תלמיד במכינה ניגש וסיפר איך אחרי שנה הוא שם לב שהוא מקשיב אחרת למתרחש סביבו. עד שנכנס לבית המדרש הוא זרם עם החיים בלי להתבונן בהם, אך מרגע שנפגש עם התורה הוא שם לב שאירועים המתרחשים סביבו קוראים לו לעשות. אם יש עומס במטבח לפני שבת אז קול קורא לו לסייע. אם הוא שומע על מתיחות ביטחונית בגבולות משהו מניע אותו לתת יד.
תחושות אלו הם ביטויים של תשובה עמוקה שמחברת את האדם לעומק החיים. הקב"ה לא רק מדבר איתנו דרך התורה אלא גם דרך התרחשויות סביבנו, אך איננו תמיד קשובים לו. לפעמים האוזניים שלנו עסוקות בדברים רבים בלי שאנחנו שמים את הלב שלנו במקומות הנכונים.
הרב קוק (אורות התשובה ז ג) אומר ש"על ידי הרהורי תשובה שומע האדם קול ד' הקורא אליו מתוך התורה, ומתוך כל רגשי הלב, מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם". הוא שומע את הקב"ה מדבר אליו מתוך התורה, הרגש והעולם כולו. לא מדובר בהזיות או בנבואה שניתנה לשוטים אלא בהקשבה עמוקה למתרחש סביבנו. ניתן לחיות חיים שלמים ושטחיים בלי להבין לאן באמת המציאות נושבת.
זהו יסוד ההבדל שבין אדם שמקיים תורה ומצוות לבין מי שחי את הקשר עם אבא שבשמיים. ניתן לקיים את כל המצווות בלי לשמוע
את הדופק של המציאות, בלי להבין שהעולם, וריבונו של עולם קוראים לך לשוב, להתחבר, להתקדם ולהתעצם.
תוך כדי תהליך שיבה אדם מגלה שמצוות אינן זרות לו. הרב קוק (אורות התשובה ז ה) אומר שהוא מגלה את עומק הרצון שלו, "הרהורי תשובה הם הם מגלים את עומק הרצון". פתאום אדם מגלה שהוא רוצה ושמח ללמוד תורה, להתפלל ולקיים מצוות. זה מדהים לשמוע כל פעם מחדש הורים מתפעלים מהבן שפתאום לומד תורה בבית בשמחה, שעוזר בבית ומתפלל מתוך רצון. זה לא חלום או נבואה רחוקה אלא מציאות מדהימה ויפה שעומדת בפתח הדלת של כל אחד. אם רק נרצה.
הכותב הוא ראש המכינה הקדם צבאית בקשת