'גברים במצבי רוצים לשים קץ לחייהם'

בגילוי לב נדיר מספר אב גרוש על הטלטלות שעברו עליו מאז נזרק מהבית דרך תביעות כלכליות בלתי אפשריות ועד היום: זה פוגע בכולנו. למה?

שמעון כהן - ערוץ 7 , ה' באלול תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: iStock

סוגיית היחס לבעלים הגרושים גובה מחיר כבד לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבט הנפשי ולעיתים גם הגופני. אב גרוש ששמו שמור במערכת סיפר על מעט התלאות שעברו עליו מאז גירושיו ועד היום.

"חיינו 12 שנים כנשואים, נולדו לנו ארבעה ילדים. 12 השנים עברו קשה מאוד מבחינה זוגית. ניסיתי לקיים את הבית עם הילדים וחלילה לא לפרק אותו למרות הקושי", הוא מספר ומתאר כיצד הגיע למצב בו לא נותרה לו ברירה ולאחר שתי פניות מצידה של אשתו למשטרה בתואנות שווא הוא הוצא מהבית.

"בפעם הראשונה הסיבה הייתה כי פתחתי תיק במחלקת הרווחה בגלל מצבה הנפשי והצורך בהתערבות גורם שלישי לעזור לה. העובדות הסוציאליות כתבו שניכרים דברי אמת, אבל זה מאוד פגע בה והיא הזמינה משטרה. בפעם השנייה הוכיתי על ידיה מול הילדים הבוכים כשאני מנסה להתגונן ולהגן עליהם. התבקשתי על ידי קצין המשטרה שלא לחזור לבית והוזהרתי שאם אחזור לבית ואקבל תלונה נוספת אשב בכלא".

"במצב שכזה, אחרי שנשבר על הכתף שלי מכסה של סיר לעיני הבת שלי, הבנתי שאין לי מה לעשות עוד בבית, שהילדים יחיו בבית תקין, התחיל תהליך הגירושין", מספר האב.

"מאז הפירוד שילמתי מזונות למרות שלא היה הסכם או פסיקה משפטית, שילמתי כי אלו הילדים שלי ודאגתי להם, אבל זה לא הספיק לאישה. שילמתי 3000 שקלים והיא דרשה 12000 למרות שהרווחתי 3500 נטו. האמירה הייתה 'יצאת מהבית ואנחנו נדרוש כל שנוכל וכנראה שגם נקבל'".

"מטעמים דתיים פתחתי תיק בבית הדין הרבני ולא בבית משפט. הדברים התגלגלו תוך מריחת זמן בהתנהלות התיקים. הדיון הראשון אמור היה היות 4-5 חודשים אחרי הפירוד אבל נדחה לאחרי 9 חודשים של מריטת עצבים וסבל נפשי, גם לצד השני. ניסו לשלוח אותנו לשלום בית. ההחלטה הזו הייתה מאוד קשה לי, כי ראיתי את טובת הילדים מול עיניי וראיתי מה הם חוו. הדאגה שלי הייתה עליהם. הבן שלי אמר לי 'אל תחזור לבית כדי שאימא לא תזמין לך משטרה' ופתאום אני נשלח לשלום בית? זה לא הסתדר לי. למגשרת שאליה נשלחנו אמרתי שאני רוצה שלום בבית ולא שיהיה כתוב על הדלת שיש שלום בית אבל בפנים יש רק מלחמות".

"בית הדין הבין שלא יהיה שלום בית ולא כי אני אדם רע, אבל מצד שני נפסק לי סכום מזונות בסך של 7225 שקלים לארבעת ילדיי כולל סכום למפרע על החודשים בעבר בקיזוז מה שכבר שילמתי. עבר עליי שבוע של חושך בעיניים. הוצאתי מהבית בעל כורחי עם תרמיל שבו דברים בסיסיים לקיום אישי, בית הדין מבין שאני צריך לבנות את הבית שלי מחדש גם עבור הילדים, כולל רכישת ריהוט, ציוד, מכשירי חשמל ומוצרים בסיסיים. את הכול הייתי צריך לקנות לבד. לקבל החלטה של תשלומים כאלה זה חושך בעיניים. לאדם אחר, שפחות מחובר לקב"ה ולאמונה, אין דרך להמשיך את החיים שלו. גברים רבים שאני מכיר מקבוצות אבות גרושים, מבקשים לשים קץ לחיים שלהם בעקבות החלטות שכאלה".

האב מספר על היכרות אישית עם גברים שכאלה, ומזכיר את המקרה בו "לפני כמה חודשים היה פרסום על בחור שתלה את עצמו בגשר אולגה כי המזונות המופרכים שהושתו עליו לא ניתן היה לעמוד בהם. יש אבות שכותבים במפורש בקבוצות שאין להם טעם לחיים".

עוד הוא מזכיר ומציין כי "יש גם מצבים מקולקלים של ניכור הורי מצד האישה. אבות לא רואים את הילדים שלהם. מישהו מספר על 15 שנה שבהן לא ראה את הבנות שלו והן כבר מורעלות כך שהן לא רוצות לראות אותו, אבל הוא מפגין כדי לראות אותן. אני מעריך אותו על כך".

עוד מוסיף האב ומציין כי "המזונות הללו נקבעו על פי דין תורה כי המציאות בעבר הייתה שהאבא היה בחוץ, עובד מבוקר עד ערב, והאם הייתה מגדלת את הילדים בבית. במצב כזה הגיוני שהאב ישלם מזונות, אבל במציאות היום, כשהגרושה שלי מרוויחה פוטנציאלית כ-8000 שקלים בחודש, במשמורת משותפת, איזו סיבה יש לי לשלם לה היום כ-6000 שקלים? וזה לבד מהחלק של המדור, שבו האבא צריך לשלם חלק מסוים מהשכירות של האם כי הילדים שלו גרים אצלה".

"היינו גרים בישוב שבו הסכום הגבוה ביותר היה 2250 שקלים לחודש. אחרי שהיא קיבלה 7225 שקלים היא הרשתה לעצמה לעבור לגור בירושלים ולשלם שכר דירה של 3500 שקלים, קנתה רכב חדש וסלון חדש, וכל זה ממני. תשלום המזונות אמור ללכת לילדים וכשהם הולכים לאישה זה עוול וגזל".

ממשיך האב ומספר כי "בנוסף לסכומים הללו יש את עניין המחציות, אלו הוצאות חריגות שמיוחסות להוצאות לימוד ורפואה שהצדדים מתחלקים שווה בשווה. כך נוצר מצב שהייתי יכול להגיע לתשלום חודשי של כ-10000 שקלים לחודש כשאני מרוויח 12-13 אלף שקלים. מאיפה אני אמור להתקיים?".

"קיבלתי משמורת משותפת אחרי מאמץ רב. לא יתכן שכשהילדים נמצאים איתי כמעט מחצית מהזמן, פער של יומיים בחודש, ואני צריך לשלם 6000 שקלים כשהיא משתכרת 7000 שקלים עם פוטנציאל הרבה יותר גדול. בית הדין קבע שהוא לא מקבל את פסיקת בג"ץ שאומרת שכשבני הזוג משתכרים באופן די שווה לא צריך לשלם דמי מזונות. הפסיקה הזו כבר קיימת בבג"ץ והרבה גברים זוכים בזה, אבל אני כאדם דתי קשה לי עם זה שמדברים על חילול ה' שיש בדבר הזה. קשה לי לדבר על המוסדות הרבניים אבל קשה לי יותר לשמוע שאדם שהתחתן בפעם הראשונה ויש לו ילד נכה וקיבל קצבת נכה והתחתן בפעם השנייה נפסק לו שקצבת הנכה היא הכנסה ולכן ישלם יותר מזונות. אותו אדם שמע שהדיין ששפט אותו חלה בקורונה וקילל אותו. כואב לי על הדבר הזה. מישהו מלמעלה צריך לעצור את המציאות הזו שפוגעת בכולנו, גם בנשים, כי כל ההתעסקות בנושא הגירושין הפכה להיות עניין כלכלי לאישה, שאם קשה לה עם הבעל היא יודעת שהיא יכולה להתקשר למשטרה ולהתלונן על מכות או על מעשים מגונים והיא תרוויח משכורת נכבדת, למה שהיא לא תעשה את זה? מובן שזה פוגע גם בילדים וזה גם פוגע בדיינים".

"אנשים לא עומדים בפסיקות הללו, אנשים איבדו את האמון במערכת ובזוגיות, אנשים לא רוצים להתחתן. זה כתם שנכפה על כולנו, אם אישה מתקשרת ומתלוננת מאמינים לה אוטומטית ואם גבר מתלונן שהוא הוכה עדיין מוציאים אותו מהבית ולא אותה. אין לי ספק שתופעת הגירושין בארץ תלך ותחמיר אם לא ייעשה פה שינוי מוחלט".

עם כל זאת הוא מספר כי "יש שיפור ניכר ומגמה לתיקון העוול הזה גם בבתי הדין וגם בבתי המשפט, אבל זה עדיין לא מרגיע אף אחד. זו תחושה קשה, כשמשכללים את המזונות הגבוהים, מענקי ביטוח לאומי בגובה 1021 שקלים עבור כל ילד כמענקי לימוד, אין סיבה בעולם שגבר ישלם גם את המחציות עבור צרכי לימודים. במקרה שלי הוחלט שהאישה לא תקבל את המחציות כל עוד היא מקבלת את המענקים מביטוח לאומי, אבל גברים אחרים לא יודעים שאפשר לבקש את הבקשה הזו. הם משלמים, האישה אוספת לקופת חיסכון והוא לא יכול לבנות בית. כל מטר שהוא בונה האישה אומרת שהנה יש לו כסף לשלם עוד".

לקראת תום הדברים ממשיך האב בשאלה: "מה עושה ילדה בת ארבע באלף שקל? קונה נעליים ומעילים? על מה? במשמורת משותפת, כשהשהות מתחלקת חצי חצי, על מה משלמים אלף שקל? משהו כאן לא הוגן. אם האבא רוצה לקנות מתנה לילד הוא צריך להעביר לאימא כדי שהיא אולי תקנה לו, למה?".