על רקע ההסכם המתגבש עם איחוד האמירויות, מחווה הרב אורי שרקי, מבכירי רבני הציונות הדתית, את דעתו בנוגע ליחסים עם ארצות האיסלאם השונות.
"אנו עדים בימים אלו למאורעות משמעותיים שכמותם לא היו אלפי שנים", פותח הרב את דבריו בסיפוק. "אחרי שראינו כבר הסכמי שלום עם מדינות כמצרים וכירדן, אנו רואים עכשיו את פתיחת שעריה של הקהילה המוסלמית בעולם, ונפגשים עם הליבה הרעיונית של העולם המוסלמי, עם מדינות שהן מוסלמיות באופן מובהק, כמו אמירויות המפרץ הפרסי".
"וכאן נשאלת השאלה: לְמה עלינו לצפות? הרי מצד אחד שמחה גדולה היא לנו, שסוף סוף ישמעאל ותלמידיו חוזרים אל בית אברהם".
כאן מסייג הרב את דבריו ואומר שעלינו לשים לב מה עומד במרכז יחסים אלו: "הדבר הזה דורש בירור של יסוד האמת", ומסביר: "אם החזרה הזאת היא מתוך התכחשות לייעוד של עמ"י, ולקדושת המקדש שבו בחר הקב"ה כדי להשכין את שכינתו בעם ישראל ומתוך כך בעולם כולו, וממשיכה הטענה שכביכול המקום הזה אינו אלא סוג של מסגד ואין ליהודים חלק בו - אין אנחנו יכולים לקבל את הרעיון הזה", קובע הרב בנחרצות.
"אלא, שאנחנו מאמינים שתהליכים הם הדרגתיים", אומר הרב שרקי, "לאט לאט תתרגלנה האזניים של בני ישמעאל לשמוע את דבר ה' שבפי עם ישראל".
"כבר אמר המלאך אל הגר, אמו של ישמעאל: "שובי אל גבירתך" - מה המשמעות של 'לשוב אל הגבירה'? הכוונה היא שעל האיסלאם להכיר במה שהוא באמת. ומה הוא באמת? דת-בת של היהדות, לא מחליפהּ של היהדות. הקוראן בנוי על יסוד כתבי התנ"ך, ולא במקום התנ"ך", מזכיר הרב.
"ברגע שעניין זה יוכר - ואכן דבר זה מתחיל לבצבץ בתוך התודעה של אחינו המוסלמים", הוא ממשיך, "אז באמת יש לנו תקווה להקמת דיאלוג אמיתי, שבו בני ישמעאל ובני ישראל ייפגשו כדי לבנות את הקשר האמיתי הקושר ביניהם - העברת דבר ה' מישראל אל האומות, ומהאומה הישמעאלית לעולם כולו בדרכי שלום ואחווה, ולא בדרכי מלחמה, כפי שנהגו עד עכשיו".
"תקוות גדולות לפנינו, העתיד פתוח", מסיים הרב באופטימיות.