לאחר ימי השבעה על רבינו, ברצוני לפנות לכל מי שזכה ללמוד ולקבל מהרב עדין ולו במעט. מכל הסיפורים שסופרו בשבוע שעבר, נראה שיהודים רבים, בארץ ובעולם, זכו לקבל משהו משמעותי מהרב עדין.
אם זה ללמוד גמרא בעזרתו או להעמיק בתנ"ך מכוחו, להיחשף לראשונה לעולם פנימי של החסידות דרך ספריו, להשתתף בהתוועדות מיוחדת או אפילו רק לשמוע ממנו משפט שלבסוף עתיד לשנות את עולמם.
אינני מדבר רק על החבורה שזכתה להתפלל אתו יחד במשך שנים בימים הנוראים או על התלמידים שלמדו בישיבה שלו בתקוע, אלא על רבים וטובים שבשלב כל שהוא בחייהם - כישיבה, כבעלי בתים טובים, כתלמידות במדרשה, כסטודנטים באוניברסיטה או כיהודים שמחפשים את דרכם בעולם - נפגשו בו לרגע והוא הצליח לגעת בנשמתם.
אני פונה לכל מי שפטירתו של הרב עדין נגעה בו ובעקבות כך, חש איזשהו כאב או חסרון בלב.
חברים יקרים, אמת ויציב שהרב עדין השקיע הרבה מזמנו בכתיבת ספרים והנגשת ספרי היסוד של ארון הספרים היהודי לכל דכפין. אבל, הדבר שהיה הכי משמעותי עבורו היו האנשים עצמם, בשר ודם. הרב עדין תמיד חזר ואמר לנו שכל עניין הספרים הוא כדי שאנשים ילמדו בהם וישתמשו בהם, אך העיקר שהספרים אכן יצליחו לגעת באנשים.
מספר השעות האין סופיות שהרב עדין השקיע בתלמידי הישיבה, במפגשים מכל הסוגים וכל המינים אצלו במשרד בירושלים. כמות הנסיעות התכופות לכל "חור" בעולם שיש בו מניין יהודים (ולפעמים גם פחות ממניין), היו רק לשם מטרה אחת ויחידה: לגעת בנשמתם של האנשים.
אני מאמין שהרב השאיר אצל רבים כל מיני זרעים. זרעים של שיחות בעבודת ה', זרעים של סברות בגמרא, זרעים של "מה זו תפילה" או "מיהו אדם שלם". את הזרעים האלו עכשיו אנחנו יכולים להנביט ולהצמיח לכדי עצי פרי גדולים, שיהיו בבחינת "עץ פרי עושה פרי".
הרב עדין בכמה הזדמנויות גילה דעתו, שלא אכפת לו מהנוסח שיהיה על המצבה שלו. אבל כן היה לו חשוב מה יישאר אחריו. ועכשיו, מוטלת עלינו המלאכה להפוך את המתנות הרבות שזכינו לקבל ממנו לכוח מניע ויוצר, עבורנו, ועבור יהודים רבים אחרים שיכולים ללמוד ולצמוח מהם.
התוכניות של הרב עדין היו לפחות עד גיל מאה וארבעים, כך הרב התבטא לא פעם בפני תלמידי הישיבה. לצער הלב, הרב שטיינזלץ נפטר לפני כן, וזכה להשאיר אחריו חלומות רבים ועבודה גדולה. המשימה שלנו היא להמשיך, ללמוד וללמד, ליצור ולחדש על גבי ובעזרת כל הספרים, המפגשים והשיעורים שזכינו ללמוד מרבינו הרב עדין.
באחת ההתוועדויות לאחר הסתלקותו של הרבי מליובאוויטש, הרב עדין יצא בבקשה אישית ונרגשת לכל המשתתפים וביקש מכל אחד שיעשה צעד אחד קדימה, והוסיף: "אמנם צעד אחד קדימה של אדם אחד לא יכול לשנות את המציאות אבל אם רבים יעשו צעד אחד קדימה יחד, זה יכול להרעיד את העולם כולו".
העבודה היא קודם כל אישית, כל אחד עם עצמו, עם חבריו, עם משפחתו ועם הקהילה הקטנה שלו. מעבר לכך, ישנו הרובד הרחב והכללי יותר, גם שם עלינו לחשוב ולעשות, בבחינת "ויעשו כולם אגודה אחת". כל מה שאני כותב כאן היה נכון גם לפני עשר שנים ועשרים שנה, אבל עכשיו שהרב נפטר הדרישה מאתנו לעשות את מה שביכולתנו רק התעצמה ובוערת יותר.
בגעגוע גדול למורי ורבי ובתקווה לעשיה ברוכה ומשמעותית.
הרב מיכל פאלק הוא ראש ישיבת ההסדר תקוע