פרשת איה נאפה: מהדורה שנייה ומורחבת

האונס באילת מחייב את החברה כולה להתייחסות ולחשבון נפש. אסור לעבור לסדר היום באמצעות הפעולות השגרתיות הנדרשות מרשויות החוק.

מרים סמדר , ה' באלול תש"פ

פרשת איה נאפה: מהדורה שנייה ומורחבת-ערוץ 7
מרים סמדר
צילום: אלבום פרטי

החברה הישראלית כולה הזדעזעה עם פרסום האונס קבוצתי של נערה צעירה במהלך חופשה על ידי 30 גברים/ נערים/ גברים צעירים.

אין ספק שמדובר באירוע חריג שיהדהד זמן מה, אך ישכח תוך זמן קצר בעקבות אירועים אחרים המתרחשים סביבנו. יתכן גם ויש ציפייה שהמשטרה תטפל באירוע ושהמעורבים שהצליחו להוכיח את השתתפותם יובאו למשפט.

אם אכן סיפורו של אירוע זה יסתיים כך, נכשלנו. זהו אירוע שצריך להדליק אור אדום בוהק לכל אזרח, לכל הורה ולחברה בכלל. אסור שנחשוב שמדובר רק באירוע חריג, במקרה יוצא דופן של בני נוער וצעירים בשולי החברה קצת מעבר למותר וטעו.

אסור לעבור לסדר היום באמצעות הפעולות השגרתיות הנדרשות מרשויות החוק. זהו אירוע המחייב את החברה כולה להתייחסות, שכן אין מקומו בחברה מתוקנת, אירוע המעלה שאלות רבות ועיקרן השאלה: איפה טעינו.

ראשית יש לבחון היבטים חיצוניים: איך קורה שבבית מלון בו מתארחים רבים וכולל גם אנשי ביטחון, מתרחש אירוע חריג ואין מי ששם לב להתרחשות חריגה ולהפסקתה.

חשוב מכך ההיבט החברתי הדורש בחינה מדוקדקת. אסור לשכוח אירוע דומה של צעירים במהלך חופשתם באיה נאפה, שבמהלכו התרחש אונס קבוצתי בתיירת בריטית צעירה. פסטיבל של חזרתם ארצה והזיכוי המשפטי שקיבלו, יחד עם העובדה שמעשיהם לא הוקעו במישור הציבורי, לא הוצגו שמותיהם בתקשורת ולא הוצגה חרטה מצידם, היה אפשר להסיק מכך שמעשה זה אינו חמור כפי שהיה קריאת המסר המוטעה, חוסר החמלה כלפי הנערה, לא עלו בדיווח, רק שמענו שמחה על שובם ארצה לחיק המשפחה ועל אנחת רווחה של ההורים שבניהם לא נכלאו למאסר בגין המעשה.

על מנת למנוע אירועים דומים בעתיד, יש לבחון את הרקע והסיבות לקיומם, גם החריגים. אציין מספר מחשבות המאירות אור לנסיבות העלולות להוות רקע לקיום האירועים ולהבנת הרקע להתפרצותם.
שתיית אלכוהול מופרזת, הזילות במכירת אלכוהול לצעירים והעדר השגחת הורית בנדון, תורמות למצבים של איבוד שליטה ולהשלכות בריאותיות ונפשיות בקרב צעירים שאינם מנוסים בהשלכותיו.

יחד עם זאת חשוב לציין כי לא כל מי ששותה ומאבד שליטה בעקבות כך יהיה שותף בהכרח למעשים נפשעים. לכן נושא זה אינו מסביר לחלוטין מעורבות בפשעים כאלה ואחרים. אגע בהם בהמשך.

חינוך-

מערכת החינוך הפורמלי של בתי הספר ממוקדת כיום בעיקרה בהעברת חומר עיוני ובמילוי המשימות הלימודיות. היא מהווה מסגרת המאפשרת לתלמידיה ללמידה ולסיום המאפשר כניסה למגרות תעסוקה ולימודי המשך.

זהו שינוי משמעותי ממה שהיה בדורות קודמים ותוצאותיו ניכרים כיום. ערכים הפכו לנושא ארכאי וציני ואנו עדים למסגרת שבה מתרחשים לעיתים קרובות מקרי אלימות כלפי מורים ותלמידים המושתקים לעיתים קרובות. נושאים כמו התחשבות בזולת, חמלה כלפי האחר, נשכחו ואינם רווחים במערכת החינוך, לימודי מגדר והסתכלות על האישה כאדם, ולא רק כאובייקט מיני, מקורו גם בהתבוננות בסרטי פורנו נפוצים באינטרנט, ללא ליווי חינוכי. כל אלה מונעים מחלקים במתבגרים לקשור את הנערה שמולם להיותה אדם, להבנה שזו יכלה להיות אחותם המעורבת בסיטואציה דומה.

החינוך והדוגמה האישית במשפחה-

החינוך הביתי הנו משימה כבדת משקל ומטלה קשה לכל הורה. נושא מרכזי בחינוך הנו היכולת להצבת גבולות לאורך חיי הילד. זוהי משימה מורכבת וקשה לביצוע. הרצון להימנע מקונפליקטים והחשיבה שהילד צריך להיות מאושר כל הזמן הינה טעות נפוצה הרעיון שהילד הינו במרכז והמסר שמגיע לו לקבל מה שרוצה, הנו משגה. זהו מסר שעשוי ללוות אותו בבגרותו והשלכותיו מסוכנות שכן יחשוב בטעות שהכל מותר וצרכיו במרכז.

מעשים כאלה צריכים להדיר שינה מעיננו ולעלות לסדר הציבורי שיביאו לפעולות למיגור מעשים כגון אלה.
קשה גם שלא לקשר אירועים כאלה לפריצת הגבולות המוסריים המתרחשים בחברה ולקבלת אירועים חריגים בקלות ראש בחברה.

מרים סמדר, מטפלת משפחתית וזוגית ופסיכותרפיסטית בקליניקה של מכון אדלר