מוחמד א-זווארי לא היה תלמיד מבריק במיוחד, הוא למעשה התקשה מאוד בלימודי ההנדסה ועשה ככל יכולתו על מנת לצלוח את תקופת הלימודים.
בתחום אחד לעומת זאת הוא הצטיין ובלט היטב - קיצוניותו הדתית ושנאתו לישראל.
עוד בצעירותו בעיר ספאקס השוכנת בדרום מזרח תוניס הוא ספג את תורת האחים המוסלמים ואת משנתו של אימאם חסן אל-בנא וטיפח את שנאתו העזה ליהודים, לישראל ולרעיון הציוני.
רצונו העז להיות חלק ממלחמת הג'יהאד דרבן אותו לסיים את לימודיו כמהנדס אווירונאוטיקה ולעשות בידע שצבר שימוש נרחב בתכנון מל"טים התקפיים שישמשו את החמאס במלחמתם בישראל.
עתה, 4 שנים לאחר שחוסל ע"י מתנקשים אלמוניים ביריות אקדח בעודו יושב ברכבו, קרוב לוודאי שא-זווארי מתהפך בקברו כאשר כל מה שנותר מלימודיו וחתירתו האובססיבית לפגוע בישראל דרך האוויר הוא “בני א-זווארי”, יחידת הבלונים של החמאס הקרויה על שמו.
בימים האחרונים חזרו ארגוני הטרור בעזה להפריח בלוני נפץ ותבערה משטחי רצועת עזה לעבר מדינת ישראל. ארגון החמאס אשר השקיע במשך שנים את רוב כספי המיסים, כספי הממשל האיראני וכספי הסיוע הרבים אותם קיבל ממדינות אירופאיות שונות למטרות הומניטריות, בבניית מערך רקטי וחפירת מנהרות, שם את כל יהבו בהפרחת בלוני תבערה הגורמים בעיקר לנזק כלכלי לחקלאי עוטף עזה, ובלוני נפץ אשר מפספסים לרוב את מטרתם ומוכחים כלא אפקטיביים בדיוק כפי שהיה בשימוש הראשון שלהם בהיסטוריה, בזמן המצור של אוסטריה על ונציה עת ניסו לשבור את המצור ולגרום לנזק ע"י החדרת פצצות בנות 12 ק"ג דרך האוויר.
מדוע אם כן, דווקא בעת הזאת החליט החמאס להשקיע את מרצו בהסלמת המצב באמצעות בלונים בזמן בו מדינות העולם עסוקות בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, גם במחיר של ספיגת אש והכבדות ביטחוניות שפוגעות באופן ישיר בתושבי הרצועה?!
התשובה לשאלה זו נעוצה במילה אחת – חולשה. החמאס חלש, הוא נמצא למעשה במצב הגרוע ביותר מאז 2007 בו השתלט על הרצועה. המצב הכלכלי באיראן חמור, חלקים מהאוכלוסייה האיראנית סובלים מרעב והכספים כבר לא זורמים לארגון החמאס כפי שהיה בעבר.
איום המנהרות עליו נשען החמאס כנשק יום הדין כבר לא רלוונטי, הג'יהאד האיסלמי פלסטיני מאתגר את החמאס וצובר כוח ברצועה על חשבון החמאס ומערער את יציבותו ומשילותו. וגם השפעות הקורונה לא פוסחות על הרצועה והמשמעויות הכלכליות הופכות את המציאות הקשה גם כך לקשה אף יותר, ומסיטות את תשומת הלב ואת סדר היום העולמי לבעיות הפנימיות הנגזרות מהמגיפה.
אשר על כן, כל מה שנותר לחמאס להשיג כעת הוא הישג פסיכולוגי. הוא עושה זאת ע"י הפעלת לחץ על מדינת ישראל דרך תושבי עוטף עזה ובאותה עת מנסה להשפיע תודעתית על תושבי הרצועה ומסיט את תשומת ליבם מבעיות הפנים הקשות מהם הם סובלים.
אמצעי התקשורת של החמאס משמשים ככלי משלים, והם מלווים את הפרחת בלוני התבערה ומשתמשים בתמונות להפצת תעמולה ברשתות החברתיות, כדי שיראו ויקלטו בעיניים העזתיות. אך יותר מכול כדי שיקלטו בעיניים הישראליות, באופן שיניע את האוכלוסייה הישראלית ללחוץ על ראש הממשלה בתקופה הפוליטית המורכבת בה הוא מצוי לבצע ויתורים כלפי החמאס.
באחד מדיוני הקבינט בסבב הבלונים הקודם שאל נפתלי בנט את הרמטכ"ל מדוע הצבא לא יורה "בכל מי שיורה נשק אווירי לעבר היישובים שלנו". אייזנקוט שאל בתגובה את השר בנט האם הוא מציע "להפיל פצצה ממטוס על חוליות משגרי עפיפונים ובלונים" ובנט השיב ללא היסוס - בוודאי, אייזינקוט השיב: "זה נוגד את עמדתי המבצעית והערכית".
החמאס קרא ושמע את הדברים והבין היטב כי במקום בו יש מתחים בנושא אופן התגובה, זוהי ההזדמנות שלו להתחזק ולהשאיר את הפוליטיקאים ואנשי הצבא להתכתש על אופן התגובה. שר הביטחון גנץ בוחר בסבב הנוכחי להמשיך ולאמץ את "דוקטורינת אייזנקוט" וליצור משוואה שמחזקת את החמאס.
החלטת שר הביטחון לפגוע באזרחים העזתיים על ידי סגירת מרחב הדייג במקום לסגור את מרחב שיגור הבלונים ומרחב ביצוע ההתפרעויות האלימות לאורך הגדר ע"י פגיעה פיזית באנשי החמאס הפועלים שם, משחקת לידי החמאס ומאפשרת לו להמשיך להפריח בלונים, להאשים את ישראל במצב הקשה ברצועה ולהסיט ולגלגל את האשמה לעבר ממשלת ישראל.
החמאס וארגון הגא"פ שהצטרף לאחרונה לפעילות הפרחת הבלונים קוראים את המפה ומבינים היטב את השפה הבטחונית ישראלית. אם ברצוננו לסיים את סאגת הבלונים יש להגיב באופן ברור שאינו משתמע ל 2 פנים ולפגוע במפריחי הבלונים ושולחיהם.
כל תגובה אחרת תשחק לידי החמאס, תחזק אותו ותמציא לו את ההישגים אותם הוא מבקש להשיג על חשבון מדינת ישראל.
סא"ל במיל' ירון בוסקילה הוא מזכ"ל תנועת "הביטחוניסטים"