את חיי בעלה שנחנק והכחיל. עוד היא מציינת: "אני לא צריכה ללכת לעמוד בתור בקופת חולים. אני מצלצלת לאחות, אומרת שאני צריכה תרופות, מביאים לי את זה לפה, יש לי כאן רופא בכל פעם שאני מרגישה רע".
אתגר הקורונה הוא אתגר מורכב במיוחד עבור הנהלת בית דיור מוגן ועל כך מספר הרווה פרנק, מנהל בית ברט שבירושלים: "ימי הקורונה הם אתגר לא פשוט גם לנו וגם לדיירים שלנו. גם בגלל שהם מרוחקים מבני המשפחה ורואים אותם רק בפינות מיוחדות ולא בדירות. מצד שני אנחנו משתדלים להשאיר בתוך הבית את כל הפעילויות שאנחנו יכולים בצורה מקסימאלית על פי הנחיות משרד הבריאות".
"תקופת הקורונה היא תקופה מאתגרת לכולם", מוסיפה פרידמן, "אנחנו עוברים את התקופה הזו בצורה טובה. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם הדיירים ועם צוות הבית וועד הדיירים והמשפחות".
בהקשר זה מוסיפה רבקה אביחיל ומספרת כי על אף אתגרי הקורונה הצליחה ההנהלה לאפשר חיים כמעט סדירים לחלוטין בהתאם להנחיות ברורות כמו האיסור להכניס לבית את הילדים והנכדים, "זה קשה אבל אני מבינה". חיה פלג מספרת: "היינו במשך כמה שבועות בסגר. לא יכולנו לצאת לשום מקום. היינו סגורים בחדרים וקיבלנו את האוכל בשירות חדרים עד החדר במגשיות, אוכל כמו שהיה קודם לכן. זה היה משהו יוצא מהכלל. דאגו לנו גם לתכניות באופן מוסרט כשלא ניתן היה להכניס אנשים. דאגו שלא נשתעמם".
פרנק מספר על הנהלים הקבועים לבדיקת הדיירים. "פעם בשבוע, לפי הנחיות משרד הבריאות, מגיע צוות של מד"א ואנחנו בודקים את כל העובדים. הם לא מחויבים אבל הם מבינים את המחויבות כלפי הדיירים".
אתי פרידמן מסכמת בהזמנה לדיירים נוספים להצטרף אל הדיור המוגן של 'רעות': "אני מרגישה שכל דייר ודייר נותן את הצבע והגוון שלו. הצוות מכיר כל דייר לעומק. יתרונו וייחודו של מקום קטן וקהילתי הוא שאנחנו רואים אותם בכל יום". משה וייס, מנהל בית ג'ני ברויאר, מצטרף ומזמין לימי היכרות "עם מה שיש לבית להציע, מהחברה, האווירה, השותפות החום והאהבה שאנחנו חולקים יחד עם הדיירים".