אנשי עסקים ויזמים בישראל מזהים היטב את מגוון האפשרויות העסקי החדש הצפוי להיפתח בפניהם עם כינון הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, אך יחד עם זאת הם עלולים להיות חשופים לזיופים והעתקות של הרעיונות שפיתחו במאמץ לא מבוטל.
עו"ד אריאל דובינסקי, מתמחה בדיני קניין רוחני, מסביר ומזהיר: "ההגנה המשפטים המומלצת היא רישום סימני מסחר, פטנטים עיצובים וכו' שהולכים טוב בארץ ורוצים לשווק אותם באמירויות צריך לבדוק אם יש הגנה משפטית על הרעיון".
בדיקה זו נעשית במשרד הפטנטים של איחוד האמירויות, מאחר ואין הגנה משפטית כוללת המתייחסת לזיופים והעתקות בכלל מדינות העולם. למעשה יש לרשום כל פטנט בכל מדינה בפני עצמה וללא רישום שכזה מותר להעתיק את הרעיון או הפטנט. "אם רשמתי באיחוד האירופי הגנה משפטית כמו פטנט ולא רשמתי אותה במדינה אחרת זאת בעיה".
עו"ד דובינסקי מציין בדבריו כי אמנם לאו"ם יש זרוע המרכזת את הפניות לרישום פטנטים והיא הפועלת מול כל מדינה ומדינה, אך גם כאן אין מדובר ברישום פטנטים המתייחס לכלל מדינות העולם, אלא לרישום פרטני.
האינטרס של מדינה שזכויות הפטנטים של מדינה אחרת יישמרו בתחומה נובע מעצם הרצון להיחשב למדינה שומרת חוק השומרת על האינטרסים של מדינות המקיימות עימה קשר כחלק מהמגעים והקשרים הדיפלומטיים שהיא מבקשת לכונן ולשמר.
ומה באשר להעתקות וזיופים שנעשו עוד לפני שנחתמו הסכמי השלום או הנורמאליזציה? האם הם אבודים או שניתן לתבוע פיצוי עליהם? דובינסקי קובע כי אכן אכיפה יכולה להיות גם רטרואקטיבית ומי שזייף בעבר ומגלה שהמדינה שממנה העתיק צפויה לחתום על הסכמים עם ארצו שלו, יסדיר את ענייני הזכויות על מנת למנוע תביעה בעתיד.
