פורום "ירוקים או אדומים: ישראל בין העמים בעידן הקורונה" שיזם פרופ' יוסי שיין, ראש המכון לדיפלומטיה יישומית על שם פרנסיס ברודי באוניברסיטת תל אביב, התכנס הערב באמצעות ה'זום'.
בפורום השתתפו יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, השרה לשעבר ציפי לבני, פרופ' רן בליצר - חבר צוות היערכות למגיפות במשרד הבריאות ופרופ' יצחק בן ישראל - ראש סדנת יובל נאמן למדע וראש מרכז הסייבר באוניברסיטה.
במהלך השיחה, טען ליברמן, כי המאבק הקורונה נכשל. "במדינת ישראל ההחלטות בנושא הקורונה לא מתקבלות במישור המקצועי אלא במישור הפוליטי. אנחנו רואים בימים האחרונים שמפלגות כמו המפלגות החרדיות מנצלות את הכוח הפוליטי שלהן לקבלת החלטות שאין להן שום קשר לצד המקצועי".
"המאבק בקורונה חשף את הניגודים במערכת הבינלאומית וכולם הבינו שכל מדינה לנפשה. לצערי יש מעט מאוד שיתופי פעולה אמיתיים, במקרה הטוב ישנה תחרות המגובה במאמץ של כל מדינה להגיע ראשונה לחיסון נגד הנגיף", הוסיף.
כאשר נשאל על המצב בישראל לעומת שאר העולם, אמר ליברמן, "יש מדינות שמטפלות בנגיף יותר טוב, בעיקר מדינות מתקדמות בעלות משמעת עצמית, מדינות הומוגניות, מפותחות ובעלות אזרחים ממושמעים, לדוגמא נורבגיה, דרום קוריאה ושוויץ. כאשר בוחנים את המפה הפנימית במדינת ישראל רואים סיטואציה שונה לחלוטין בין כלל הציבור לחרדים והמיעוטים. איפה הרצון לקבל הנחיות מלמעלה? אי אפשר להשוות ערים מבוססות בגוש דן לערים בעלות אוכלוסייה חרדית דומיננטית או כאלה רק עם אוכלוסיית מיעוטים. הנגיף הזה לצערי רק הגביר את השסעים בין המדינות ובחברות לא הומוגניות".
"היכולות לשפר את מעמדנו בזירה הבינלומאית תלוי קודם כל בהצלחה הפנימית שלנו. קשה להיות אור לגויים כאשר אנחנו נחשבים למדינה אדומה. הציבור איבד את האמון בהנהגה. אם זה היה תלוי בי הייתי מעביר את כל הטיפול מהדרג הפוליטי למקצועי, רק כך אפשר לשקם את אמון הציבור. בלי שנהפוך למדינה ירוקה אף אחד לא ירצה לשתף איתנו פעולה. אתה יכול להציע לאחרים רק במידה ואתה מודל להצלחה, ואנחנו מודל לכישלון. הועבר כאן חוק דרקוני שהעביר את כל הסמכויות ללשכת ראש הממשלה. אי אפשר בצורה כזו ריכוזית לטפל באתגר", הוסיף ליברמן.
במענה לשאלה האם בריאות הציבור בזמן מגיפה היא חולייה חלשה בתשתית הבריאות של ישראל, ענה פרופ' רן בליצר כי זו חכמה קטנה מאד לשפוט החלטות בדיעבד. "מי יודע מה היה קורה לו היינו מוותרים על צעדים שנקטנו? אני עצמי עוסק במודלים מתמטיים של מחלות מדבקות כבר שנים רבות ואני חייב לומר שמאד קשה להם להתמודד במקרה הזה עם ריבוי הפקטורים. עד עכשיו אף אחד לא הצליח לחזות מה יקרה אפילו עוד שבוע".
לדבריו, "יש קשר ישיר בין מספר החולים למספר החולים קשה למספר הנפטרים. אנחנו הגנו על האוכלוסייה המבוגרת ונתנו טיפול מיטבי וממוקד לכל מטופל, אבל כשנגיע ל 800 חולים קשה בטיפול אינטנסיבי מורכב תחת משטר התמגנות, לא נוכל להמשיך להעניק טיפול אופטימלי. צריך ללמוד מה קורה במדינות אחרות. מצבנו טוב בשיעור התמותה".
פרופ' בן ישראל חלק על בליצר ואמר ישראל אינה מצויה במקום טוב מבחינת שיעור התמותה מהקורונה.
לדעתו צריך להבין מה הסיבה לכך שמספר הנכנסים למעגל הנדבקים גבוה ממספר היוצאים ממנו.
פרופ' בליצר ענה, "ההצלחה של תחילת הדרך היתה בעוכרינו. הצלחנו לשמור על תחלואה נמוכה לאורך זמן אבל היה היבריס ואמונה שהמצב יישמר גם אם לא נשמור על עצמנו. הוא מאמין שכרגע הגופים האחראים מתנהלים טוב יותר, יש יותר בדיקות, יותר חקירות אפידמיולוגיות ומנגנוני התקצוב עובדים. זה גורם לו להאמין שעוד חודש נהיה במקום יותר טוב להתמודד עם התחלואה. הסברה, רמזור ומרכזי שליטה יעזרו להקטין התחלואה. לדבריו השבוע וחצי הקרובים מאד קריטיים והמדיניות תיגזר ממה שיקרה בפועל".
פרופסור בן ישראל ציין כי "ישנה הנחה לא נכונה שכאשר מספר הנדבקים קטן גם מספר המונשמים, החולים קשה והמתים קטן. ראינו כבר בתחילת אפריל שאין קשר בין הדברים. היינו מצפים שעל אותו מספר חולים יהיה אותו מספר חולים, אך זה לא המצב. אפשר לקחת לדוגמא את ישראל, שוודיה וסינגפור, להן יש כמעט את אותו מספר חולים, אך לשוודיה יש הרבה יותר חולים מאשר לישראל, ולסינגפור יש הרבה פחות. אין קשר בין מספר החולים למספר המתים".
המפגש היה הראשון בסדרת מפגשים שיזם פרופ' שיין, שיעסקו בקורונה בהקשרים בינלאומיים נרחבים.