משה רבנו אוחז בלוחות הברית עשויי האבן, ומכה בהם בחוזקה על ראשה של אישה בזעקות "לא תרצח, לא תרצח!"; משה רבנו פונה כלפי מעלה ומטיח: "אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה, זהו!"; מרדכי היהודי מפתה את אסתר למעשה זנות בהליכתה לאחשוורוש, ואסתר לבושה ומדברת בהתאם לתפקיד המוצע; שלוש דמויות דתיות נוקבות בכינויי ה' בצורות שונות ומשונות בצורה נלעגת, כולל נקיבת השם המפורש.
הסצנות הללו הן דוגמיות למערכונים מתוך תכנית הסאטירה שעומדת לאחרונה במוקד סערה ציבורית ותקשורתית, ששיאה הפגנת האלפים שהתקיימה ביום שני האחרון מול משרדי תאגיד השידור הציבורי בירושלים.
'היהודים באים', תכנית הסאטירה הפופולרית שעונתה הרביעית משודרת ב'כאן 11', בועטת חזק ולא מהיום. עוד בתחילת דרכה בערוץ הראשון דאז, הורה יו"ר רשות השידור אמיר גילת לעצור את שידורה בשל קטע שנוי במחלוקת מתוכה שיצא לרשתות החברתיות. אולם בסופו של דבר התכנית עלתה למסך, והיא משודרת בערוץ הציבורי כבר כשש שנים. ב-2015 היא זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, ועל פי רוב גם בחיבוק של מבקרי הטלוויזיה.
לאורך כל העונות הציתו מדי פעם מערכונים שונים מהתכנית סערות זוטא, לאו דווקא בנושאי יהדות. התכנית עצמה עוסקת בדמויות מהעולם היהודי-ישראלי מתקופת התנ"ך ועד ימינו אלה, ולא חושכת שבטה גם מבן גוריון, חברי מחתרת ניל"י, אפרים קישון או יונה אברושמי. היוצרים, יואב גרוס, נטלי מרכוס ואסף בייזר, עומדים מאחורי לא מעט תכניות סאטירה אחרות בתולדות הטלוויזיה. בסדרה משתתפים שמות מהשורה הראשונה של השחקנים הישראליים, כמו מוני מושונוב, עידו מוסרי, יוסי מרשק ויעל שרוני.
מה אם כן עורר את המחאה הגורפת נגד התכנית דווקא עכשיו? אלעד צדיקוב, חבר מועצת העיר הרצליה וממובילי המחאה הציבורית נגד התכנית, לא נמנה על צופי 'היהודים באים' עד היום. לדבריו, הקידום ברשתות החברתיות שנעשה לאחרונה לסדרה, יצר חשיפה הולכת וגוברת לתכניה, שהביאה גם לגל המחאה. "בתקופה האחרונה התכנית החלה לקדם את עצמה חזק ברשת, אנשים נחשפו אליה. יש שם למשל קטעים שהם מוחים את שם ה'. יש רבנים שראו את זה ועשו קריעה".
חלק מהמערכונים אף הופיעו כחלק מחומרי ההוראה ללימוד תנ"ך בחטיבה העליונה באתר משרד החינוך. הם אמנם הוסרו זמנית בעקבות גל מחאה שהתעורר, אך בינתיים הוחזרו לשם שוב. "הנוער יוצא עם המטען הזה לחיים, עם בוז עמוק לגדולי האומה. זה נוער שממשיך כל החיים עם מה שהוא למד בתיכון על פרשת בראשית או שאר סיפורי התנ"ך. אני הייתי שם", מעיד צדיקוב.
את הפרט הביוגרפי הזה צדיקוב לא מנדב כמידע רכילותי גרידא. הוא נולד וגדל בציר תל אביב-הרצליה, ושירת בצה"ל כמפקד צוות בשייטת. הוא המשיך ללימודים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולאחר מכן התקדם בעולם העסקים ומונה למנכ"ל בחברת סקאל. אבל החיים הטובים על גג העולם מבחינתו, הביאו אותו מהר מאוד לתהליך של חיפוש ומשם לחזרה בתשובה.
כיום הוא עוסק לא מעט בעשייה ציבורית למען קידום ערכי היהדות במרחב הישראלי, גם כשנדרשים לכך מאבקים. הטייטל שלו כחוזר בתשובה קשור באופן מהותי להובלת המאבקים הללו. "הייתי בשייטת, ניהלתי ארגונים ישראליים, אף אחד לא יספר לי מה זה להיות ישראלי. עד היום אני משרת במילואים. לכן אף אחד לא יקבע לי את הצורה היהודית של המדינה. בעלי התשובה באים מהישראליות, אבל גם מהמקום שלהם היום הם חשים אחריות למדינה ולעם", מסביר צדיקוב מדוע לדעתו דווקא הוא ושכמותו צריכים להוביל את המאבקים הללו, כמו זה הנוכחי נגד תכנית הסאטירה הפוגענית.
"סימפטום למחלה רחבה"
מארגני המחאה הצליחו ליצור קואליציה מרשימה ואף נדירה במחוזות שומרי המצוות: ליציאה נגד תכני 'היהודים באים' היו שותפים רבנים מכל הסקאלה הדתית לאומית, מהרב מאיר נהוראי (בית הלל) והרב אמנון בזק ועד הרב יהושע שפירא והרב אליקים לבנון. גם במערכת הפוליטית חברו לביקורת על התכנית ח"כים מקשת רחבה: מגדי יברקן (ליכוד) דרך בצלאל סמוטריץ' ומתן כהנא (ימינה) ועד משה ארבל ואוריאל בוסו (ש"ס). על במת ההפגנה ניצבו רבנים בכל צבעי הכיפה, כולל הרב צבי טאו, ראש ישיבת הר המור. "זו נקודה שכאבה לכולם. ידענו שזה לא קשור להשקפה, שמרן או ליברל, יש פה נקודה קטנה-גדולה שליכדה את כולם. ביזוי שם ה' זה דבר כואב וכולם תמימי דעים על כך", מסביר צדיקוב את צפיפות השורות שיצרה המחאה.
בסך הכל מדובר בתכנית טלוויזיה. היו בעבר פגיעות חמורות יותר בצביון היהודי. מדוע התעוררתם למחות דווקא בנושא הזה?
"אנחנו לא חושבים שהתכנית הזו היא המחלה היחידה של עם ישראל. זה סימפטום למחלה רחבה הרבה יותר". בחסות האמירה הזו, צדיקוב גם מבטיח שהמחאה לא תיעצר בהפגנה השבוע: "חד משמעית, אנחנו נמשיך במחאה. יש לנו כוונה להוביל מערכה גדולה וחזקה בנושא היהודי. התכנית הזו היא אמנם מקרה אקוטי, אבל זה רק קרב אחד מתוך מערכה שכוללת הרבה נושאים בתחום חיזוק הזהות היהודית במדינה. הניסיון לנתק אותנו מהזהות היהודית הוא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על עם ישראל".
לא מעטים טענו שהמחאה הזו מזיקה הרבה יותר מאשר מועילה. היא יוצרת בדיוק את האפקט ההפוך, מעצימה את התכנית ומגבירה את החשיפה אליה.
"זו שאלה מצחיקה", דוחה צדיקוב את הביקורת, "נניח שיהיה לה יותר רייטינג, אנשים ייכנסו לאתר ויצפו. הם יראו פרק או שניים ויפסיקו, זה תוכן נלוז. רוב עם ישראל לא רוצה את זה. מול האחדות והעוצמה שהיו פה, אנשים יחשבו פעמיים אם לצפות בזה".
אבל מבחינת צדיקוב וחבריו לארגון המחאה, משמעותה של העצרת מול בנייני התאגיד רחבה הרבה יותר משיקולי רייטינג כאלה ואחרים: "יש פה התעוררות שבאה מלמטה, מהשטח, ונותנת כוח לנבחרי הציבור לפעול למען אלה שרוצים יהדות. יצרנו בערב הזה עוצמה, ליכוד בתוך מחנה שאומר בפעם הראשונה ובאופן נחוש: אנחנו לא מתביישים לדבר על זה שאנחנו רוצים יותר יהדות. אנחנו רוצים את החלק היהודי של המדינה. בשנים האחרונות העצימו את החלק הדמוקרטי, הכלה של כל מיני דעות. יצרנו אמירה שנותנת הרבה זקיפות קומה מול מי שמובילים את התהליכים".
הומור לפני הכל
בהיותו ערוץ ציבורי הממומן מכיסם של האזרחים, תאגיד 'כאן 11' אמור להתאים עצמו לכלל פלחי האוכלוסייה הצופים בו. בשנים האחרונות הוא הפתיע לטובה, לעומת התוצרת שהניב גלגולו הקודם כרשות השידור. סדרות איכות שטרם נראו על מסך השידור הציבורי, ודאי גם לא זה המסחרי, עלו בזו אחר זו לעיני צרכני הטלוויזיה, ולא מעט מהן פנו למגזר שומרי המצוות, דתיים וחרדים. ברשימה הזו ניתן למנות למשל את 'מלכויות של מטה' – שהעניקה לראשונה מבט אותנטי ולא שיפוטי על חיי הקהילות החסידיות; 'נייעס' – על עולמה של התקשורת החרדית; 'עוד ניפגש' – שהרטיטה לבבות של צופים רבים בליווי החיבור מחדש של בעלי תשובה ומשפחותיהם החילוניות, ועוד. בקרוב צפויה לעלות לאוויר הסדרה 'רבנו', על אישיותו של רבי נחמן מברסלב, ובה יככבו דמויות מוכרות המשויכות לחסידות זו, כמו נועה ירון ושולי רנד.
מתברר שכשהם רוצים, מנהלי ועורכי התאגיד יודעים לספק תוצרת איכותית לקהל הצופים הדתי והמסורתי, שסוף סוף זוכה לפירורים מהעוגה ששייכת גם לו. הם מחויבים לכך גם על פי חוק השידור הציבורי הישראלי, הקובע כי על התאגיד לספק תוכן "שישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל". התגובה הלקונית שסיפקו בתאגיד לפניות הרבות בעניין 'היהודים באים', הציבה את ההומור כערך עליון בעיני מנהלי התאגיד, כנראה עליון גם על פני הערכים שנקבעו לתאגיד בחוק: "היהודים באים היא תוכנית סאטירה, וכך יש להתייחס אליה. חופש הביטוי וחופש היצירה הם ערך עליון בשידור הציבורי, כך גם הומור עצמי", לשון תגובת התאגיד.
גם אם בעיני מנהלי התאגיד ההומור הוא דרך לגיטימית להנגיש את התנ"ך והמורשת היהודית לצופים, מדובר בבחירה תמוהה. אין ספק הרי שעולמות ערכים אחרים, כמו תרבות האיסלאם או קהילת הלהט"ב, לעולם לא יונגשו לצופי התאגיד דרך הומור בועט וחסר גבולות. מאכזב לגלות שגם כאשר הם מעניקים סוף סוף ניצני הכרה טלוויזיונית בצרכי המגזר הדתי והמסורתי, בוחרים מנהלי הערוץ הציבורי למעול בתפקידם כמנוסח בחוק, ולהקריב את רגשות הצופים וקודשי ישראל על מזבח הרייטינג המדומה.
לתגובות: Hagitr72@gmail.com