דעה
דרוש ראש ממשלה ימני

לפני הבחירות הקפיד נתניהו לשווק את עצמו כמי שיביא ריבונות ליהודה ושומרון. שוב ושוב הלכנו לקלפיות, שוב ושוב דבר לא קרה.

יהודית קצובר ונדיה מטר , ח' באלול תש"פ

דרוש ראש ממשלה ימני-ערוץ 7
יהודית קצובר ונדיה מטר
צילום: באדיבות המצולמות

ארז תדמור כתב ספר תחת הכותרת 'מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל'. תשובתו היא שחלק ניכר מהשלטון נותר בידי אליטות בעלות השקפה שמאלנית, שביססו עוד קודם לכן את שלטונן בזירה המשפטית, התקשורתית, התרבותית והאקדמית.

מסקנתו של תדמור נכונה, אבל לא לחלוטין. לו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע ממחנה הימין, מעוניין בכך, היה בכוחו להביא לשינוי מוקדי הכוח במדינת ישראל. אך למרות שכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות המדינה, הוא לא עשה זאת. זו אחת הסיבות המובילות אותנו להעלות מספר שאלות נוקבות סביב מנהיגותו ותפיסותיו:

האם בנימין נתניהו הוא בכלל ימין? האם נאום בר אילן הוא ביטוי לעמדות הימין? האם הסכמה למדינה פלשתינית היא ימין? האם הסרת הריבונות מהשולחן היא ימין? האם פסילה עקבית ומתמשכת של כל חקיקה בנושא ריבונות, היא ימין? האם הימנעות מהצבעה עבור חוק ההסדרה ופסקת ההתגברות היא ימין? האם הקפאה בגבעת המטוס שבירושלים היא ימין? האם הקפאת ההתיישבות היא ימין? האם אי־אכיפה נגד בנייה ערבית פרועה ולא חוקית סביב היישובים בשטחי C היא ימין?

הטחת האשמות חריפות ונוקבות רק כלפי התקשורת, בית המשפט, האקדמיה ושלוחותיהם הינה תפירת שכפ"ץ לראש הממשלה. שוב ושוב מדבר ראש ממשלת ישראל ימין, אבל מבצע שמאל. לפני כל אחת ממערכות הבחירות האחרונות הקפיד נתניהו לשווק את עצמו כמי שיביא ריבונות ליהודה ושומרון. שוב ושוב הלכנו לקלפיות, שוב ושוב הוא נבחר להנהגה - ודבר לא קרה. כעת ההסכם עם האמירויות הוא הסולם לרדת מעץ הריבונות שעליו טיפס בעבר. שוב נתניהו קובר את הריבונות, והפעם בקבורת חמור, לא לפני שהוא מקפיד לפזר הבטחות נוספות שהריבונות לא ירדה משולחן הדיונים, היא רק בהשהיה.

כבעל ראייה היסטורית, יודע ראש הממשלה היטב כי הריבונות היא מסלול התקדמותה הטבעי של הציונות. הריבונות היא מימוש זכותנו על הארץ הזאת על פי התנ"ך, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, החוק הבינלאומי ובעיקר הצדק. את כל זאת יודע נתניהו, ועם זאת הוא מעדיף הסכם עם איחוד האמירויות, שמעולם לא היו במצב מלחמה עימנו.

כאיש שיווק מוצלח הוא גם מוכר לנו את ההסכם כ"שלום תמורת שלום", על אף שמשמעות הסכמותיו היא פגיעה קריטית בעתיד עם ישראל בארץ הזו ובחזון הציוני שהוביל אותנו אליה. כדי לקדם את מהלכיו המדיניים המסוכנים מסמא נתניהו את עיני הציבור בלחם ושעשועים, במלונות יוקרה, לונה־פארקים וחופים זהובים הצפויים לקלוט את בלייני ישראל. העתיד והנצח נמכרים תמורת נזיד העדשים של ההווה.

מכונת השיווק של נתניהו ושליחיו בתקשורת ובכנסת מסבירים לנו שההסכם עם האמירויות עקף את הפלשתינים, התעלם מהם וקבע נורמה חדשה של שלום ללא ויתורים, ללא התחייבות לבעיה הפלשתינית.

הקשבה לדבריו של ג'ארד קושנר, יועצו וחתנו של נשיא ארה"ב, מבהירה לנו שההסכם כולל חזרה למתווה שתי המדינות, ובלעדיו לא ניתן היה לקדם את ההסכם עם האמירויות. הרי בגלל הצורך של המדינות הסוניות בקשר איתנו ועם ארה"ב, ישראל יכולה לדרוש שמערכת היחסים תתבסס על זכויותינו בארץ שלנו! למה שוב ישראל מתבקשת לוותר? למה אי אפשר לעשות גם הסכם וגם ריבונות?

ואם אנחנו זקוקים לרמז נוסף לכך שהמדינה הפלשתינית אכן על הפרק, די לנו אם ניזכר מיהו יועצו של מוחמד בן זאיד, הלא הוא מיודענו, מרוקחי הסכם אוסלו, המחבל מוחמד דחלאן, שממתין למאבק הירושה על הנהגת הרש"פ. למישהו נדמה שמשדכן כזה תצא חתונה שאינה חתונת דמים?

את מהלך הריבונות צריך לקדם ללא כל קשר וזיקה למדינה פלשתינית. גם אם יקשט ראש הממשלה את אסון המדינה הפלשתינית בסרטים צבעוניים של הסכמים, האמת תתברר עם הפרחת בלוני הנפץ הראשונים לעבר תל אביב וירושלים. מול תוכניות שכאלה ניצבנו איתן, ונמשיך להתייצב. ריבונות אמת אינה כרוכה במחיר הדמים של הקמת מדינה פלשתינית בלב ארצנו!

האינטרס הישראלי האמיתי הוא צעדי ריבונות מדודים ושקולים, תוך הבהרה קבל עם ועולם שאלו רק הצעדים הראשונים לקראת ההמשך. זוהי תוכניתו המדינית של הימין, זוהי הבחירה הדמוקרטית של רוב העם בישראל.

תומכיו של ראש הממשלה במפלגתו ובכלל במחנה הימין, חייבים לתבוע ממנו תשובות לשאלות הקריטיות העולות מהתנהלותו המדינית והפוליטית. אם הם עדיין רואים בו ראש מחנה הימין, עליהם להביט נכוחה אל המציאות ולדרוש מנתניהו מעשים, ובראש המעשים הנדרשים כעת ניצבת החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. רק כך אפשר יהיה לקדם התיישבות מאסיבית. החלת הריבונות תהיה גם קיום ההבטחה לבוחר וגם צדק היסטורי וחזון ציוני.

הריבונות בוא תבוא בעזרת ה'. מראש ממשלת ימין אנו מצפים להעצים את כוחה של ישראל בצעדי מנהיגות עצמאיים ובלתי תלויים. לישראל שיקולים ואינטרסים משלה, ורק על פיהם היא אמורה לפעול.

הכרזה על ריבונות יכולה להיות צעד דרמטי שכזה, צעד שבעקבותיו העולם כולו שומע ונחשף לאמת ולצדק ההיסטוריים שעם ישראל נושא על גבו. צעד שכזה מבהיר גם לערביי יהודה ושומרון מי הם בעליה האמיתיים של הארץ, מוחק את כמיהתם להקמת מדינה על חורבותינו, ובסופו של יום מניב יציבות, ביטחון ושקט. וזאת הנורמליזציה האמיתית.