במקום אקמול, הגיע הזמן לטיפול שורש

הרב דרור אריה מתייחס לפרשיית האונס באילת. "מתן החופש בעידן שלנו מכניס את הנוער לסיטואציה של גירויים בסף גבוה".

הרב דרור אריה , ג' באלול תש"פ

הרב דרור אריה
הרב דרור אריה
צילום: באדיבות המצולם

ההגדרה של התורה למעשה נבלה של אונס הוא לא פחות מרצח: ו"ְלַנַּעֲרָ(ה) לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ(ה) חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה:" (דברים כב כו)

הגוף אולי קיים, אבל נרצחה הנפש.

וכשהפושעים מסתובבים חופשי, זו תסבוכת נוראית, כמו 'עגלה ערופה' שכאשר לא פוענח הרצח, הכתם על החברה כולה, עד שהסנהדרין מבקשים כפרה בשם העם כולו: "כפר לעמך ישראל".

הסיטואציה הזו צריכה לגרום לכולנו לעשות חשבון נפש חברתי:

האחריות ההורית: ילדינו מבלים בקיץ, יוצאים לטיולים, מחליפים יום בלילה, ותרבות הבילוי שלהם נסתרת מעיני ההורים, זו סכנה.

מתן החופש, בעידן שלנו מכניס את הנוער לסיטואציה של גירויים בסף גבוה.

האם זו לא חובתנו, לשלוט בתכנים אליהם נחשפים ילדינו ברשתות, בזמני הבילוי ובמקומות ודרכי הבילוי? יש המפטירים בחובה לחינוך מיני, שהוא בהחלט חשוב, אבל איננו יכול להחליף מכלול שלם של כשלים תרבותיים. שדה מוקשים על ימין ועל שמאל.

אלכוהול וסמים: החוק ברור אך גם פרוץ, בפועל הנגישות לאלכוהול ולסמים היא קלה, קלה מאוד, ואולי זה גם מתחיל מהתרבות של המבוגרים, במסיבות רעים וחתונות. תרבות צריכת האלכוהול צריכה להשתנות, וקודם כל אצל החברה הבוגרת.

אולי הרשויות צריכות להגביר אכיפה וענישה? אלכוהול וסמים זו לא שמחה, זה מסוכן ומביא לחוסר שליטה.

החפצת נשים בתקשורת וברשת: ההחפצה ,ההפשטה וההשפלה של עולם האישה היא לחם חוקה של המדיה, בסדרות בפרסומות בפורנוגרפיה.

דומה כי בשנים האחרונות, הגיעה התקשורת לשפל שלא ידענו כמותו, בשיח רדוד ומחפיץ בכל שעה וכמעט בכל הזדמנות, הרייטינג גובר על המוסר.

האם לא נחצו גבולות בתרבות הלבוש? אולי נחצה הגבול בין חופש לחושפנות? אולי במקום לבוש שמחפיץ ומדגיש את גופנו, נעטה לבוש עדין יותר שמכבד ומדגיש את עולמנו הפנימי? חינוך למידות: האדם הוא ביסודו טוב, אך ישנם גם חולשות ויצרים, הגיע העת לחינוך יסודי למידות ודרך ארץ, לכבישת החולשות והיצרים. הנוער שלנו הוא חכם ומבריק, מתקדם הרבה יותר מדור ההורים, הוא מקבל הרבה חומר ומעט מאוד רוח, הרבה טכניקות נעדרות מהות.

דור של שפע חומרי, כלים גדולים שמה שיצוק בהם הוא אולי יפה ונוצץ אך חלול. אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש? אולי כדאי להטיל ספק במתירנות ולחזור אל הגבולות? אולי מבחן הבגרות לא יהיה רק סביב אנגלית ומתמטיקה, אלא גם ובעיקר סביב מוסר וישרות?

השפל של האונס המזעזע באילת, זיעזע את כולנו וזה אומר שאנחנו כעם לא במקום הזה ולא רוצים להגיע למצב שזו תהיה הנורמה. כרגע זה אירוע חריג אבל הוא מהווה אזהרה כואבת על עם טוב שלידו יש ביצה תרבותית שאומרת שהכל מותר, ואין כמעט גבולות: אלכוהול, סמים, חשיפה רב גילאית לפורנגרפיה אלימה, בילוי קטינים וקטינות במקומות מפוקפקים ללא השגחה.

החברה בישראל,עוברת אונס תרבותי על ידי גורמים בלתי אחראיים שעושקים מכולנו את הטוב ואת היפה, מחליפים את התרבות היהודית במטבע שחוקה של אירופה ותרבותה המתה.

אני כואב את הגסות שאליה נחשפים בנים ובנות בגיל צעיר, גסות שעושקת מהם אהבה ומשפחה, גסות שמחליפה עדינות באלימות, רגישות בניצול, אהבה בתאווה גסה.

במקום אקמול, הגיע הזמן לטיפול שורש.